כמה משלמים אצל עו"ד משה שחל לפני שאומרים ג'ק רובינזון?

ואיך שיכנע עו"ד אבי פישר את רובי בכר לחבור אליו? התשובות בספר חדש, "עו"ד ועוד"

למי יש הכי הרבה אחוזים בהרצוג, פוקס, נאמן? כמה גובה עו"ד משה שחל על שעת ייעוץ? מה מצב העו"ש של עו"ד אלי זהר וכמה גובה עו"ד שמואל זיסמן לשעת עבודה?

תשובות לשאלות אלא ואחרות נמצאות בספרו של היועץ הניהולי, שוקי שטאובר, "עו"ד ועוד", שיצא לאור השבוע. הספר, בעריכת העיתונאי משה גורלי, כולל ראיונות חושפניים עם תשעה משפטנים, מתחומי השפיטה, האקדמיה ועריכת הדין הפרטית. המרואיינים (שופטת בית המשפט העליון לשעבר, דליה דורנר; נשיאת הקרייה האקדמית בקריית אונו, פרופ' גבריאלה שלו; פרופ' מרדכי קרמניצר, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית; ועורכי הדין אלי זהר; יעקב נאמן; משה שחל; טלי איתן; אבי פישר; ושמואל זיסמן) השיבו בגילוי לב על השאלות שהציג בפניהם שטאובר. פישר, המשמש כיום כמנכ"ל משותף בכלל, סיפר, למשל, על האופן שבו שיכנע את בכר לעזוב את משרד ש. הורוביץ ולהצטרף אליו, ועל המשבר שקדם לכך.

כך זה היה: בסוף שנות התשעים עזבו את משרד פישר שלושה שותפים: עזרא קצן, דיוויד שרתוק, ודן שמגר, שעזבו יחד למשרד מיתר, ליקוורניק, גבע. לשלושתם יחד היו 15-20 אחוז בשותפות. באחד הימים הם הגיעו לפישר, לא סיפרו לאיזה משרד הם עוברים, אך הדגישו כי מדובר בצעד משותף וכי אין מה לעשות. פישר מספר, כי היה מוכן להגדיל את האחוזים שלהם, אך רצה לבצע שינויים מפליגים בחלוקה הפנימית ביניהם, אולם תוך כדי המו"מ, הם החליטו לעזוב.

זה היה כל כך דרמטי, כנראה, עד כדי כך שפישר חשש שאביו, עו"ד ישככר פישר, מייסד המשרד, יקבל התקף לב כתוצאה מהמשבר. הוא החליט להתמקד במשבר שפקד את המשרד, לצורך צמיחה. שותפו לעסקים, נוחי דנקנר, העניק לו גיבוי מלא, ואיפשר לו להתמקד בענייני המשרד, על חשבון העסקים המשותפים.

כל המצב, מספר פישר, היה לא נעים, ובעיתונים התפרסמו כתבות ורמיזות, כאילו משהו לא בסדר במשרד. פישר הגיע למסקנה נחרצת שעליו לצרף למשרד את השותף הבכיר ביותר מהדור שלו, בכר.

את בכר, שהיה שותף בכיר בש. הורוביץ, הכיר פישר שנים קודם לכן, כפרטנר נגדי לעיסקאות. פישר סיפר לבכר על תוכניותיו לקדם את המשרד לעשירייה המובילה בארץ והציע לו להצטרף על בסיס שוויון בהחזקות, וניהול משותף עימו. הוא גם הבטיח לו שינוי שם המשרד ל"פישר-בכר". אלא שבכר החליט להישאר בש. הורוביץ. פישר חש אכזבה גדולה, ולא הירפה. אם אתה נשאר בש. הורוביץ, אמר לבכר, אני אוכל לומר לך בדיוק מה תעשה בעוד עשרים שנה, ובאיזה חדר תשב. אך אם יצטרף אליו, הבטיח, צפוי לו מסע מעניין. הוא לא יודע איפה יהיו בעוד עשרים שנה, אך הוא מבטיח לו כי ינווטו את הספינה יחד, ושלא יהיה משעמם.

כעבור שלושה חודשים התקשר אליו בכר ושאל אם ההצעה עדיין בתוקף. הוא אמר לפישר כי חשב על מה שאמר, ובעיקר על המסע הצפוי בהמשך החיים, והוא מסכים איתו. כבר בשלב הראשון, אמר לו בכר, שאשתו רוצה להכיר את פישר. פישר השיב כי גם אשתו שלו רוצה להכיר את בכר. בעקבות זאת, יצאו שני הזוגות לארוחת ערב משותפת, זאת מאחר שבשותפות אינטנסיבית, לדעת פישר, הכרחי שתהיה כימיה גם מצד הנשים, כי לא פעם יש קרע על רקע לחצים מהבית.

