בית הדין הארצי לעבודה חייב את עיריית לוד לשלם תוך 60 יום לעובדים ששכרם הולן פיצוי הלנת שכר מופחת בשיעור של 25% שנתי (אפקטיבי) מהשכר שהולן. שיעור פיצוי ההלנה יחול רק על אותו חלק מהשכר המולן שאינו עולה על השכר הממוצע במשק.
בכך קיבל ביה"ד הארצי את ערעורה של עיריית לוד על פסה"ד של ביה"ד האזורי לעבודה שחייב אותה בתשלום פיצויי הלנת שער בשיעור של 60% אך דחה את עמדת המדינה, שהוגשה בעקבות החלטת בג"צ. המדינה טענה כי יש לבטל כליל את פיצוי ההלנה שנפסק לעובדים.
השופטת נילי ארד פתחה את פסק דינה בציטוט הפסוק "לא תעשק את רעך..." וקבעה כי תשלום השכר במועדו נועד לאפשר לעובד קיום מינימלי בכבוד. ארד דחתה את עמדת המדינה והעירייה לפיה המשבר הכספי אליו נקלעה העירייה הוא בגדר נסיבה שאינה בשליטת העירייה המצדיקה ביטול מלוא פיצוי ההלנה על שכרם המולן של עובדיה. היא ציינה כי "המעסיק הציבורי מחזיק בקופת הציבור, ניזון ממנה ונהנה מהכנסות שמקורן בכספי המסים... תירוץ לפיו אין בידו לשלם שכר עובדיו במועדו ובמלואו מכיוון שאזל הכסף מקופתו, משמעו שימוש שלא כדין בכוחו השלטוני".
ארד דחתה את עמדת המדינה לפיה יש לראות במעביד שנמצא על סף פשיטת רגל כמי שהלין את שכר עובדיו בנסיבות שלא היתה לו שליטה עליהן, ולכן לא לחייב אותו בפיצויי הלנת שכר.
הנשיא, השופט סטיב אדלר, והשופט עמירם רבינוביץ הסכימו לפסיקתה של ארד, אך הוסיפו נימוקים משלהם.
את ארגון עובדי עיריית לוד ייצג עו"ד זאב שצקי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
