קיץ של

לפני מאה שנה יצרה קבוצה קטנה של אמנים את תנועת הדאדא, שקראה תיגר על הבורגנות ועל האמנות המסורתית דווקא בציריך, אחת הערים השמרניות באירופה. לכבוד יום הולדת המאה, חוגגת להם ציריך בשלל אירועים, סיורים ומופעי קברט ברוח הדאדא

יום ראשון, שש ועשרים בבוקר, סמטה בנידרדורף, הרובע העתיק של ציריך. אין כלב בחוץ. רק פועלי הזבל, בחור עם חצי בקבוק בירה שעוד מושך את הלילה של אתמול, ואנחנו. יושבים על מדרגות בית ברחוב שפיגלגאסה 1 ומחכים לאדריאן. שתי הקומות הראשונות מאכלסות את "קברט וולטר", שבו נולדה ב-5 בפברואר 1916 תנועת הדאדא, שהשנה חוגגים לה בציריך יום הולדת 100. מוזר לחשוב שדווקא ציריך המעונבת, הבנקאית, היא זו שהייתה ערש לידתה של התנועה הניהיליסטית הססגונית הזאת, שצמחה מההלם של זוועות מלחמת העולם הראשונה. דווקא בציריך מצאו הוגו באל, טריסטאן צארה, יאן ארפ, מרסל ינקו ואמנים נוספים אינקובטור מושלם ליצירת המניפסט הבועט שלהם וייסדו את אחת המחאות החברתיות והאמנותיות החשובות של המאה העשרים.

החדר האחורי בקומה הראשונה של שפיגלגאסה 1, אז טברנה בשם Hollandische Meierei (חלב הולנדי), הפך לאבן שואבת לאמנים פליטים מכל רחבי אירופה, שהציגו בו מופעי מחול, שירה ואמנות. הם יצאו נגד המלחמה והבורגנות וקראו תיגר על האמנות המסורתית, בחומרים וביצירות בוטות שנועדו לזעזע. השנה מציינים בציריך את כל אלה בתערוכות ובאירועים, וכל יום בשש וחצי בבוקר, סיפרו לנו, עושים בקברט וולטר כבוד לדאדאיסטים. אז באנו. 1 במאי 2016. יורד גשם וקר. כמו שאמר ריכרד הילזנבק, מהאבות המייסדים של התנועה - "אי אפשר להבין את הדאדא. חייבים לחוות את זה". בשביל זה אנחנו פה.

בשש וחצי פונקט מופיע בחור בן שלושים ומשהו, ז'קט סולידי, חוברת קטנה ביד. אדריאן. הוא פותח את הדלת ומזמין אותנו פנימה. אחרינו נכנס עוד איש גבוה בסוודר אדום. אדריאן נוטס, מנהל ואוצר קברט וולטר, מתייצב מולנו כמו חזן בתפילת שחרית, פותח את החוברת וקורא: "היום אנחנו מציינים באופיציום מס' 87 את קלמאן פנסרס. הוא נולד לפני 131 שנים והופיע ברשימת מובילי הדאדא בפאריז ב-1922 וברשימתו של טריסטן צארה בניו יורק ב-1921. הוא היה משורר ואגיפטולוג ופעל במסגרת התנועה בבלגיה". הוא מקריא שיר של פנסרס בצרפתית, חלק ממנו הוא מקריא כשגבו אלינו ופניו אל פסל של וולטר. וולטר מחייך אלינו עם שפעת תלתלים ועם כיפה מנייר אלומיניום מקומט שמישהו הניח לו על הראש. כשהוא מסיים, מאחל לנו אדריאן יום דאדא שמח ומזמין אותנו לקפה.

מאה שנים אחרי

"כל בוקר אנחנו מציינים אחד מ-165 אנשי התנועה שסללו את הדרך", הוא מסביר. "אני מספר בקצרה על האיש וקורא משהו מכתביו או מציג ציור שלו". "חוץ מזה", הוא אומר, "קברט וולטר הוא מכון קטן שנאבק על קיומו וזו גם הזדמנות למצב אותו. אני חושב שהצלחנו". עד כה, העירייה שילמה את שכר הדירה של קברט וולטר. עכשיו, הוא מקווה, אולי תתחיל גם לתמוך בפעילותו ותכיר בעובדה שזה אינו רק אתר היסטורי אלא גם מרכז לאמנות עכשווית. "אפשר להגיד שנהיינו מקום די לוהט".

הוגו באל, אבי התנועה, היה איש דתי. מחוות טקסיות לא היו זרות לו. "להסתובב עם הגב לשומעים היה רעיון של מישהו ואימצתי אותו", אומר אדריאן. "אבל יהיה יותר רדיקלי כמובן אם אקרא את הטקסט כשאני שוכב על הרצפה".

