אומרים ישנה

החדשות המטרידות מבחינת אנשי "כנופיית ההון-שלטון-עיתון-עולם תחתון", כפי שמכנה רני בלייר לא מעט מבכירי הפוליטיקה והמשק בישראל, הן שאי-הצלחת מפלגתו, ארץ חדשה, לעבור את אחוז החסימה בבחירות האחרונות, לא הוציאה את הרוח ממפרשיו. אמנם הטון שלו שקט, המילים מדודות היטב, והזקן הארוך, שהקנה לפניו הנאות מראה של מלך אשורי, קצר עכשיו בהרבה; אבל הלהט המהפכני שלו לא דעך.

למרות הכישלון הצורב מתברר מהר מאוד שארץ חדשה לא מתכוונת להיעלם לשום מקום. ביום ראשון האחרון, שבוע וחצי לאחר היוודע תוצאות הבחירות, הגיע שוב יו"ר המפלגה אלדד יניב, לדירתו הקטנה של בלייר במרכז תל אביב, כדי לצלם בה סרטון חדש של "השיטה", ה-14 במספר. 13 הסרטונים הקודמים שהשניים צילמו והעלו ליוטיוב, זכו בחודשים החולפים ליותר משני מיליון צפיות, ומיצבו את ארץ חדשה ככוח הרענן והאמיץ ביותר במערכת הבחירות האחרונה.

הנוסחה שעמדה בבסיס סרטוני הסדרה הייתה תמיד זהה: יניב, שתפקד עד לפני שנים מעטות כ"מקף שמחבר בין ההון לשלטון" (על-פי הגדרתו שלו), סיפר לבלייר המשתאה סיפורים מעלי בחילה על התנהלותם של בכירי המדינה ועל הדרך שבה הדברים הגדולים "באמת" נסגרים. כולם כיכבו בהם: מראש הממשלה ואשתו, דרך היועץ המשפטי לממשלה, ועד למו"ל ידיעות וליו"ר ההסתדרות.

לאוזניו של אזרח מן השורה נשמעו סיפוריו של יניב פנטסטיים עד כדי כך, שלא ניתן היה שלא לתהות אם האיש הוא לוחם צדק עם אשכי פלדה או שקרן פתולוגי. כשזה אחר זה שוחררו הסרטונים לרשת ותביעות הדיבה נגד יניב ובלייר בוששו להגיע, לא ניתן היה להימלט מהמסקנה שאי-אפשר לפסול גם את האפשרות הראשונה. על-פי ארץ חדשה, כולנו חיים בעולם של אשליות שמושכי החוטים יצרו עבורנו. ההחלטות האמיתיות, שכל מהותן היא שימור הסדר הקיים והנוח לאליטת ההון, מתקבלות מאחורי חומות של ספינים ושל הסתרה.

אולם, למרות הבאזז שעורר הקמפיין, התברר שאנשי ההון והשלטון מתוחכמים למדי. "במצב הקיים של איך שהמדינה הזו נשלטת על-ידי שלטון ההון-עיתון, לא היינו יכולים לרוץ בלי הרשתות החברתיות", אומר בלייר. "אנחנו באנו מהיער, יער האינטרנט. אנחנו סוג של פרטיזנים ואנחנו אומרים 'אנחנו לא צריכים את התקשורת שלכם. יש לנו את פייסבוק ואת יוטיוב'. חשבנו שנעשה שלושה-ארבעה סרטונים וכל המדינה תהיה עלינו עם ערימה של דיבות. רצינו את זה. אמרנו, תבוא דיבה ונפתח משפט דרייפוס - משפט מהיר לפני הבחירות. זו הייתה בעצם האסטרטגיה שלנו. נטלטל את הספינה, יגידו לנו שאנחנו עוברים על החוק, ואז אנחנו נוכיח שאמת דיברנו. וזה לא קרה עד עכשיו".

ועכשיו, אחרי הבחירות, התביעות יגיעו?

"אנחנו ממשיכים לעבוד, וכמו שאתה רואה צילמנו היום סרטון".

