בריסל מתאוששת

פיגועי הטרור בבריסל קטעו את החיים בעיר. אירועי תרבות בוטלו והתיירים נעלמו. אבל העיר חוזרת לעצמה, פותחת מחדש תערוכות שהוקפאו וחוזרת להיות יעד מצטיין לסוף-שבוע אורבני של תרבות ובילויים

באותו בוקר של יום שלישי, 22 במארס 2016, פתח מוזיאון MIMA לראשונה את דלתותיו לקהל. מיקומו - במבנה שהיה מבשלת בירה בשולי רובע מולנבק על גדות תעלת בריסל-שרלרואה - היה מלכתחילה חלק מהאג'נדה החברתית שלו. התעלה נבנתה לפני 200 שנה והיוותה תמיד חיץ בין מרכז העיר ותושבי הרובע התעשייתי, שזכה אז לכינוי "מנצ'סטר של בלגיה", ובשנה האחרונה זכה לתשומת לב עולמית כמקום מושבם של קיצונים אסלאמיים.

השמועות שהחלו להזדחל אל הסמארטפונים באותו בוקר וחדרו אל מסיבת העיתונאים החגיגית ולפתיחת תערוכת הבכורה של המוזיאון, התעצמו לאירוע המטלטל של פיגועי הטרור רבי הנפגעים בנמל התעופה ובמטרו של בריסל, שקטעו הכול. המוזיאון נסגר עוד לפני שנפתח, ואיתו נדמו כל אירועי התרבות. התיירים נעלמו מהעיר. השלכותיו של האירוע עדיין ניכרות, אבל בריסל חוזרת לעצמה ותושביה נחושים להשיב לעצמם את החיים הטובים, ויותר מזה.

"עכשיו אנחנו מחויבים עוד יותר לקדם את משנתנו מול הטירוף וההקצנה", אומר רפאל קרויט, אוצר המוזיאון ואחד ממקימיו. "כאן במולנבק חובתנו לטפח מהפיכה חברתית, להפוך את התעלה לגשר בין הרובע ומרכז העיר ולחבר בין אנשים באמצעות תרבות".

לא רק MIMA חידש את פעילותו במשנה מרץ. סצנת האמנות של בריסל מתנערת ופותחת מחדש את התערוכות שהוקפאו, ופורחים שוב גם אירועי תרבות ובידור. אחרי מצעד הגאווה שהתקיים בעיר במאי ואחריו מצעד ה-Zinneke הנפלא (שעוד ידובר בו) ומרתון הג'אז השנתי, בריסל שוב מגישה מקבץ מרשים של אטרקציות עירוניות, שהופכות אותה ליעד מצטיין לסוף-שבוע אורבני של תרבות ובילויים.

אמנות הרחוב נכנסת למוזיאון

MIMA החברתי, העכשווי, עם הדגש על אמנות רחוב, גרפיטי וקומיקס, הוא אחד המוזיאונים היותר מעניינים כיום בבריסל. חמשת אמני City Lights, התערוכה הקבוצתית הפותחת שלו, החלו את דרכם בפעילות לא חוקית כאמני רחוב. אחת הבולטות שבהם היא Swoon, שבחרה בקירות המרתף הטחוב של המוזיאון כדי ליצור עליהם את הקולאז'ים שלה - פורטרטים עדינים שמורכבים ממאות רצועות נייר עם אמירה חברתית ופוליטית. אף שעבודותיה כבר מוצגות בטייט מודרן וב-MOMA, היא דבקה ברחוב. "תערוכות וקירות חוקיים זה בסדר", היא אומרת, "אבל הדרך היחידה להיות חופשיים באמת היא מחוץ לחוק ולזירה המסחרית. שם מסופרת האמת".

