עורך המדור הספרותי של ה"אובזרבר" מסכם עשר שנים בתפקיד ובין הנתונים שהוא מוסר מופיע גם הנתון הבא: ב-1996 יצאו בין 60,000 ל-100 אלף ספרים חדשים בשנה, וכיום יוצאים כמעט 200,000. החשש שהאינטרנט יהרוג את הספרות התבדה, ובגדול. יותר ספרים יוצאים מדי שנה, מאז כניסת האינטרנט המהיר לחיינו באופן מאסיבי.
גם בישראל, לשם השוואה, יצאו לפני 10 שנים כ-1,800 עד 2,500 ספרים בשנה בממוצע, ובשנת 2007 הודפסו יותר מ-5,000 כותרים. ב-2008 צפויים לצאת לאור 6,000 ספרים חדשים ומחודשים. מי אמר גרפומניה ולא קיבל? עלייה של פי שלושה בהוצאת ספרים תוך עשר שנים בלבד לא מעידה על שפיות ועל איכות, אלא דווקא על קריסת מערכות הסינון הישנות. לחנויות הספרים המודרניות אין שום אפשרות להתמודד עם ההצפה. "חיי מדף" הוא מושג שעובר מן העולם, כי ספר שלא נמכר מיד בהרבה עותקים, נגזר דינו. בקיצור, דרושים שפיות ואיפוק בתחום המו"לות הישראלית.
הנחה היא עבירה על החוק
כמעט כל ראשי הוצאות הספרים בישראל משוכנעים שהצלת הענף טמונה בחקיקה שתמנע הנחות על ספרים למשך זמן קבוע מהוצאתם. בינתיים נולדה בצרפת יוזמה פרלמנטרית הפוכה לחלוטין, לשינוי החוק הקיים בצרפת, המכונה "חוק לאנג", בן ה-27 שנים, שהועבר בצרפת ב-1981 ואוסר על משווקי ספרים להוריד את מחירם הקטלוגי ביותר מ-5% במשך שנתיים מהדפסתם הראשונה.
מאז נחקק חוק לאנג, מחירי הספרים בצרפת נמצאים תחת פיקוח הדוק במיוחד. מכירת ספרים לצרכנים, שהינה מתחת לעלות הספר עצמו, היא עבירה על החוק. חנויות ספרים אינן רשאיות להציע הנחה בגובה של יותר מ-5% על המחיר המומלץ של ההוצאה לאור, זאת במטרה להגן על בעלי העסקים הקטנים, ולאפשר להם תחרות הוגנת עם הרשתות הגדולות.
אבל גם צרפת אינה נמלטת מהעידן הכל-קפיטליסטי הזה המקדש את התחרות החופשית ואת הצרכנות. ז'אן דיוניס דה סז'ור וכריסטיאן קרט ממפלגתו של הנשיא סרקוזי, יזמו תיקון שיפחית את פרק הזמן המוגן בחוק משנתיים לשנה. היוזמה היא חלק מהדיונים על "החוק למודרניזציה של הכלכלה", שאמור להמריץ את המשק הצרפתי. בין הנימוקים שמעלים המחוקקים בעד התיקון: "קרוב ל-6,000 כותרים חדשים רואים אור בצרפת מדי שנה. אורך החיים שלהם קצר יחסית, מפני שספר נמצא על המדפים רק שלושה חודשים בממוצע. קיצור משך הזמן המוגן יאפשר לתת חיים חדשים לתחתית הקטלוג".
משונה מאוד, בלשון המעטה. בישראל מעוניינים להעביר חוק דומה ל"חוק לאנג" בדיוק מאותו נימוק: לתת חיים חדשים לתחתית הקטלוג. רב מכירות הספרים בישראל הן של ספרים שיצאו בשנה האחרונה ונמצאים במבצעים של "ספר שני בשקל" או "ארבעה ספרים ב-100 שקל", וכו'.
הספרים נכנסים למבצעים מיד עם הגיעם לחנויות ולא משאירים סיכוי לספרים ישנים יותר, שאינם נכללים במבצעי המכירות.
חשוב לציין ולהדגיש: גם בישראל רואים אור בין 5,000 ל-6,000 ספרים בשנה, אלא שאוכלוסיית ישראל מונה פחות מעשירית מאוכלוסיית צרפת, שהיא המדינה הגדולה ביותר מבין מדינות אירופה. צרפת משתרעת על שטח של 551,000 קמ"ר שבו חיים 60.7 מיליון איש.
אין אפשרות להשוות בין ישראל הזעירה וגודל השוק שלה לבין צרפת, שבזכות התוצר הפנימי הגולמי שלה נחשבת למעצמה הכלכלית הרביעית בגודלה והיא מדורגת כיצואנית הרביעית בעולם בתחום המוצרים. צרפת מדורגת בעולם במקום גבוה מבין המדינות שבהן משקיעים השקעות זרות במישרין. הבעיות הכלכליות שם הן אבטלה גבוהה וחוסר תחרותיות הנגרמת בגלל חוקי עבודה נוקשים ואיגודי עובדים חזקים. בקיצור, שום דבר שמזכיר את ישראל.
היה זה צ'רלס דיקנס, הסופר האנגלי בן המאה ה-19, שכתב: "החום שממיס את הדונג, יקשה את הטיט". מה שטוב לצרפת, לא טוב לישראל. אותו מהלך שם, ימוטט את השוק כאן. גם אם הנימוקים הם אותם נימוקים - התוצאה צריכה להיות הפוכה. אם לא ייעצרו מבצעי ההוזלה חסרי הפרופורציה במקביל להצפת השוק בעשרות כותרים חדשים מדי שבוע, התוצאה תהיה גרועה ביותר לקוראי הספרים ולסופרים גם יחד.
