רשות שידור?

שלוש שנים אחרי תחילת השידורים, NEWS 42i של פטריק דרהי ושל פרנק מלול, מתקרבת לממיר הישראלי. מי מרוויח מהמהלך, מה המשמעות עבור המתחרים ביס והאם ח"כ נחמן שי, שקידם את הצעת החוק בנושא, בעצם הוציא את הערמונים מהאש עבור בנימין נתניהו. ניתוח G

שלוש שנים אחרי שהחלו בקמפיין שיאפשר להם לשדר בישראל, ראשי NEWS42i, ערוץ החדשות שהקים פטריק דרהי, יכולים לחייך בסיפוק. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בשבוע שעבר את הצעת החוק הפרטית שנתפרה למידותיו של הערוץ, במטרה לאפשר לו להעביר את שידוריו המופקים באולפנים חדשניים ביפו, גם בישראל.

התייחסות מהנהלת הערוץ למשמעות המהלך הזה לא ניתן היה לקבל. אנשיו סירבו להגיב, ככל הנראה מחשש שפרסומים בנושא יזיקו לקידומה של הצעת החוק בכנסת, אף שהעתיד נראה מבטיח. אמנם הצעת החוק שהגיש ח"כ נחמן שי (המחנה הציוני) צריכה עדיין לעבור את דיוני ועדת הכלכלה וקריאות נוספות במליאה עד לאישורה הסופי, אבל תמיכת הקואליציה כבר מובטחת, ומכיוון שחתומים עליה 23 חברי כנסת ממגוון סיעות, אין סיבה שהיא לא תזכה גם לתמיכת חברי האופוזיציה.

המהלך מעלה כמה שאלות מעניינות. למשל, מה השתנה באקלים הנוכחי שאפשר מהלך שראשי הערוץ נאבקים עליו כבר שנים. ועוד תהייה, לא פחות מסקרנת - למה כל-כך חשוב לדרהי להעלות את הערוץ בישראל? הרי עדיין נמנע ממנו לשדר בעברית, אלא רק באנגלית, בצרפתית ובערבית - השפות שבהן משדר הערוץ כיום, כך שספק אם מסה קריטית של צופים ישראלים תעבור לצפות בו. גם להתנחם ממכירת זמני אוויר למפרסמים הוא לא יוכל, שכן הפרסומות המלוות את שידורי הערוץ באירופה יוסרו מהתדר הישראלי, כיוון שעל הוט ועל יס נאסר לשדר פרסומות.

מה, אם כן, המשמעות של צעד כזה, עבור המולטי-מיליונר היהודי צרפתי? ומה גרם למדינה להירתם דווקא עכשיו למהלך, אחרי שנים שבהן דרהי ומנכ"ל הערוץ פרנק מלול מנסים את מזלם אצל כל מי שיש לו יד ורגל בשוק התקשורת, כדי לקדם אותו? לפני שנעלה כאן כמה השערות, כדאי לזכור שתי הנחות יסוד שליוו כמעט את כל הגורמים שעמם שוחחנו - אין מהלך שזז כיום בשוק התקשורת ללא תמיכתו של ראש הממשלה נתניהו, המחזיק גם בתיק התקשורת, ואף איש עסקים לא משקיע במיזם, שאין איזשהו דיבידנד בצדו. עכשיו נמשיך.

פגישה עם נתניהו

ראשית, הסבר קצר לשאלה המתבקשת - למה בכלל הערוץ לא יכול לשדר בארץ. התשובה היא שלפי חוק התקשורת והוראות הממונה על ההגבלים, אי אפשר להיות בעל שליטה בפלטפורמה רב ערוצית כמו הוט, ולהחזיק במקביל גם בערוץ חדשות שישדר על גבי אותה תשתית חדשות ארציות או בינלאומיות. יותר מדי כוח, גורסת הלוגיקה של ההגבלה, עלול להיות מרוכז אצל אדם אחד. במקרה הזה, מדובר בדרהי, שמטעמים רגולטורים, מעדיף להגדיר את עצמו כמממן העיקרי של ערוץ החדשות, ולא להתהדר בתארים מחייבים יותר.