המו"מ ביניהם היה קצר ותכליתי, מלווה במסמכים קצרים. הצעד של בכר, מספר פישר, גרם לתדהמה בסיטי של תל-אביב. באשר לחלוקת האחוזים במשרד: פישר ובכר מחזיקים את האחוזים הגבוהים ביותר; אחריהם, אמיר חן, ופישר האב; אחריהם - אבריימי וול, וגיל אוריון. עם הזמן, השותפות עם בכר גם הצמיחה חברות יפה ואמיתית.

התענוג של הלקוח

עו"ד משה שחל גובה שכר טירחה של 500 דולר לשעה פלוס מע"מ. אומר שחל לשטאובר בריאיון: "אני אומר ללקוח שהתענוג להגיד שעורך דין משה שחל מייצג אותו, יעלה לו 25 אלף דולר לפני שיגיד ג'ק רובינזון, וכשהוא לא מוכן לשלם, סימן שהוא לא רציני".

שותפיו של שחל, הם נבו, עו"ד עופר שחל, ועו"ד איתן האזרחי. שחל הבן והאזרחי, מחזיקים באחוזים שווים בשותפות, ושחל האב מחזיק חלק גדול משלהם באופן משמעותי. ומה חלוקת האחוזים במשרד הרצוג, פוקס, נאמן? מתברר כי נאמן מחזיק בשיעור האחוזים הגבוה ביותר, אך ההפרש בינו לבין השותפים הבכירים האחרים קטן.

במשרד הרצוג, פוקס, נאמן, לא בודקים תפוקה כל שנה. בכל יום ראשון מתקיימת ישיבת צוות בה משתתפים למעלה ממאה איש, ואחד מעורכי הדין הצעירים או המתמחים מרצה על נושא מסוים.

נאמן מעריך כי לפחות 10% של המשרד מוקדש לפעילות פרו בונו. נאמן אומר בראיון, כי ראה את בחינות לשכת עוה"ד. הוא בטוח שלא היה עובר אותן והוא לא בטוח ששופטי בית המשפט העליון היו עוברים אותן.

ומה מצב העו"ש של עו"ד אלי זהר? זהר אומר בריאיון, כי לא התעשר מעריכת דין. הוא עורך דין מסודר, מרוויח, ויכול לתת לילדים ולנכדים כל מה שדרוש. אולי היה מתעשר יותר אם היה מנהל משרד מקרקעין או משקיע במניות וחברות.

עו"ד שמואל זיסמן, ראש משרד זיסמן, אהרוני, גייר, גובה 360 דולר לשעה, או מחיר שנקבע מראש, כולל בונוס על הצלחה והנחה על אי הצלחה.

במשרד זיסמן, אהרוני, גייר, כשיש פחות עבודה, מעודדים את עורכי הדין ללכת לים, ולא זכור לו מקרה שבו סירבו לתת חופשה לעורך דין. מצד שני, בתקופות לחוצות, כולם יישארו עד מאוחר כדי להשלים את המלאכה מבלי לצפות לצל"ש.

ולמה פרופ' קרמניצר לא מתמנה לבית המשפט העליון? קרמניצר אומר בראיון, כי גיבש לעצמו את המתכונת ליחסיו עם השלטון, שמבוססת על שני כללים: האחד - הוא לא פוסל משימה בשליחות המדינה אם היא נראית לו חשובה ומעניינת ולא חשוב מי מחזיק ברסן השלטון. השני - לעולם לא יימנע מלנקוט עמדה ביקורתית חריפה שתיראה לו מוצדקת, בגלל עבודה שהוא עושה למען השלטון. קרמניצר אמר בריאיון: "בעניין הזה אני מנהל חיים כפולים: עושה עבור השלטון את מה שנראה בעיניי ראוי ותוקף את השלטון, כשמגיע לו במלוא העוצמה ובלי לשים כפפות".

קרמניצר נשאל, האם בגלל זה אולי הוא לא בבית המשפט העליון, והשיב: "השערה זו אינה לוקה בחוסר סבירות".

שטאובר, לפי מה נבחרו המרואיינים?

"הינחתי שבמשרד גדול יש גם הרבה תורה ניהולית וראיתי את האנשים לא רק כמצליחים, אלא גם כמי שמשפיעים על קריירה של אחרים. יעקב נאמן מעסיק מעל 100 עובדים ועשרות רבות של עורכי דין, אז יש חשיבות למה שהוא אומר, וכך גם השאר. שחל לא עומד בראש משרד גדול, אך הוא שילב עריכת דין עם הפוליטיקה. היה לי חשוב גם שיהיו נשים, ומצאתי שלוש. בבחירה יש הטיה מסויימת לכיוון המסחרי".