ולא סתם סרטון. הקליפ ה-14 במספר בסדרת "השיטה" עוסק בשאלת השאלות שכל אזרח שומר חוק שאל את עצמו: אם צמרת המדינה אכן מושחתת עד לשד עצמותיה, ומשום כך חוששת מהגשת תביעות דיבה נגד ארץ חדשה, כיצד ייתכן שלא נפתחו עד כה חקירות משטרה כדי לברר את הטענות המושמעות בסרטונים? התשובה, על-פי הקליפ החדש שצולם באותו בוקר, מפנה אצבע אל השוטר מספר אחת, רב ניצב יוחנן דנינו, ומעבר לכך לא נוכל להרחיב מטעמים ברורים.

הבחירה במפכ"ל המשטרה "לככב" בקליפ הראשון שיניב ובלייר מפיקים לאחר הכישלון בבחירות אינה מקרית. היא נועדה לאותת לגוורדיה הישנה ולציבור, שלמרות חוסר ההצלחה במירוץ לכנסת, הילדים שצועקים שהמלך עירום אינם מתכוונים ללכת לשום מקום. להפך, הם רק מתכוונים להגביר את הווליום. אם הווליום ירד, כל מה שצריך בלייר לעשות זה להפשיל את שרוולו הימני. לפני שבועיים הוא קעקע על אמתו את הלוגו של ארץ חדשה. המחויבות צרובה כעת בבשרו.

"גונבים לנו את המדינה"

בלייר, 50, הוא אקטיביסט פוליטי זה שנים, אבל ידוע בעיקר כבמאי מוערך וכיוצר טלוויזיוני פורה ("שבתות וחגים", "פרשת השבוע", "תיבת נח", "אדמה", "שביתה"). נקודת המפנה של חייו התרחשה בקיץ 2011. "הייתי בקשר עם דפני ליף שלושה ימים לפני שהיא הקימה את האוהל שלה בשדרות רוטשילד, כי היינו מיודדים. היא הייתה סטודנטית לקולנוע ואני הייתי מורה לקולנוע", הוא מספר. "היא שלחה לי הודעה ש-3,500 אנשים עשו לה לייק לסטטוס שהיא העלתה על זה שזרקו אותה מהדירה, ושהיא יורדת לרחוב. כשהעסק התחיל לגדול זיהיתי את זה. אלדד הגיע עם השמאל הלאומי (תנועה שהקים יניב עם המחזאי שמואל הספרי). לא הכרתי אותו ואפילו לא ידעתי מי הוא היה בעברו וגם לו לא היה מושג מי אני.

"זה התחיל לא טוב ובמתיחות מאוד גדולה, כי לי לא התחברו שתי המילים הללו 'שמאל לאומי' ולאלדד לא התחברו המילים 'שמאל רדיקלי' או איך שלא תקרא לזה, אבל אז מצאנו את עצמנו נפגשים ומסתובבים בשדרה ומתחילים לקיים דיאלוג יומיומי. ומה שקורה זה שעובר עלינו אירוע מוחי אמיתי: אתה רואה שהכול אפור - אין אשכנזים ואין מזרחים, אין דתיים ואין חילוניים, אין שמאלנים ואין ימנים - כולם אחד עם השני יושבים בשדרה ואומרים שמשהו חייב לקרות. וכשאתה רואה את זה אתה מבין שכל הספינולוגיה של המחנאות ושל הסקטוריאליות היא ארץ ישנה. ארץ שנוצרה על-ידי השלטון על מנת ליצור את ההפרדה ואת הבדלנות בינינו, כשבינתיים גונבים לנו את המדינה. ואז אלדד מתחיל לספר לי את הסיפורים מהעבר הפוליטי שלו וזה מטלטל את העולם שלי עד כדי כך שאני מבין שהכול הצגה".

חשבת באותו שלב להיכנס לפוליטיקה?

"תוך כדי כל ההתרחשות של רוטשילד אני מוזמן לפגישה עם אבו וילן ועם זהבה גלאון, וזהבה מציעה לי להצטרף בצורה הרבה יותר משמעותית למרצ. בשיחה הזו אני אומר לה 'שמעי, אני מקים תנועה חדשה שקוראים לה ארץ חדשה ואנחנו נרוץ עם זה בבחירות. אמרתי לה אין יותר שמאל ואין יותר ימין ואנחנו צריכים ללכת ישר, כי אם לא נעשה את זה אנחנו מאבדים את המדינה הזו. היא הייתה קצת מופתעת מהמקום שאני נמצא בו ומהאדם שבחרתי ללכת איתו, ונראה לי שהיא חשבה שזו גחמה חולפת".

