ועדת גרונאו: לבטל את היטלי הפיתוח על מים

במהלך אוגוסט 2005 תכונס המועצה לדיון בהמלצות, שיוגשו להערות הציבור והתאגידים. על-פי התוכנית ייכנסו התעריפים החדשים לתוקף בינואר 2006.

מדו"ח הוועדה עולה, שהיקף המחזור השנתי של משק המים במגזר העירוני הוא 3.5 מיליארד שקל. ההוצאה השנתית הממוצעת של משק בית עירוני על מים היא 1,100 שקל, המהווה פחות מ-1% מסך ההוצאה של משק הבית, מחצית ההוצאה על חשמל ופחות משליש מההוצאה על טלפון.

לדעת הוועדה, בעידן של תאגידי מים וביוב, היטלי הפיתוח אינם נחוצים עוד, שכן פתוחה בפני התאגידים הדרך לפנות לשוקי ההון למימון פעילות הפיתוח. לדעת הוועדה, קיים קושי רב לקבוע את הקשר בין עלויות הפיתוח וההיטלים. בשל סיבה זו נושא היטלי הפיתוח הפך בשנים האחרונות כר פורה להתדיינות משפטית בין הרשויות המקומיות וקבלני הפיתוח, והגיעה העת לחדול מכך.

עוד קובעת הוועדה, שביטול היטלי הפיתוח למים וביוב יאפשר להוזיל את הדירות ביישובים בהם קיימים תאגידים. בירושלים ניתן יהיה להפחית את המחיר ב-14 אלף שקל, בראשון לציון ב-13.2 אלף שקל, בפתח-תקוה ב-9.2 אלף שקל, ובנתניה ב-12.5 אלף שקל.

עוד קובעת הוועדה, שצרכנים ששילמו היטלים מ-1990 יקבלו הנחה בגובה עלות ההון של התעריפים לתקופה של 15 שנה. כך למשל, צרכן ששילם עבור הנכס שבו הוא גר היטל ב-1992 יקבל פטור מתשלום עבור החלק ההוני של התעריף עד לשנת 2007. צרכן ששילם היטל בשנת 2005 עבור נכס ייהנה מהנחה עד לשנת 2020.

הוועדה צופה, שהתשואה על ההון העצמי תעמוד על 7% לשנה והריבית המוכרת על ההלוואות תעמוד על 6% לשנה. מבנה ההון הנורמטיבי לפיו ייקבע מחיר ההון הממוצע יהיה 60% הון עצמי לעומת 40% הון זר. לפיכך התשואה הממוצעת על ההון תעמוד על 6.6% לשנה.

המלצה נוספת היא להכיר בפחת מים שיגיע עד לרמה מוכרת של 8% לשנה, בניגוד לפחת המגיע כיום ל-10%. לדעת הוועדה, דבר זה יביא לחיסכון במים.

עוד מומלץ להעמיק את הגבייה, ובכך להביא להוזלת התעריפים ולצמצום המצב בו חלק מהצרכנים מסבסדים צרכנים אחרים.

המלצה נוספת היא לקבוע את התעריפים לחמש שנים לפחות במהלכן ינהלו התאגידים את עסקיהם בהתאם לעקרונות עסקיים בהתערבות מועטה מצד הרגולציה.