ל"אופיציום" - טקס השחרית של אדריאן נוטס יש ארבעה-חמישה "קבועים". דומיניק, אנה, ד"ר רוברט ומרטין, האיש בסוודר האדום. מרטין הוא מרצה לסטודנטים בתחום האינטרמדיה, מאז ומתמיד התעניין באמנות וחשב שכדאי להכיר מקרוב את הדאדא. למה בשש וחצי בבוקר? "בשבילי זו המחווה ולא משנה לי אם באים או כמה באים", אומר אדריאן. מתוך 87 בקרי אופיציום, שש פעמים קרא את הטקסט מול חדר ריק. "יותר רדיקלי לעשות את זה בשש וחצי בבוקר", הוא מוסיף. "זה מבטא בבהירות את הרעיון. בשעות אחרות קורים הרבה דברים אחרים". האופיציום לקלמאן פנסרס מסתיים בלחיצת ידיים חמה של "הקבועים" ו"המזדמנים". הגיע הזמן לארוחת בוקר.

אמני הדאדא ביקשו לפתח שפה ויזואלית חדשה. החיפוש אחר מקורות השראה הוביל אותם אל התרבויות של אפריקה, אסיה ואוקיאניה, שסייעו להם לגבש כלי למחאה החברתית והפוליטית שלהם נגד התרבות המערבית. "דאדא אפריקה - דיאלוג עם האחר", המוצגת במוזיאון ריטברג (Rietberg) בעיר, מוקדשת להשראה שמצאו הדאדאיסטים באמנויות של תרבויות זרות. חודשים אחדים לאחר שנפתח בפברואר 2016, נסגר קברט וולטר (בהמשך נפתח שוב) ועיקר הפעילות של התנועה בציריך עברה לגלריה בפאראדה פלאץ במרכז העיר. בשעתה, הייתה הגלריה הזו בבעלות סוחר האמנות האן קוראי, אספן אמנות אפריקנית ומי שהפך לפטרון הדאדאיסטים.

את מקום המופעים הבימתיים הפרובוקטיביים של מחול עם מסכות, הלמות תופים וטקסטים חסרי פשר בעלי צליל כמו-אפריקני, תפסה האמנות הפלסטית, שהוסיפה לדלות מאותם מקורות השראה. מעניין לראות את המסכות האקספרסיביות של מרסל ינקו ואת הקולאז'ים של חנה הוך לצד המסכות ובובות הפולחן האפריקניות. התערוכה שמציגה עבודות של ג'ון הארטפילד, ראול האוסמן, יאן ארפ, סופי טאובר ואחרים, מיטיבה להעביר את הלך הרוח של הדאדא, עם הדימויים האנטי-מלחמתיים, המחאה הפוליטית והביטויים הגרוטסקיים שכוונו נגד הבורגנות. בכניסה תלויה אחת העבודות הדאדאיסטיות הראשונות שעוררו סערה - דמותו של קצין פרוסי בעל ראש חזיר, שיצר הפילוסוף של התנועה, ראול האוסמן, והוצגה בתערוכת הדאדא הראשונה שהתקיימה בברלין ביוני 1920. (התערוכה תוצג עד 17.7.16).

אם כבר דאדא

בערב חזרנו למופע שעורך קברט וולטר במסורת ערבי המיצגים, המופעים והשירה שקיימו שם המייסדים. הפורמט הזה, שהחל ב-5 בפברואר השנה, יתקיים לאורך 165 ימים, כלומר עד החודש הבא. הערב הופעה של להקת "אנטי-פרו" מהעיר וינטרטור. ההרכב מזכיר קצת תערובת של רמי פורטיס ו"הקליק" עם נגיעות של "משינה". הסולן דומה פיזית לפורטיס וגם תזזיתי כמוהו. הם שרו בגרמנית. לא הבנתי את הטקסט פרט למילה "בצל" שחזרה שוב ושוב בפזמון. החדר הקטן של הקברט מלא. הקהל המעורב, צעירים ומבוגרים, סולידי למראה ומנומס כצפוי.

נורה האוסווירט, צעירה בחצאית ובחולצת וינטג', למדה מדיה ואוצרות, ועכשיו היא המפיקה, היחצ"נית, שותפה לקביעת הרפרטואר ופותרת הבעיות הכללית של קברט וולטר. היא עושה את זה תמורת משכורת צנועה, אבל "זו לא עבודה, זו תשוקה", היא מדגישה ויש לה הוכחות: "בחמישה בפברואר נפתחו חגיגות ה-100 לדאדא בציריך", היא מספרת. "הגיעו 4,000 איש, ראש העיר נאם ופסנתרן ניגן מוזיקה של אריק סאטי. כולם חיכו שיקרה משהו משוגע, ולא קרה כלום! נראה היה שהם לא באמת מבינים מה זה דאדא. זה הרגיז אותי", היא צוחקת. "הלכתי וריססתי בגרפיטי את המשפט 'דאדא היה פה לפני שדאדא היה פה'".