אלא שדרהי לא ויתר. עוד לפני שעלה הערוץ לאוויר, הוא נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, והסביר שהוא בדרך להקים כאן ערוץ מתוך מניעים ציוניים. גורמים שנכחו בפגישה מעידים שנתניהו פקפק באפשרות שהערוץ יעלה במועד שציין דרהי, אבל זה עמד במילתו, מה שכנראה נתן לו נקודת זכות אצל ראש הממשלה, שהמשיך לעקוב אחר השידורים שהחלו ביולי 2013.

"אחרי שערוץ עשר קיבל רישיון ל-15 שנה, ביבי הבין שהדרך להילחם בערוצים כמותו היא לא לסגור אותם, אלא להחליש אותם, באמצעות הוספת ערוצים חדשים לזירה", אומר גורם המכיר את נתניהו היטב. "הוא בחן את אופי הסיקור של הערוץ ובדק אם מצטייר כאן שיתוף פעולה עם נוני מוזס - כי אלו הם שני הדברים שמטרידים את נתניהו בכל הנוגע לתקשורת, וכנראה שעם הזמן נחה דעתו".

פגישה נוספת של נתניהו ודרהי שבה עלה נושא הערוץ התקיימה בבית ראש הממשלה, ובה נכח גם חבר משותף שלהם- חבר הפרלמנט היהודי צרפתי, מאיר חביב. משרד ראש הממשלה שהתבקש להתייחס לשתי הפגישות, בחר להתייחס רק לראשונה כשמסר בתגובה כי "ראש הממשלה נפגש עם מנהלי הערוץ בסמוך להקמתו לצורכי היכרות, בשעה שלא שימש שר התקשורת. הוא שמע את בקשתם לסייע להם לשדר לעולם תמונה מאוזנת יותר של ישראל בשפות אנגלית, צרפתית וערבית ובכך לסייע להסברה הישראלית".

אגב, משרד עורכי הדין שמרון-מולכו שמייצג את משפחת נתניהו אמנם לא מייצג את הערוץ, אלא עו"ד אוריאל בובלי, שמייצג גם את חברת ת.א.ט שמרכזת את החברות הקבלניות שעובדות עם הוט - אבל גורם מטעם הערוץ גישש אצלם לגבי התייעצות חטופה. סביר להניח שאותו גישוש, בלי קשר למחלקת הקומוניקציה המכובדת שמחזיק המשרד, לא היה מקרי.

במקביל, ניסה דרהי לגייס לעזרתו גורמים נוספים שהחזיקו בעמדות השפעה בשוק התקשורת. הוא הזמין אותם לסיורים באולפנים, שאל אותם אם יוכלו לעזור לו לקדם את הרעיון לשדר גם בישראל, אם לא דרך הוט, אז דרך עידן פלוס, ואפילו השיק באמצעות משרד פרסום קמפיין רשמי שבו הוכתר הערוץ ככיפת ברזל של התקשורת הבינלאומית, הערוץ שיסביר את ישראל טוב יותר מערוצי החדשות העוינים שמקיפים אותנו מכל עבר, ובמילים אחרות: יתפקד כאלג'זירה היהודי.

לאחראית על הרגולציה הוא מינה את דיאנה מגנאג'י, מי שליוותה במשך שנים ארוכות את השר משה כחלון ושימשה כראש המטה שלו כשכיהן כשר התקשורת. בכתבות שבהן תוארה הכוורת של כחלון באותה תקופה, תוארה מגנאג'י כמי שסייעה להעברת רפורמות שונות בוועדת הכלכלה, אותה ועדה שעניינו של הערוץ יידון בפניה כיום. "הם עשו עבודה שיטתית ומסודרת", מסכם לוביסט שעקב אחר הנעשה מקרוב, "והפעילו לחץ מתון ועקבי ממש מהתחלה".