ולמה זה כל-כך בער בעצמותיך? אתה יוצר מוערך, נותנים לך כסף לעשות מה שאתה רוצה.

"מה שאתה אומר זה במבט מהצד. במציאות אני פושט רגל בכינוס נכסים וכבמאי תמיד הייתה אי-ודאות בחיים שלי. לא משנה כמה סדרות עשיתי, בין סדרה לסדרה תמיד יש הפסקות גדולות שבהן לא התפרנסתי. אבל לא בגלל זה נכנסתי. ברוטשילד הבנתי שכמה שאני צועק במשך עשרים שנה דברים באמנות שלי, שתמיד הייתה חברתית - צריך לשנות משהו באמת. הבנתי שאם אתה אדם בן 50, זו המשמרת שלך, ואם אתה לא עושה משהו ב-15 השנים הטובות שעוד נותרו לך להשקיע למען עתיד ילדיך, פשוט לא תהיה להם מדינה".

לקח לך זמן עד שלמדת לבטוח באלדד יניב?

"ממש לא. לי מעולם לא עלתה השאלה אם הוא איש של אמת או לא. אני ראיתי את זה עליו מיד. הוא כמעט זן בודהיסט במה שהוא לקח על עצמו ובפונדמנטליזם שלו. הוא באמת עשה פניית פרסה. לא איבד את האינסטינקטים אבל עשה פניית פרסה רצינית. בחיי לא פגשתי בן אדם כל-כך אמיץ. אני הייתי אקטיביסט ואמרתי לו שאנחנו תנועה מתנגדת ושצריך בשביל זה אומץ, כי אתה עומד מול כל העולם ואתה נראה כמו אידיוט, אבל לא דמיינתי לעצמי שהוא ילמד אותי אומץ מהו".

"28 אלף איש שמו ז' בקלפי"

בלייר ויניב היו משוכנעים עד פרסום מדגמי הטלוויזיה שהם יצליחו להשתחל לבית המחוקקים. "הייתה תחושה באוויר שיהיו יותר מצביעים ולא היו, וגם מזה צריך להתעורר ולהתמודד עם זה", מודה בלייר. "עם זאת, אני מרגיש אופטימיות גדולה כי משני אנשים הזויים שהסתובבו בתל אביב לפני שנה וחצי, כיום יש 28 אלף איש, כך שהסטארט-אפ הפוליטי הזה קם. עכשיו צריך באחריות ובכובד ראש לחשוב איך הופכים את הדבר הזה לתנועה פוליטית אזרחית של 300 אלף איש עד הבחירות הבאות, ובדרך יש לנו מאבקים אזרחיים שאנחנו צריכים לקיים".

מה זה אומר בפועל?

"מבחינתי התחלנו לעבוד. תבין ש-28 אלף האנשים ששמו ז' בקלפי באו מהלב באמת. צריך להגיע אליהם ולהגדיל את הכוח שלהם ושכל אחד מהם יביא עוד חמישה או עשרה אנשים. אנחנו רוצים להגיע אליהם ממש. לבקר אותם. זה מה שאנחנו הולכים לעשות בחודשים הקרובים. פעם בשבוע ניסע לאנשים של ארץ חדשה ונוקיר להם תודה ונקים מעגלי שיחה, כמו שכבר עשינו בכמה מקומות, וניצור את הקשר האישי הזה שלא הספקנו ליצור באמצעים ובזמן שהיו לנו".

אמרת פה הרבה ולא השתמשת במילה אכזבה.

