ר האוצר דן מרידור מתייצב ביום ג' הקרוב במליאת הכנסת
לקרב נוסף בחזית הכלכלית החמה. לאחר הכישלון של דו"ח
ברודט בממשלה והמפלה שספג בהצבעת אי האמון בכנסת על
המדיניות הכלכלית, מצפה למרידור מאבק מכריע על מעמדו
האישי וגורל המשק כולו.
המערכה על תקציב המדינה לשנת 97' רק מתחילה, עם הנחת ספר
התקציב על שולחן הכנסת. התקציב שתאשר הכנסת בליל 31
בדצמבר, יהיה שונה מזה שהוגש על ידי הממשלה. בקואליציה יש
בקיעים בהרבה נושאים - אגרת ביקור רופא, קיצבאות ילדים,
קיצוצים בנושאים חברתיים והקיצוץ בתקציב הבטחון. רבים
מחברי הכנסת מהקאוליציה מודיעם כי לשר האוצר לא יהיו חיים
קלים בכנסת וגם בממשלה יש מישהו ש"דואג" למרידור.
בנימין נתניהו: נצטרך להפסיק את השחיקה
שר האוצר יודע כי מדובר בקרב מכריע, והוא משיב מלחמה:
"אין פתרונות פלא. חובת הממשלה שיודעת על המצב, לעשות
מדיניות מאקרו-כלכלית נכונה. ירשנו ירושה כבדה וצריך
להתפטר מהמשקל העודף. זה מחייב יכולת החלטה, התדה וקבלת
הכרעות שאינן קלות".
החברים של מרידור לא רואים איך שר האוצר מעביר קיצוץ של
4.9 מיליארד שקל, בלי שזה ייגמר במיסים חדשים. ח"כ מיכאל
קליינר מהליכוד אומר: "אף אחד לא מערער על הצורך לקצץ
לפחות 5 מיליארד שקל, אבל זה ייגמר בקיצץ עם מיסים. אם שר
האוצר יתעקש שלא להגדיל את עלות העבודה, זה ייגמר בהעלאת
המע"מ ב-%1". יו"ר הכנסת דן תיכון אומר כי "הכל זה עניין
של כבוד. צריך לעשות את הדברים בשכל". החברים מהלובי
החברתי, שאול עמור ומקסים לי, מבטיחים שהקרב יהיה יותר
מאשר עניין של כבוד.
הפעם חשיבות הדיון התקציבי רבה יותר מבשנים עברו, בגלל
ההאטה בצמיחת המשק, התגברות האבטלה והגרעון במאזן
התשלומים. הקיצוץ בסך 4.9 מיליארד שקל הוא תנאי חשוב
ומוקדם להפחתת הריבית ולהאצת הפיחותים, ובלי זה ל ניתן
יהיה לטפל בבעית הפריון והריווחיות. לכל ברור כי אם הכנסת
לא תאשר את הקיצוץ, תאלץ הממשלה להטיל מיסים ולהשלים עם
גרעון גדול יותר בתקציב.
למרות חשיבות הקיצוץ, נקטה הממשלה, לדעת מבקריה, בפזיזות
ובחובבנות בעת הכנת תוכנית הקיצוצים. נראה שמהמגירות
נשלפו הצעות מן העבר, שהוכחו כצעדים שלא ניתנים לביצוע,
כמו קיצוץ קצבאות ילדים והטלת אגרת ביקור ופא. כך גם עם
תוכנית האוצר לשינויים מבניים במשק. הממונה על התקציבים
במשרד האוצר רן קרול מאשר, כי תקציב 97' הוכן במהירות, אך
לדבריו הדבר בא להוכיח כי הממשלה עושה משהו וכי היא
מתכוונת לטפל בבעיות העיקריות של המק: הרפיון בצמיחה,
הגידול החד בגירעון התקציבי והתרחבות הגרעון במאזן
התשלומים.
טענה מרכזית, לדברי המבקרים, היא שתקציב 97' הוכן על סמך
הערכות אופטימיות על צמיחת המשק. תחזיות האוצר שהוצגו
לפני הממשלה בחודש יולי דיברו על גידול של %5 בתמ"ג בשנת
97'. חוברת עיקרי התקציב ו-30 חוברות הקציב הכחולות של
המשרדים, מלמדים על הנחת עבודה של האטה נוספת בצמיחה
וקיפאון בהשקעות, בניגוד לתרחיש, האופטימי שהוצג לפני
הממשלה לפני שלושה חודשים. עכשיו ברור כי קצב גידול התמ"ג
יגיע ל-%4, והתוצר העיסקי ל-%3. בלבד. כלכלני בנק ישראל
תומכים בתרחיש פסימי יותר, שלפיו קצב הגידול יואט ל-%2-%3
בלבד.
טענה נוספת שהעלו כלכלני בנק ישראל, היא שהקיצוץ של 4.9
מיליארד שקל לא מספיק, מאחר שצמיחה נמוכה תניב הכנסות
קטנות מהמתוכנן ב-2-2 מיליארד שקל. הממונה על הכנסות
המדינה, ציפי גל-ים, מתעקשת שההכנסות ממיסים גיעו ל-115
מיליארד שקל.