למה דרהי כל-כך רוצה לשדר?

אז למה השידור בישראל בישראל כל-כך חשוב לדרהי? כדי שתיירים בבתי המלון בישראל יצרכו דרכו חדשות על הנעשה בארץ? ואולי כדי שלסגל הדיפלומטי, לערביי ישראל וכמובן לעולים החדשים מצרפת, מולדתו של דרהי, יהיו עוד מקורות מידע? הכול נכון, אבל בטל בשישים לנוכח מה שמצטייר כמו המוטיבציה המרכזית של כל איל הון שמבקש להשקיע בכלי תקשורת - ומילת המפתח היא כמובן השפעה.

"כל עוד דרהי לא מחזיק בערוץ חדשות שמשדר בארץ, הוא לא זוכה להכרה בפוליטיקה המקומית. חברי הכנסת תופסים אותו כאיש עסקים, אבל לא כאדם משפיע", מסביר גורם שמצוי היטב בתפר שבין עולם התקשורת לפוליטיקה. "ברגע ששידורי הערוץ ייקלטו בישראל, ולא רק דרך האינטרנט, הם יספרו אותו אחרת לגמרי".

למה זה כל-כך משנה?

"תראי מה קורה בערוץ הכנסת, רייטינג זניח, אבל חברי הכנסת רבים כדי להופיע שם".

זה לא אותו דבר, ערוץ הכנסת נחשב מאוד ברנז'אי מבחינתם.

"גם הערוץ הזה, עם השיווק הנכון והפרומואים הנכונים יכול להיהפך לברנז'אי עבורם, ואז יעמדו אצלו בתור כדי להתראיין. ברגע שאיש עסקים שם רגל בשוק החדשות הישראלי, כללי המשחק עבור כלל עסקיו משתנים. הוט צריכה עזרה מול הרגולטור? מול משרדי ממשלה? יהיה לה יותר קל אם i24NEWS ישדרו בארץ. גם בחו"ל זה ישיג לו יותר הכרה ויוקרה. אם הוא רוצה לבסס את עצמו כמנהיג יהודי בעל השפעה ולפרוץ לארצות הברית, השידור מישראל הוא תחנה סמלית, אבל הכרחית".

שידור מישראל גם יקל על דרהי לצרף אליו משקיע נוסף, כי לצד המניעים הציוניים, דרהי ודאי ישמח שיהיה מי שיישא איתו בנטל הכלכלי. מאז הוקם, ביקרו באולפנים שלדון אדלסון ורון לאודר, וספק אם התעניינו רק בטכנולוגיה של האולפן השקוף.

גם ללא כניסה של משקיע, צפוי כאן חיסכון תפעולי עבור דרהי ורווח נקי עבור נתניהו. הערוץ יוכל להחליף ערוץ חדשות בינלאומי שמשודר כיום בהוט, אולי אפילו יותר מערוץ אחד, שכן מדובר בערוץ שמשדר בשלוש שפות שונות. סביר שנתניהו לא יצטער אם יבוטלו ערוצים שאינם נחשבים לפרו ישראלים. סביר שגם דרהי ישמח לחסוך את הכסף שהוא משלם כיום לערוצי החדשות שמשדרים אצלו. מועצת הכבלים והלוויין לא צפויה להערים קשיים על מהלך שבו מוחלף ערוץ חדשות אחד בשני, שנתפס כהליך ביורוקרטי בעיקרו. ובכל מקרה, זה גם לא חייב לקרות מיד. ייתכן שבשנים הקרובות, דרהי יחשוש מצעדים כאלה, ופשוט יסתפק בעמדת מיקוח טובה יותר מול ערוצי החדשות הקיימים שעל הממיר, שייאלצו להוריד מחירים, כדי להישאר על השלט.

