פורטפוליו | יוסי לוי

משפחה: השורשים של אבא נעוצים בסביליה, ממנה נמלטו בגירוש ספרד, עברו דרך יוון וטורקיה, ולפני 300 שנים הגיעו לצפת. אבא התייתם מהוריו כילד וגודל על-ידי אחיו. בגיל 16 הפסיק ללמוד, עבר לתל אביב, עבד בחברת הדואר האנגלית ומשם עבר לחברת חשמל, בה שימש כמנהל חשבונות. שורשיה של אימא באלג'יר ובספרד. משפחתה התיישבה בארץ לפני 150 שנים, בטבריה. הוריה עברו לשכונת התקווה בתל אביב, שם הייתה לסבא נגרייה. ההורים נפגשו בצבא. הם גרו ביד אליהו וכשמלאו לי שמונה עברנו לרמת השרון.

ילדות: רמת השרון, כשעוד הייתה מוקפת פרדסים עם כביש אחד. כל הזמן היינו בחוץ, שיחקנו כדורסל, טיילנו בטבע, בלי לפחד מאנשים. גדלתי עם אחותי, הייתי בנוער העובד והלומד ולמדתי הנדסאות מיזוג באורט טכניקום בגבעתיים. היה לי שם מורה למתימטיקה שחשף אותי לבורסה, ובהפסקות היינו עובדים על גרפים. כך נשביתי בקסמיו של שוק ההון.

שוק ההון: בגיל 17, אחרי שעבדתי בבניין, עשיתי בייבי סיטר ועבדתי בגן החיות הישן של תל אביב, הצלחתי לצבור 5,000 שקלים. התייצבתי אצל מנהל הבנק וביקשתי לקנות מניות של בית הרכב. הוא חייך ואמר, "אם תשכנע אותי בהיגיון של העסקה, אני מאשר אותה", וכך היה. הרווחתי עליה 20% ונסעתי עם הכסף לחופשה.

שירות צבאי: למדתי הנדסאות וחתמתי קבע כאחראי על מערכות המיזוג של קרונות פיקוד מזל"טים.

קריירה: אחרי השחרור עבדתי שנתיים בדגם מערכות, שייצרה מעגלים מודפסים לכיתות לימוד במקומות נחשלים בעולם. משם עברתי לאלתא, חברה-בת של התעשייה האווירית. שם חזרתי לקרונות הפיקוד של המזל"טים, ונשארתי תשע וחצי שנים. במשך כל הזמן הזה המשכתי להשקיע בבורסה וב-93' פתחתי משרד קטן להשקעות בהוד השרון, עם שותף. שנה אחר כך היה משבר שאילץ אותי לסגור אותו. אחרי כמה שנים כמרצה וכיועץ בבתי השקעות, פנו אליי מהתעשייה האווירית כדי שאנהל את השקעות החברה באקוויטי.

אביבה: אשתי הראשונה ואם ארבעת ילדיי. נפגשנו בצבא ונפרדנו כשהייתי בן 41.

אירנה: אשתי. הכרנו בתל אביב ויש לנו ילדה משותפת בת תשע.

מור השקעות: בגלל הגירושין ההוצאות שלי גדלו והייתי צריך למצוא דרך להרוויח יותר באופן עצמאי, אז פתחתי בית השקעות יחד עם דרור קראוס, שהכרתי עשור קודם בשוק ההון. הבאנו פקידה, הכנסנו את הבן שלי, אלי, והתחלנו לעבוד. אנחנו עושים ניתוח סיכונים מאוד מדוקדק שהביא אותנו לנהל, נכון להיום, עשרה מיליארד שקלים. דרור מנהל את התיקים, אלי את הקרנות ואני את החברה האם.

רגולציה: הרגולציה והפופוליזם לוקחים גופים כמונו למקומות שבהם הם לא רוצים להיות. היום, בדיעבד, לא הייתי מקים בית השקעות אלא מנהל את כספם של עשרה לקוחות נבחרים, מרוויח הרבה יותר ולא מסתבך עם ניירת ובאק אופיס. דמי הניהול ירדו ויש קרנות שפשוט מפסידות כסף.

הנפקה: תכננו להיכנס לבורסה אבל זה לא יצא. יש התעניינות מגופים זרים והזדמנויות עסקיות כל הזמן.

הגבלת שכר הבכירים: איבדנו את הבושה. יש אנשים שאין להם מה לאכול ומהצד השני, מנהלים איבדו פרופורציות. אבל צריך להביא בחשבון שהבורסה מתייבשת ומי שיכול לעורר אותה אלה חברות ההיי טק - והן לא מנפיקות בארץ בגלל השכר.

מתווה הגז: נגרם נזק למדינה בגלל פתיחת הסכמים חד צדדית. מישהו בדק כמה כסף הפסידה המדינה ממיסים?

אינפלציה: מי שאשם בקיומה זו הממשלה. לא יכול להיות שבגרמניה חיים כמו מלכים באותה המשכורת שפה בקושי מחזיקים איתה את הראש מעל למים.

פנאי: אוהב ספורט ודיג.

תפיסת עתיד: מחכה שהבן ייקח את המושכות, כי ממילא הוא מנהל כבר 80% מהעסק, ואני אעבור לגור בטבע ולתרום בהתנדבות לזולת.