"חשבתי שיש יותר אנשים שמבינים ששלטון ההון הוא המעצור הכי כבד של מדינת ישראל, ואין מספיק אנשים כאלה - זאת האכזבה, שאנחנו קבוצה יותר קטנה ממה שחשבתי. רק 28 אלף איש מבינים לעומק שמה שמעכב את מדינת ישראל הם קשרי ההון-שלטון-עיתון-עולם תחתון, ועל זה הם מוכנים לשים את הכוח שלהם. כל השאר חיפשו תקווה מעורפלת מאוד, מטושטשת מאוד ולא ברורה. אבל התחלנו משהו ואנחנו חייבים להתעקש עליו. זו התחלה יפה וזה לא מובן מאליו ליצור קמפיין בחירות שיושב אשכרה על דוקו-אקטיביזם, על אשכרה ללכת מכות עם ראש ממשלה, עם שר חוץ, עם יועץ משפטי, עם יו"ר ההסתדרות. פשוט ללכת עם כולם מכות.

"יעקב אילון אמר השבוע באיזו הרצאה שזה שאף אחד לא עשה חקירות מהסרטונים שלנו זו שערורייה, ואם 'עובדה' למשל הייתה לוקחת את אחד הסיפורים, אז אולי היו מפילים את ראש הממשלה. אבל אנחנו יודעים כמה חזקים הכוחות הללו וכמה זה מסובך. ההון-שלטון נמצא בכל מקום אז הוא מעכב מה שאפשר. זה מה שניסינו להוכיח בסרטונים - שישנה הקפאה של כל מה שיכול להראות קשר פלילי עם שלטון ההון. שום דבר לא באמת יוצא החוצה".

מה קרה להבטחה לפרוש מהמירוץ אם הסקרים יראו שלא תעברו את אחוז החסימה?

"לנו היה נתון של 2.9% שעה לפני המדגמים. קיבלנו את זה מאחד המקצוענים. שמע, אף אחד לא צפה את הכמעט עשרים מנדטים של יאיר, ואף אחד לא צפה את הירידה הזו במנדטים של הליכוד. אכן הבטחנו כזאת הבטחה, ואם היינו רואים שאין אנשים, אין אווירה ואתה נשאר לבד ואף אחד לא מתייחס אליך, אז אתה אומר או-קיי, בסדר, נפרוש. אבל היה ווייב, אתה מבין שאנשים הולכים להצביע ארץ חדשה. אז מה זה אומר למשוך פתקים? זה אומר לעשות את זה לאנשים שאתה כבר חודשיים-שלושה נותן להם להרגיש שאתה התקווה. אלה המצביעים שלנו. הם מאמינים שאנחנו התקווה ולא יאיר לפיד או שלי או ציפי".

ואם יומיים לפני כן הייתם מקבלים נתונים שלפיהם אתם לא נכנסים, למי הייתם ממליצים למצביעים הפוטנציאליים שלכם לבחור?

"אני לא חושב שהיינו ממליצים על מישהו".

ואתה אישית, למי היית מצביע?

"לא הייתי מצביע. ידעתי בבחירות האלה דברים ששנה אחורה לא ידעתי. כיום, כשאני יודע אותם, אני אומר לך שאין לי למי להצביע. אף אחד לא מבטא את הזעם שיש לי כלפי השיטה שבה מתנהל פה השלטון".

למה לא מרצ? בסוף אתה איש שמאל.

"אני איש שמאל שהבין שההתנהלות סביב שמאל-ימין כבר לא רלבנטית. מרצ לא מצליחה לעשות גם הון-שלטון. יש להם את האג'נדה שלהם של המלחמה בכיבוש. זה לא שאני רואה במרצ בעיה של הון-שלטון אלא של חוסר יכולת להיאבק נגד זה. אני רוצה לפעול בפרצוף של כולם".

"לא מפחד מנקמנות"

הצעד הבא של ארץ חדשה הוא הקרב על התודעה. "אנחנו בדרך להקמתו של עיתון מקוון במודל של 'העולם הזה'", מספר בלייר. "זו תהיה פלטפורמה ללא פחד שיהיו בה חשיפות ותחקירים ודברים עמוקים על איך שהשלטון הזה מתנהל ועל הקשרים בין אנשים. לא כל דבר צריך להיות סקופ, אלא לפעמים מספיק רק להראות את קשרי המשפחה בין אנשים. הרעיון הוא להרים את התודעה. ההצלחה שלנו עד היום היא שאין בן אדם שלא מכיר את המילה 'שיטה' ואין אף אחד שלא מכיר את המילה 'שקיפות'"

גם מחוץ לתל אביב?