יש ספרים חדשים שנהנים ממבצעים, ויש "ספרי קטלוג" במעמד של קלאסיקה ("התפסן בשדה השיפון", "האריה שאהב תות") אבל יש גם מעמד ביניים: ספרים שאינם רבי-מכר בהגדרתם. ספרים איכותיים שיצאו בשנה האחרונה, לא הפכו ללהיטים ולכן הוחזרו מחנויות "סטימצקי" ו"צומת ספרים" אל מחסני ההוצאות.
הספרים האלה סובלים פעמיים: ראשית, המחיר שלהם עדיין מוגן וגבוה, ושנית - הם לא נמצאים פיזית לנגד עיניהם של רוכשיהם הפוטנציאלים, הנכנסים לחנויות ספרים, אבל לא רואים אותם (מכיוון שהם לא נמצאים על המדפים). ספרים שאינם נמצאים בחנויות ואינם נמצאים במבצעי המכירה השונים הם ספרים שאיש לא יכיר ולא יידע על קיומם.
אם יאמצו אצלנו חוק בנוסח חוק לאנג, יהיו מוכרחים לבדוק איך מצילים מתהום הנשייה ספרים כאלה, שיש בהם טובים ומצוינים ואף יצירות מופת גדולות המתורגמות משפות זרות, אך לא זכו לעמוד על מדף אחד עם "רודף העפיפונים".
שוק קטן. הצפה גדולה
ונחזור לצרפת, שם שמח ורותח בענף הספרים. המו"לים הגדולים פנו לשרת התרבות, כריסטין אלבנל, כדי להתריע מפני שינוי החוק הקיים, והם מבקשים למנוע יוזמה ש"תגרום זעזוע טוטלי לשוק הספרים, שהמרוויחים היחידים ממנו יהיו כמה שחקנים גדולים מתחום ההפצה". המו"לים הוסיפו ש"המערכת המוצעת לא תביא לרווח של איש, פרט לכותבי רבי-המכר". אנטואן גלימאר, מהוצאת הספרים הידועה והיוקרתית, אמר בכתבה שהתפרסמה ב"לה מונד", ש"חוק המחיר האחיד הוא אבן הפינה של החיים הספרותיים בצרפת. הוא לא מפריע לתחרות ולא פוגע בצרכנים".
לעומתו, מנכ"ל אמזון בצרפת חושב שהספרים בצרפת יקרים מאוד, יקרים מדי, ושינוי החוק הקיים יביא יותר אנשים שאוהבים ספרות לרכוש ספרים. המודל שעומד לנגד עיניו של המנכ"ל, חבייר גרמבואה, הוא המודל של שוק הספרים בבריטניה, "שם הספרים החדשים פחות יקרים".
בינואר השנה הגישו כמה מו"לים צרפתים תביעה נגד הקונצרן האינטרנטי הענק "אמזון" בצרפת כדי שיפסיק לשלוח חינם ספרים בתוך המדינה. המו"לים טענו שהמשלוחים בחינם מפירים את כללי התחרות השוויוניים. בית המשפט פסק לטובתם ואסר על "אמזון" לתת ללקוחותיה את השירות הזה. "אמזון" לא הפסיקה אותו, והיא משלמת קנס כספי עצום (1,000 יורו ליום!) במקום למלא אחר הוראת בית המשפט.
במקביל טורחים עורכי הדין שלה על הגשת עתירות וערעורים. ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל החברה מסיאטל, כתב ללקוחות אמזון הודעת דואר אלקטרוני אישית, כדי לדרבן אותם לחתום על עצומה לשינוי חוק לאנג. "צרפת עלולה להיות המדינה היחידה בעולם שבה מדיניות המשלוחים של אמזון תוכרז כבלתי-חוקית", כתב בזוס, ויותר מ-120 אלף גולשים כבר חתמו עליה.
"הדבר הבולט ביותר בשנים האחרונות הוא תהליך הקפיטליזציה המואצת שעובר עולם הספרים שלנו, תהליך שהוא חלק מהגלובליזציה", כתב פרופ' משה רון, מבכירי המתרגמים בישראל ומעורכי ה"ספרייה לעם" בהוצאת "עם עובד", במאמר שפירסם לפני שנה. "במובן מסוים, אם פעם הייתה לנו 'ספרות', היום אנחנו פועלים במסגרת תעשיית ספרים או ליתר דיוק שוק ספרים. נעשה קשה מאוד להוציא ספר אך ורק מתוך שיקולים של איכות ספרותית או חשיבות תרבותית.
בארצות שיש בהן שוק יותר גדול, יש יותר אפשרות לעשות עבודת נישה ועדיין לא להגיע לפת לחם, אבל התהליך הזה והתחרות הקשה לא פוסחים גם עליהן". בישראל, כאמור, השוק קטן יותר ולכן ההצפה היא קריטית יותר. בצרפת מתכוננים לסיבוב הבא בקרב על מחירי ומכירות הספרים ובישראל בינתיים ממשיכים להדפיס במרץ עוד ועוד כותרים. עוד מעט יסתיים שבוע הספר העברי ואפשר יהיה לסכם, זמנית, את המצב. כך או כך, גם כאן וגם בצרפת יצטרכו להתבצע שינויים דרסטיים בתחום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