האם זה ישפיע על יס?

ומה אם כל מה שקורה עם הערוץ הוא רק פרולוג לרפורמה הגדולה באמת? זו שמנשבת כבר עכשיו מדיוני ועדת פילבר - הועדה להסדרת הרגולציה בשוק השידורים, שמבקשת להוריד חסמי רגולציה ולאפשר כניסה של שחקנים חדשים בתחום החדשות.

המדיניות הרשמית של משרד התקשורת היא שאין קשר בין הדברים. גם משרד ראש הממשלה השיב בתשובה לשאלה אם חל שינוי בגישתו של נתניהו שגרם לוועדת השרים לאשר את הצעת החוק של ח"כ שי, כי "חוות דעת של משרד המשפטים אסרה על i24 לשדר בכבלים בישראל בטענה שחוק הבעלויות הצולבות אוסר זאת. באחרונה הגיש שי הצעת חוק פרטית שתחריג את הערוץ מחוק הבעלויות הצולבות ותתיר לשדרו גם בארץ. עם זאת, משרד התקשורת (שבראשות נתניהו, ח' ש') לא התיר לשדר את הערוץ בעברית".

ועדיין, אי אפשר שלא לתהות אם המהלך הוא "בגדר הנמכת החומה הרגולטורית", כפי שמעריכים בכירים בשוק התקשורת. "מדובר כאן בשלב הראשון, אבל בהחלט לא האחרון", מעריך אחד מהם. "בהתחלה מאפשרים לבעלים של פלטפורמה להחזיק בערוץ חדשות שישודר בישראל. עכשיו הערוץ ישודר רק בשפות זרות, אבל מי אמר שכאן נסתיימו שידורינו? לאט-לאט ירחיבו את המוצר. בעוד שנה-שנתיים, יאפשרו לו אולי לשדר גם בעברית, בגלל נסיבות שיצדיקו את זה. זה לא יקרה מהיום למחר, וסביר שיהיו עוד מאבקים בהמשך, אבל זו בהחלט רגל בדלת".

האפשרות שמדובר בסוג של כיבוש זוחל, אינה מופרכת. בימי צוק איתן, ביקש הערוץ לעלות לאוויר כדי לעדכן אזרחים שאינם דוברי עברית, אבל נדחה. סביר להניח שגם אז ליוותה את המבקשים האפשרות ליצור תקדים שישרת אותם בהמשך.

מהלך כזה ישפיע כמובן על יס שבשליטת שאול אלוביץ. נכון, ל-i24 יוצע, לפי הצעת החוק, לעלות גם בלוויין, אבל סביר שאלוביץ לא ירצה לסייע למתחרהו, ויבקש להקים ערוץ חדשות משלו. אתר האינטרנט וואלה (שגם הוא בשליטתו) שמחזיק גם עכשיו באולפנים ראויים לערוץ טלוויזיה יהווה תשובה טבעית. נכון, הוא משדר בעברית, והחסמים הרגולטורים עדיין קיימים, אבל אחרי ששורת לבנים אחת הוסרה מן החומה, לא מן הנמנע שבעתיד נראה הקלות נוספות. ולאור הסיקור האוהד שהעניק וואלה למשפחת נתניהו, ספק אם נתניהו יילחם בכל הכוח כדי למנוע מהלך כזה.

"את זוכרת את הימים שבהם יס זעקו שהפוליטיקאים מפלים את הוט לטובה, בגלל שנוני מוזס, מו"ל ידיעות אחרונות, היה מושקע באותה תקופה בכבלים?", נזכר בחיוך פקיד בכיר בתחום. "ביס הבינו כבר אז את הכוח שיש למי שמחזיק בעיתון או בערוץ חדשות על פוליטיקאים. ואם הוט יצליחו לקדם מהלך שיחזק אותם בתחום החדשות, יס תבקש להשוות תנאים. לא בטוח שזה יצליח להם, המגבלות הרגולטוריות מאוד לא פשוטות, אבל כדור השלג יתחיל להתגלגל".