"ברור. מתוך 28 אלף בני האדם שהצביעו לנו, 5,000 מתל אביב, וכל השאר מכל שאר הארץ. אין להם גיל או צורה או אינטליגנציה יותר גבוהה, הם פשוט אנשים שלתודעה שלהם נכנס ששום דבר לא יקרה פה - לא הכיבוש יתחסל ולא המלחמות ייפסקו ולא תהיה כלכלה נכונה ולא יהיה חינוך ולא תהיה בריאות ולא תרבות - עד ששלטון ההון ייפול. יש פה כנופיות שנאבקות זו בזו ושדואגות שאנשים בעלי כוח ושררה יהיו נציגיהן בשלטון. אלה כנופיות שנאבקות זו בזו על עתיד מדינת ישראל.

"אין פה כבר מעמד ביניים. היה פה כזה בשנות ה-70 ובשנות ה-80. מה זה מעמד ביניים? שני אנשים שכירים שמצליחים לגמור את החודש ולחסוך קצת לחו"ל או לילדים. זה כבר לא קיים. כולם פה חיים על הקצה, על הגרון. כולם באובר. חייבים כסף לבנקים בצורה כזו או אחרת. כשיאיר לפיד אומר שהוא הולך להגן על מעמד הביניים זה מצחיק. תקים אותו מחדש קודם".

נתקלת בתגובות עוינות אחרי הבחירות? כאלה שהאשימו אתכם בבזבוז קולות של השמאל?

"זה קרה בעיקר תוך כדי הבחירות. חברים שלי, שהם תומכי מרצ ומפלגת העבודה, נלחמו בנו מלחמת חורמה וישבו בעיקר על הרעיון שאלדד יניב הוא נוכל. לא העזו כל-כך לפגוע בי, אבל כל פגיעה אישית שפגעו באלדד היא פגיעה אישית בי. זו שותפות, ואם אתם מנסים ללכלך על אחד הצדדים בה זה כאילו לכלכתם אישית עליי. נפגעתי אישית מאנשים. בטח. אם בן אדם שאני מכיר שנים מוציא ציוץ כמו 'לאנס ארמסטרונג = אלדד יניב' ועוד שני חברים שלי עושים לזה ריטוויט, אני לא יכול יותר לדבר עם האנשים האלה. זה מתחת לחגורה וזה נמוך ומגעיל. הגבר היחידי היה דב חנין שפרגן ואמר 'הלוואי שתיכנסו לכנסת ותהיו אופוזיציה לוחמנית סוף כל סוף'. הוא פגש את אלדד וחיבק אותו ואמר את זה מול אנשים".

ועדיין, במבחן התוצאה 28 אלף קולות שמאל שהצביעו לכם הלכו לפח.

"אם יש לי אכזבה מהבחירות הללו זה מתל אביב. היו לנו אמנם 5,000 מצביעים פה, אבל אני חשבתי שתל אביב הרבה יותר אמיצה ושהיא תרצה לומר את האמירה שלה על מדינת ישראל באמת. אני מאמין שתל אביב צריכה לקחת בעלות על מדינת ישראל. היא העיר הכי חזקה, הכי מעוררת השראה, היא אחת ההמצאות המרשימות של העם היהודי בהיסטוריה, ואני מאמין שאם הרצל היה בא לפה הוא היה מבסוט מאיך שתל אביב נראית, ולא מבסוט מאיך שנראה כל השאר. אני רציתי שתל אביב תיקח אחריות על איך שמדינת ישראל נראית ולא תתייחס לעצמה כאל מדינת תל אביב. אבל בדקות האחרונות לפני ההצבעה בקלפי, נראה לי שהרבה מאוד חבר'ה שינו את דעתם. הרבה מאוד מצביעים שלנו עברו ליאיר לפיד ברגע האחרון. גם יאיר חושב ככה".

ומה אתה מצפה שלפיד יעשה עם הכוח שעומד לרשותו?