השוטרים במעצר שאלו אותה למה עשתה זאת. "'כי זה יומולדת 100 לדאדא!', אמרתי להם. הם אמרו שהם לא יודעים מה זה. 'אז עכשיו אתם יודעים', אמרתי". אחרי שלוש שעות במעצר שחררו את האנרכיסטית לדרכה, אבל נורה עוד לא אמרה את המילה האחרונה. "אני שוקלת לחזור על אקט הגרפיטי שלי ב'מניפסטה'".

"מניפסטה" מס' 11, הביאנלה האירופית לאמנות עכשווית, תתקיים השנה בציריך (11.6-18.9) לכבוד 100 שנה לדאדא, וגם קברט וולטר לוקח בה חלק. במרכז המניפסטה השנה שורה של אירועים תחת הכותרת "What People Do For Money: Some Joint Ventures". בכל אחד מהם יופיעו זוגות, שיורכבו מאמן ומבעל מקצוע אחר כלשהו - טבחים, שוטרים, רופאי שיניים, וגם יחצניות-מפיקות חובבות וינטג'. ביצירתם יציעו הלא-אמנים לבני זוגם האמנים תובנות על החיים בעיר. הם ינסו לבחון מה המשמעות שיש בתרבות העכשווית למקצועו של אדם וכיצד משקף המקצוע את זהותו.

גם החלקים היותר בורגניים של העיר משתתפים בחגיגה: לאורך הקיץ יתקיימו אירועי דאדא מסוגים שונים, בהם סיורים מודרכים בעקבות הדאדא בעיר, מופעי קברט ואפילו מלון שמגדיר עצמו כמלון דאדא (ראו מידע מעשי). דאדא היה פה לפני שדאדא היה פה ויהיה גם אחרי.

עוד דאדא בציריך

בלשכת התיירות בתחנת הרכבת הראשית (וגם בקברט וולטר) אפשר לקבל את מפת אתרי הדאדא בציריך עם רשימת תערוכות ואירועי דאדא לאורך השנה.

סיורים מודרכים באנגלית בעקבות אתרי הדאדא בציריך יתקיימו בקיץ. בלשכת התיירות של ציריך בתחנת הרכבת הראשית אפשר לברר מתי.

תערוכה רטרוספקטיבית של יצירות פרנסיס פיקאביה ב-Kunsthaus בציריך, 3.6-25.9.16. www.kunsthaus.ch/en/exhibitions/coming-soon/francis-picabia.

"חתול, עטלף וכמה מוציאים להורג" - מופע קברט אינטראקטיבי שמחפש את רוח הדאדא של העידן הנוכחי, בהשתתפות - או בהפרעת - הקהל. Miller's Studio, Seefeldstrasse 225, ציריך. 17-19 ביוני.

מלון לימאט בליק בנידרדורף מגדיר את עצמו כמלון דאדא. הבר מעוצב בהתאם. הוא פתוח אל הרחוב, אבל משמש גם כדלפק קבלה וכחדר אוכל לארוחות הבוקר. כל חדר מוקדש לאחד ממייסדי התנועה, וכמה מילים על פועלו תלויות מעל לשולחן. מותק של מלון במיקום מצוין. 200-220 פרנק ללילה לחדר זוגי. אינטרנט: limmatblick.ch/en/welcome-to-hotel-limmatblick.

קברט וולטר: cabaretvoltaire.ch.

עוד דאדא בעולם

Dadaglobe Reconstructed - ב-1920 יזם המשורר טריסטן צארה, מהאבות המייסדים של התנועה, את "דאדאגלוב" - אנתולוגיה של למעלה ממאה יצירות של ארבעים אמני דאדא. היו ששלחו לו יצירות קיימות, אבל רבים מהאמנים שפנה אליהם יצרו יצירות חדשות. הוא לא הצליח להרים את הפרויקט, והיצירות שנשלחו אליו התפזרו באוספים שונים. אחרי שש שנים של מחקר אינטנסיבי, מכנסת התערוכה הזו את כל היצירות שנשלחו לצארה. לאחר שהוצגה בקונסטהאוס בציריך היא עוברת ל-MoMA בניו יורק ותיפתח שם ב-12 ביוני (תוצג עד 18 בספטמבר). press.moma.org/2015/12/dadaglobe-reconstructed.

תערוכת "תגידי, זה אמנות?" מציינת 100 שנים להולדת הדאדא במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד. 30 אמנים מציגים אלמנטים דאדאיסטים ביצירה הישראלית העכשווית בתחומים שונים של היצירה הדאדאיסטית - קולאז', אבסורד, פרפורמנס, רדי-מייד, מחאה פוליטית ואנטי מלחמתית ועוד (עד 13.6). www.jancodada.co.il.