התאונה הקשה ביותר בלבנון

מפקד הכוח, סגן עזרא ז"ל, מיקם את כוח אסף ולאחר מכן המשיך עם הכוח העיקרי שבפיקודו והתמקם איתו למארב. מסיבה לא ברורה, הנקודה בה מיקם סגן עזרא ז"ל את כוח אסף היתה שונה מהנקודה שסוכם עליה בתדריך עם מפקד הפלוגה ובתדריך בין המ"פ למג"ד.

בשעה 03:49 החליט סגן עזרא ז"ל על "קיפול" המארב כדי שלא להישאר במקום לאחר הזריחה. הוא הודיע בקשר לסג"מ אסף להתכונן להתקפלות ולחבירה עימו וזה הודיע על כך לחיילים שבכוח שלו. כוח אסף נשאר להמתין לחבירתו של כוח עזרא, ואילו כוח עזרא החל להתקדם לעברו של כוח אסף, כשסגן עזרא מוביל במרכז הכוח.

סג"מ אסף זיהה את כוח עזרא זמן קצר לאחר תחילת תנועתו וכיוון את סגן עזרא בקשר לכיוונו. בשלב מסוים, זיהה סג"מ אסף כי כוח עזרא חלף על פניו והוא כיוון את סגן עזרא בקשר חזרה אליו. עזרא ביצע סיבוב פרסה והחל להתקדם חזרה לכיוון כוח אסף, הפעם מאחור. בשלב זה סבר סג"מ אסף, כי החבירה עם כוח עזרא הושלמה והיפנה את מבטו מהכוח, שהגיע עתה מאחור. כמוהו עשו גם חיילים נוספים ששכבו בסמוך אליו.

כאשר ראשוני החיילים מכוח עזרא הגיעו למרחק 8-7 מטרים מכוח אסף, נפתחה עליהם אש ע"י שני החיילים מכוח אסף ששכבו ופניהם לאחור - סמל אהוד חלמיש ז"ל וסמל יעקב גבאי ז"ל. לא ניתן לקבוע מי מהחיילים ירה ראשון. מיריות אלו נפגע סגן עזרא ז"ל שנמצא בראש הכוח המתקרב ונפל ארצה. בתגובה נפתחה אש מכיוון כוח עזרא, שחייליו היו בטוחים כי מדובר בהיתקלות עם מחבלים. לחילופי היריות הצטרפו אז שאר אנשי כוח אסף.

חילופי הירי נמשכו בין 20 ל-30 שניות, ובמהלכם נזרקו גם רימונים. בשלב מסויים, נשמעו צעקות של אחד הפצועים שגרמו להפסקת היריות מכל הצדדים. בשלב זה הבין סגן-מפקד כוח עזרא, כי מדובר בהיתקלות בין שני חלקי הכוח לבין עצמם והוא לקח פיקוד על האירוע וצעק לכל הצדדים לחדול מן הירי.

מיד לאחר האירוע, החלו החיילים במקום לבצע פעולות החייאה וניסו לטפל בפצועים כשהם מקבלים הוראות בקשר בנוגע לדרך הטיפול. האירוע הקצר גבה מחיר דמים נורא. כתוצאה מהירי של כוח אסף נהרג סגן עזרא ז"ל, וכתוצאה מהירי של כוח עזרא נהרגו סמ"ר דביר מור-חיים ז"ל, סמל יעקב גבאי ז"ל וסמל אהוד חלמיש ז"ל ונפצעו שלושה נוספים.

הרמטכ"ל דאז הורה על הקמת צוות תחקיר, בראשו עמד האלוף יורם יאיר, ראש אכ"א דאז ומפקד חטיבת הצנחנים בעבר. צוות התחקיר תיחקר את חיילי הכוח שנותרו בחיים וקצינים שונים. הוא קבע, כי האש נפתחה ע"י שני חיילים מכוח אסף, שאליהם הצטרפו כל יתר חיילי הכוח, "להוציא את דביר ז"ל (המא"גיסט), שנפגע ונהרג".

הצוות ציין, כי ניתן להגיע לתיאור מלא של ההתרחשויות עד לאותה שנייה שבה נפתחה האש מכיוונו של כוח אסף, וכן לתיאור ההתרחשויות שלאחר מכן, אך לא לסיבה שהביאה לעצם הפתיחה באש. זאת, בעיקר בשל העובדה שהאנשים שיכלו לשפוך אור על נסיבות הפתיחה באש אינם עוד, למרבה הצער, בין החיים. הצוות הניח, כי הסיבות האפשריות לפתיחה באש "נמצאות בתחומם של תהליכי החבירה, הוראות פתיחה באש, הגורם האנושי או צירוף כלשהו ביניהם".

הן בדו"ח הראשוני והן בדו"ח המסכם לא הומלץ לפתוח בחקירה פלילית או בהליך משמעתי כנגד מי מהמעורבים באירוע. *