רגע לפני שקופצים לתעלה

פרויקט תעלת הימים כפי שעלה לדיון לאחרונה הציג לציבור הישראלי מספר תקוות חדשות. תקווה כלכלית לאזור עם מקומות עבודה חדשים, תקווה מדינית לשיתוף פעולה ישראלי-פלסטיני-ירדני, תקווה לפתרון מחסור המים בירדן, בפלסטין ובישראל ותקווה סביבתית עם הזרמת מים לים המלח, פעולה שאולי תעצור את ירידת המפלס. אך יש כמה דברים שכדאי לבדוק לפני שממהרים לחגוג את הפתרון לבעיות של ים המלח.

בראש ובראשונה חשוב לבחון את כל האלטרנטיביות הקיימות להצלת הים. תעלת הימים היא הצעה אחת שאולי בסופו של דבר יהיה חשוב לקדמה, אבל רצוי לא לרוץ אחרי הדיון הכלכלי והמדיני ולזנוח את העיקר שלשמו התכנסנו שהוא הצלת ים המלח.

בהצגת התוכנית בוועידת הנשיא, נאמר כי בתוך שנתיים מתחילת העבודות, המים יכולים להתחיל לזרום. מפתה מאוד ללכת קדימה, לרוץ ולהגשים את חזונו של הרצל, אבל יש כמה שאלות שכדאי לשאול קודם כמו - האם התכניות כוללות פתרונות גם לבעיות נהר הירדן והכינרת ומה ההשלכות של הזרמת המים מים סוף?

נניח שהתעלה תפתור את ירידת מפלס ים המלח, מה הן ההשלכות הסביבתיות של שאיבת 1.8 מיליארד מ"ק מים בשנה ממפרץ אילת, הובלת המים דרך הערבה ושפיכת מיליארד מ"ק מים מליחים מאד בתוך ים המלח? האם שאיבת המים ממפרץ עם אלמוגים שכבר נמצאים בסכנה יכולים להשפיע על זרימת המפרץ? האם יש סכנה למי תהום של הערבה מנזילות מהמוביל המתוכנן או מפיצוצים כתוצאה מרעידות אדמה הצפויות באזור? האם שפיכת מיליארד מ"ק Brine (המים שנשארים אחרי תהליך דיסלניזציה) יכולים להשפיע לרעה על הרכב הכימי של הים ולגרום לפריחת אצות או ריחות לא נעימים? פתרון התעלה נראה קוסם אך זו לא בהכרח האלטרנטיבה האופטימלית ולא נוכל לדעת איזו אופציה טובה יותר אם לא נסתכל על אופציות אחרות.

ירידת מפלס ים המלח היא לא הבעיה האמיתית, אלא סימפטום של הבעיה האמיתית שהיא אזור צחיח עם אוכלוסייה הולכת וגדלה ושימוש לא תמיד נבון במשאבי המים הנדירים שיש כאן. הפתרון האמיתי לירידת מפלס ים המלח ומחסור במים בירדן ובשאר האזור חייב לכלול לא רק אספקת מים חדשים (כגון פרויקט תעלת הימים) אלא ניהול ביקוש המים.

מדינת ישראל כבר צועדת קדימה על ידי שימוש חוזר של מי שפכים לחקלאות, אבל אנחנו עדיין מסבסדים מים לחקלאים ובכך מעודדים בזבוז מים על גידולים לא כלכליים. האם הגינון הציבורי בערים מתאים למדינה הסובלת ממחוסר מים? האם אנחנו עושים די כדי לחסוך במים בבית? כדי שלאוכלוסייה הירדנית, הפלסטינית והישראלית יהיו מספיק מים אנו צריכים למצוא מים חדשים וגם לשנות את התנהגותנו.

בנוסף, ירידת מפלס הכינרת והפיכת נהר הירדן לתעלת ביוב, מדאיגים לא פחות והפתרון חייב להיות כולל ומקיף. להערכתי, התכנית האופטימלית חייבת לתת פתרון לשיקום כל אגן ים המלח כולל הכינרת ונהר הירדן. לתעלת הימים אין כרגע שום יתרון על פני כל תוכנית אחרת, בעיקר משום שהאחרות עוד לא נבחנו. כל ישראלי יבדוק לפחות שלוש טלוויזיות במקומות שונים לפני שיחליט איזו הוא רוצה להציב בסלון ביתו, על אחת כמה וכמה צריך לעשות זאת כאשר מדובר בתוכנית גרנדיוזית שמחירה הסופי יכול להיות גבוה במיוחד. *

הכותב הוא מנכ"ל מכון ערבה ללימודי הסביבה שבקיבוץ קטורה