ההפקרות נמשכת: גופים עיסקיים וציבוריים מפרים את פרטיות האזרח תמורת בצע כסף

הרשמת קובעת, שקיימת העברת מידע בין חברות התקשורת לגופים מסחריים, ובינן לבין עצמן, ללא בקרה ופיקוח הולמים. "חברות התקשורת", כותבת טפיירו-בלי, מחזיקות ב"מאגר מידע אדיר בהיקפו" ו"מתנהגות כקרטל. הן כופות על הלקוח חוזה דרקוני, במגמה לאפשר להן לפעול בחופשיות מרבית לצורך הפקת רווחים רבים ככל האפשר, תוך כדי פגיעה בפרטיות".

לדבריה, החברות "אינן רואות, ככל הנראה, בזכות לפרטיות מנוף שיווקי אלא מגבלה שיש לעקוף. ההגנות השונות ננקטות כדי להגן על המידע העיסקי ולא על זכות הפרטיות".

משרדה קיים דיונים עם אחת החברות, במגמה להביא לשינוי החוזה האחיד שלה, ואם ייכשלו המגעים, תשקול הרשמת לפנות לבית-הדין לחוזים אחידים, כדי לבטל את מאגר הלקוחות שלה, והיא לא תוכל להשתמש במאגר ובמידע שבו.

לפני כמה שנים, נרשמו רבים לשירותי המידע של חברות הסלולר, החל בנושא מזג אוויר, אסטרולוגיה, בדיחות וחדשות, וכלה בשירותי היכרויות ומין. "עם הזמן, פחתה הדרישה לחלק מהשירותים והם נעלמו מהשוק, אולם רשימות התפוצה הטלפוניות נשארו ברשות אותם גורמים עסקיים".

הרשמת קובעת, כי "מספר חברות כלכלו את עסקיהם, באופן שאיפשר להם לבצע ככל העולה על רוחם, במספרי הטלפון והפרטים הנוספים שנמסרו להם ע"י המצטרף לשירות". בעקבות תלונות נגד אחת החברות סוכם, כי היא תבקש במעמד ההצטרפות את הסכמת הלקוח לקבלת מסרים שיווקיים לטלפון.

בקרב חברות כרטיסי האשראי המצב אינו טוב יותר. אלה מצרפות לחשבונות קטלוגים שלהן ושל מועדוני לקוחות שונים, כמו "הוט", "חבר", מועדון לשכת עוה"ד, מועדון הסתדרות הרופאים ו"לייפסטייל".

הרשמת מצאה, כי "כמעט כל הגופים המבוקרים אינם פועלים בהתאם לחוק הגנת הפרטיות. רבים מהם אוספים מידע עודף אודות הצרכן, מפלחים אותו לצרכי שיווק ומבצעים אליו דיוור ישיר בהתאם. במסגרת הנפקת כרטיס האשראי ללקוחות הבנקים, מתנהגת חברת האשראי כאחד האגפים של הבנק. מדובר לכאורה בהפרה חמורה של החוק".

המקום השני בפניות הציבור עוסק בתופעת דואר הזבל, המגיע בדואר, בפקס, בטלפון ובדוא"ל.

"הדיוור הישיר", לדבריה, "יצר תופעה של סחר ומכירת מאגרי מידע". בעל מאגר מוכר את הקבצים שקנה או אסף ומעביר אותם לעשרות לקוחות בעלי עניין במידע, ואז הלקוח מבקש ממנו להיגרע מהמאגר, אולם פרטיו כבר מככבים אצל גופים רבים אחרים.

עוד מצאה, כי כמעט כל הגופים המבוקרים אינם פועלים בהתאם לחוק הגנת הפרטיות והדיוור הישיר: מאגרים לא נרשמו כמתחייב, הוראות החוק בכל הקשור להסרת הנמען מרשימות התפוצה אינן מקוימות, גופים מנהלים מאגר מידע למטרה אחת אך במידע למטרות אחרות, שיווקיות כמובן, בדרך כלל עבור חברות הפרסום.

בבדיקת מאגר מירשם האוכלוסין של משרד הפנים נמצא, כי אין כלל פיקוח ובקרה על שיכפול העתקים למירשם והפצתם לכל דורש. עוד התברר, כי תפקיד הממונה על אבטחת המידע במשרד הפנים אינו מאוייש כבר זמן רב.

היחידים שזכו לצל"ש מהרשמת הם דווקא הבנקים. הרשמת בדקה את בנק דיסקונט ובנק המזרחי, וקבעה כי הם "מקפידים על החוק ופועלים מסודר עם נהלים בתחום הגנה על הפרטיות. בשניהם קיים מערך אבטחת מידע מבוקר ומתקדם". לדברי הרשמת, "לא אותרו העברות נתונים בין גורמים שונים בקבוצה. הבנקים מקפידים להגן על פרטיות הלקוח גם כאשר הם מוסרים את המידע לצד שלישי".