דן מרידור: צריך להשתחרר
מוקש נוסף הוא תקציב הבטחון. לאחר דיון סוער בין מרידור
לרמטכ"ל אמנון שחק, אישרה הממשלה פשרה ולפיה יבוצע קיצוץ
של 850 מיליון שקל בלבד בתקציב הבטחון. ראש הממשלה בנימין
נתניהו, אישר לראשונה פגיעה בתנאי השר והפנסיה של משרתי
הקבע. בהצעה המקורית של האוצר דובר על קיצוץ של 1.7
מיליארד שקל בתקציב הבטחון.
ארועי הדמים בשטחים, הטשטוש בתהליך השלום והדרדרות בחזית
הסורית למצב של ערב מלחמה, הפכו את תמונת המצב, ועתה
וגובר הצורך בתוספת משמעותית למערכת הבטחון. הרמטכ"ל הציג
לראש הממשלה לפני שבוע דרישה לתוספת של 4 מיליארד שקל
לתקציב הבטחון, על פני מספר שנים. בשבוע שעבר אמר נתניהו:
"כדי לייצב את הסכמי השלום שנחתום עם שכנינו, נצטרך
להפסיק את השחיקה בתקציב הבטחון, וייתכן מאוד אף
להגדילו". גם מרידור אמר: "אסור למשלה, בשל שיקולים
כלכליים, לוותר בתחום המדיני, אחרת הסכם יהיה, יציבות לא
תהיה, וגם הכלכלה לא תצמח". יו"ר ועדת חוץ ובטחון, עוזי
לנדאו, אמר: "צה"ל סובל ממחסור מתמשך בתקציב. נוצר נזק
מצטבר בתחומי המו"פ ורכישת אמצע לחימה. את הדבר הזה צריך
לתקן".
תקציב 97' מסתכם ב-190.8 מיליארד שקל, גידול נומינלי של
%10.5 לעומת תקציב מקורי 96'. התקציב ברוטו כולל הכל,
יגיע ל-201.1 מיליארד שקל. היקף ההוצאה התקציבית מהתוצר
יהיה %48.1. זוהי ירידה של חצי אחוז משנת 6' ושל %1.5
משנת 94'.
ההוצאה הגדולה ב-97' עדיין שייכת למערכת הבטחון - 30.3
מיליארד שקל לעומת 27.3 מיליארד שקל בשנת 96', גידול
נומינלי של %11. במונחים ריאליים, מדובר בירידה של %1.
אחרי הבטחון בא משרד החינוך עם תקציב של 8.3 מיליארד שקל,
לעומת 16.4 מיליארד שקל ב-96'.
השינוי המשמעותי ב-97' הוא הגידול החד שנרשם בתקציב האוצר
לשירותים חברתיים כולל בריאות, משכנתאות, תשלומי העברה
וסיוע לרשויות המקומ יות. היקפו תפח ל-115.5 מיליארד שקל,
ומהווה קרוב ל-%60 מההוצאה התקציביתשל הממשלה. המשכנתאות
יסתכמו בשנה הבאה ב-9-8 מיליארד שקל. תשלומי ההעברה של
הביטוח הלאומי יגיעו ל-55 מיליארד שקל, לעומת 49.8
מיליארד שקל ב-96'. סעיף זה ישמר ברמתו הנוכחת, אך הוא
מהווה כבר %29 מהתקציב הרגיל, בעוד שהבטחון יצטמק ל-%16
בלבד. תשלומי העברה לנפש עלו משנת 80' עד ל-95' ב-%90.
החלק בתקציב של תשלומי העברה עלו בעשור האחרון מ-%20
ל-%29.
מיכאל קליינר: זה
הגרעון הכולל ב-97' יעמוד על 9.75 מיליארד שקל, ירידה של
%0.7 לעומת רמת הגרעון הכולל ב-96'. המדובר בירידה זמנית,
עקב עודף לא מתוכנן בגיוס מחו"ל ב-96'. הגרעון המקומי ללא
מתן אשראי נקבע ל-%2.8 תוצר, ומסתם ב-6.75 מיליארד שקל.
כדי לעמוד ביעד הזה מתחייבת ירידה של מעל %1 תוצר ברמת
הגרעון המקומי ב-97' לעומת 96'. זה לבדו ייחייב קיצוץ
נוסף של מעל 2 מיליארד שקל. מימונו של הגרעון המקומי
בעייתי.
גיוס חו"ל נקבע ל-2.8 מיליארד שקל נטו. הוא מתבסס על
ניצול כספי הערבויות, וגיוס עצמאי של ישראל בשווקים
«זאב קליין
«תקציב ראשון לממשלת נתניהו
«הערב הונחה על שולחן הכנסת הצעת תקציב המדינה ל-1997.
ההאטה במשק, החרפת הגרעון במאזן התשלומים ובתקציב המדינה
הנוכחי, והמצב המדיני-בטחוני הלא ברור - כל אלה יבואו
לידי ביטוי גם בתקציב שהוגש, גם במאבקים לקראת אישורו,
וגם בשינויים שעוד יוכנסו בו בתקציב הבטחון מהמשקל העודף
ייגמר בקיצוץ עם מיסים חדשים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