"אני ממוקד בלראות את מה שיאיר לפיד הולך לעשות. ביבי וחבורתו זה עולם ישן. מעולם לא היה לי אמון בהם, אבל בבחירות האחרונות קרה דבר בישראל: כמעט עשרים מנדטים קבעו שלזירה נכנס אדם חדש. הוא איש ידיעות אחרונות ושליח של מערכת מורכבת, ובמפלגה שלו יושבים אנשים שקשורים קשר עמוק לבעלי ההון, ואני רוצה לראות אם הוא יתנתק מידיעות אחרונות ומשלטון ההון".

אתה לא מגזים? מה בעצם אתה רוצה מיאיר לפיד, האיש כתב שם טור והתפרנס מזה. על איזה חיבור בדיוק אתה מדבר?

"אתה באמת חושב שטור זה העניין?! אני חושב שהקשרים הרבה יותר עמוקים. לא לחינם שבוע לפני הבחירות ידיעות אחרונות עשו ליאיר מסיבת פרידה מפוארת במלון מפואר. זה לא נראה טוב ועדיף ליאיר ולמפלגה הזו להתנתק משלטון ההון, כי אחרת הם ארץ ישנה והם לא יביאו את השינוי, וזה לא משנה מה הם ידברו על הנטל ועל מעמד הביניים. אם הוא מבין את האחריות שהוא נושא על כתפיו הוא צריך להתנתק משלטון ההון, ולהראות את זה במעשים ולא בדיבורים. אני אהיה הדוברמן של המפלגה הזו".

ואתה אופטימי? אתה מאמין שזה יקרה?

"מאוד לא. קשה לי לראות איך זה קורה, ולכן אני חושב שאנחנו צריכים למקד את זכוכית המגדלת שלנו על המפלגה שלו. ביבי וחבורתו זה עולם ישן. עבר זמנו. הם לא מציעים שום תקווה".

ומה דעתך על הכישלון של מפלגת העבודה שדווקא הלכה לגמרי על טיקט חברתי?

"זו אחת המפלגות הכי מזויפות שקמו כאן. יש לי אכזבה גדולה מהמפלגה הזו, שלא הייתה אופוזיציה לוחמנית בעשר השנים האחרונות. היא הנהיגה את האופוזיציה אבל שיתפה פעולה עם כל דבר שקרה. יאללה, אל תספרו לנו סיפורים. עובדה שאנשים לא רואים בהם תקווה. מפלגת העבודה בירידה אטומית. אני חושב שהעם לא מטומטם כמו שחושבים אחרים והוא לא אכל את הבולשיט. לא סתם מרצ הפכה להיות שישה מנדטים".

ועכשיו, אחרי הכישלון בבחירות, אתה לא מפחד לפרנסתך? בכל זאת, "ההון" הוא גם זה שמשלם לך את המשכורת ומאפשר לך ליצור.

"אם רוצים להיות נקמניים, אהלן וסהלן, אבל אני לא מפחד, וגם לא פחדתי כשהשתתפתי במאבק של היוצרים נגד הערוצים המסחריים, כדי שהם יחזירו לנו את חובות העבר שלהם. ועדיין, יכול להיות שאני אפגע מזה ברמת הקריירה ואז אני אעבור לפיצ'רים. בינתיים אני עובד על הקמת הפלטפורמה האודיו-ויזואלית המקוונת של ארץ חדשה.

"עשינו פיילוט של 14 סרטונים, שראו אותם שני מיליון איש באינטרנט. זה שלב הזרעים בסטארט-אפים, ואנחנו צריכים למצוא את האנשים האמיצים שימשיכו ללכת איתנו, ואני רואה ברעיון הזה פוטנציאל מאוד-מאוד רציני לעיתונות מסוג חדש, וזה מרתק אותי. אני מקווה שאני אוכל לעשות את זה במשכורת שתמומן ממכירת דמי מנוי, כי פרסומות לא ילכו בגלל ענייני שלטון ההון. במקביל אני אחזור ללמד. מה שבטוח זה שאנחנו ממשיכים עם הסיפור הזה הלאה. להשפיע אפשר רק מבפנים, ואתה תראה אותנו גם בבחירות הבאות, מתי שזה לא יהיה".