העליון אישר לפנות את תאטרון פרגוד מהבניין בו הוא פועל 25 שנה

ביהמ"ש העליון אישר היום סופית לפנות את תאטרון פרגוד מהבניין שבו הוא פועל ב-25 השנים האחרונות.

בפסק הדין שניתן ע"י השופטת איילה פרוקצ'יה, דחתה השופטת בקשת רשות ערעור שהגיש מנהל התיאטרון אריה מארק כנגד פרזות ועיריית ירושלים על פסק דין ביהמ"ש המחוזי, אשר דחה את בקשתו של מארק להצהיר כי החברה הממשלתית עירונית מנועה מלבצע פסק דין לפינויו מהנכס שבו הוא מחזיק.

תיאטרון פרגוד פועל מאז שנת 1972 במבנה בפינת הרחובות בצלאל וניסים בכר. המקום מנוהל ע"י איש התיאטרון אריה מארק ובמהלך כ-30 השנה שבו הוא פועל היווה אכסניה למאות מופעים חלקם נסיוניים בתחומי התיאטרון המוזיקה המחול ועוד.

בשנת 1973 רכשה את הנכס חברת פרזות ובשנת 1975 דרשה ממארק לפנות אותו. בשנת 1977 פסק ביהמ"ש השלום כי על מארק לסלק את ידו מהנכס. כ-22 שנים לאחר מכן נפתחו הליכי הוצאה לפועל לפינויו של מארק מהנכס.

מארק טען כי הוא מחזיק בנכס כדין, שכן לאחר מתן פסק הפינוי נותרו לטענתו נסיבות חדשות המייתרות את ביצועו וכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל בידי חברת פרזות נעשתה שלא בתום לב.

פרזות טענה הסכימה לתת לו רשות לשימוש זמני בנכס כל עוד לא תהיה זקוקה לו לצרכיה וכי הובן בין הצדדים כי הנכס יועבר לידיה מיד עם מתן דרישה על ידה. עוד אמרה פרזות כי הסכימה לכך לאור בקשת העירייה שהיתה מעוניינת בהמשך הפעילות התרבותית של תיאטרון פרגוד.

בשנת 2000 דחה ראש ההוצאה לפועל את טענותיו של מארק ולאחר מכן דחה גם ביהמ"ש השלום תביעה שהגיש. בימ"ש השלום קבע כי החלטת ראש ההוצאה לפועל היא החלטה חלוטה ואין מקום לפתיחת הליך חדש. את המשפט המחוזי שאליו ערער מארק דחה גם הוא את הערעור ומכאן הבקשה לעליון.

השופטת איילה פרוקצ'יה מציינת, כי מקביעות פסק הדין עולה שמארק לא שילם שכר דירה במהלך 24 השנים שבהם ניהל את התיאטרון. השופטת אומרת, כי הנושא איננו מעלה כל שאלה עקרונית, וכי החלטת ראש ההוצאה לפועל מהווה החלטה לגופה של השאלה האם נותרו נסיבות חדשות לאחר פסק הפינוי.

עוד מאשרת השופטת, כי אין ממש בהגנה שמעלה מארק כנגד הליכי הפינוי שנפתחו נגדו. על מארק הוטלו 10 אלף שקל הוצאות משפט.

את מארק ייצג עו"ד משה נעים, ואת פרזות והעירייה ייצגו עורכי הדין יצחק אבידני ואילנית מיכאלי. (רע"א 1764/03).