נחמן שי חושש מטייקונים

ומה אומר על כל זה ח"כ שי, מגיש הצעת החוק, שעלול למצוא את עצמו משרת את האינטרסים של נתניהו? האם לקח את האפשרות הזו בחשבון כשהגיש את הצעת החוק? ובכלל, האם הוא רואה את עצמו כמי שפועל בשליחותו של דרהי?

"כבר חמש שנים אני נאבק כדי שיופקו בישראל שידורים באנגלית ובערבית עבור האוכלוסייה שדוברת את השפות האלה. ניסיתי דרך רשות השידור, תאגיד השידור והערוצים המסחריים, ולא הצלחתי, ואז התברר לי שיש ערוץ שדווקא משדר בשלוש השפות האלה, אבל מנוע מלשדר בארץ".

חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה שרואה בו ערוץ חדשות ישראלי לכל דבר, מונעת ממנו את השידור בכבלים.

"חוות הדעת של ליכט היא לא תורה מסיני, המחוקק הוא זה שקובע. גם אני חושש מריכוזיות ומיצירת טייקונים חדשים, ומצד שני, אני רואה כאן יותר מדי רגולציה. אפשר למצוא דרך ביניים".

משרד המשפטים השיב בתגובה להצעת החוק כי: "חוות הדעת של ליכט מבוססת על פרשנות משפטית של חוק קיים. אין מניעה כי הממשלה תתמוך בהצעת חוק כדי לשנות את החוק ולקבוע הסדר אחר. עם זאת, חשוב לציין כי נעשו תיקונים מסוימים, ששיפרו משמעותית את הצעת החוק המקורית והחלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בחוק בכפוף להכנסתם. התיקונים קובעים שהערוץ יהיה כפוף לרישוי ולרגולציה של מועצת הכבלים ולמרות שלא יחויב ברישוי של מפיק חדשות עצמאי, הוא יוגדר כגורם ריכוזי לפי חוק הריכוזיות, כשירצה, למשל, לרכוש זכויות מסוימות".

בחזרה אליך, שי. נתניהו לא משתמש בך - ח"כ מהאופוזיציה - כדי לקדם את האג'נדה שלו?

"הכול אפשרי, אבל אני לא רואה את עצמי כפראייר, ולא המציאו אותי אתמול. עוד יהיו הרבה דיונים בנושא בוועדת הכלכלה. ברור לי שעכשיו יעבדו הלוביסטים של כולם, אבל אין לי כוונה להציע שישדרו בעברית או שיאפשרו להם לשדר פרסומות, כי אני לא מעוניין להשתלב בניסיונות של נתניהו להחליש את ערוצי החדשות הקיימים".

פגשת את דרהי או את מנכ"ל הערוץ מלול במסגרת העבודה על הצעת החוק?

"לא. אני לא יודע מי הם, ואף אחד מהוט לא ביקש ממני לקדם את הנושא הזה. עד היום לא הבנתי למה הקימו את הערוץ הזה, אבל אין לי ספק שהוא יכול לתת שירות חיוני למדינת ישראל. הייתי באולפני הערוץ פעם אחת לראיון, ואני דוחה הרבה בקשות שלהם לראיונות כי זה לא מאוד מעניין אותי".

כשהוא ישדר בישראל, תחשוב אחרת?

"הצופים בשידורי האנגלית והצרפתית הם לא קהל לבחירות והם לא ישפיעו על תוצאות. ולגבי הערבים, גם הם לא ישנו את דפוסי ההצבעה שלהם בגלל זה. ואם הם יצביעו לרשימות ציוניות בעקבות הצפייה בו, אז את יודעת מה, הלוואי".