צמד האמנים Faile מציג פרשנות עם ניחוח וינטאג'י לדיוקנה של חברת הצריכה בפסלים אינטראקטיביים מגולפים בעץ, שמורכבים מדימויים מתוך כרזות פרסומת משנות ה-60. בתערוכת הקבע של המוזיאון בולטים אמני רחוב כמו קאצ'ו, שמפזר את הצבעים על המשטח באמצעות רחפן, וצמד האמנים Mon Colonel & Spit, שכדי החרס המעוטרים שלהם מתעדים את תקופת המסיבות של השניים בפריז. אחד מהם מכיל את אפרם של 200 כרטיסי המטרו שלהם מאותה תקופה. (התערוכה עד 28 באוגוסט).

תהליך גירושים גורם לאנשים לעשות מעשים קיצוניים. האמן דניס מאיירס עשה את זה בגדול. בעליו של המבנה הנטוש, העומד להריסה, של חברת הכימיקלים Solvay ברובע איקסל התיר לו לרסס בו את הגרפיטי שלו. התוצאה: אובססיה מהממת בשם Remember-Souvenir. גרפיטי של קליגרפיה ורישומים מכסה בצפיפות אובססיבית לא פחות מ-25 אלף מטרים מרובעים של כותלי מסדרונות, אולמות וחדרים מתמוטטים. הסיורים מוגבלים לקבוצות מאורגנות של עד עשרים איש, גם מסיבות בטיחותיות.

יש שם על הקירות הרבה כעס ותסכול, שורות בלתי קריאות שאפשר לזהות בהן מילים כמו "כוח", "גאולה", "משחק" ורישומים רבים של האקסית והילדים. 1,800 מכלי הספריי השחור שעשו את כל זה ניצבים על הרצפה באחד האולמות. הבניין נפתח למבקרים ב-22 באפריל לשלושה שבועות, אבל הפרויקט צבר אוהדים והריסת המבנה נדחתה ליולי. עכשיו, אומרים לנו, חושש הבעלים שיופעל עליו לחץ לדחות שוב את ההריסה. הבניין עדיין עומד על תילו עם התכולה הסוערת של מאיירס אבל לא ברור עד מתי.

חלומות בקונגו

Urban Now: City Life in Congo במוזיאון Wils, היא תערוכה מעניינת עם מסר חברתי נוקב, פרי שיתוף פעולה של הצלם הקונגולזי סמי באלוג'י והאנתרופולוג פיליפ דה בוק. היא עוסקת באורבניזם בקינשאסה, שמתבטא בתוכניות בנייה שאפתניות, מנותקות לחלוטין ממציאות החיים המקומית. זה לצד זה מוצגים צילומים של שלטי ההבטחה למימוש חלום נדל"ניסטי מערבי עד גיחוך, מול צילומים נוגעים ללב של בתים מתפוררים ואופי החיים המסורתי של המקומיים, שאין להם דבר עם תוכניות הפיתוח.

המחאה שעולה מן הצילומים נהגית בקול בסרט הווידיאו של באלוג'י, שבו נחשף פצע ישן ורגיש - ניצול משאביה של קונגו על-ידי בלגיה הקולוניאלית. "מכרות המלח שלנו סיפקו את כל צרכינו. היינו עשירים", אומר אחד המרואיינים. "עד שבאו הבלגים ועשו באדמה שלנו כרצונם".

ועוד תערוכה מעניינת: במוזיאון לאמנויות יפות בבריסל נפתחה תערוכת ענק רטרוספקטיבית של אנדרס סראנו, הצלם השנוי במחלוקת, ויש שיאמרו הפרובוקטור הבלתי נלאה. את סדרות הצילומים הבוטות המפורסמות שלו פתחה סדרת פורטרטים עוצמתיים של ההומלסים המקומיים, שנעשתה בהזמנת עיריית בריסל. פוסטרים שלהם נתלו ברחבי העיר בקמפיין שביקש ליצור פתיחות אל האחר. כל המצולמים "ישבו" עבור סראנו תמורת תשלום, כשהוא מביא את הסטודיו על כל אמצעי התאורה שלו אל "אתרי הבית" שלהם.

ימים ספורים לאחר מכן, התחוללה מתקפת הפיגועים, הפוסטרים ירדו והכול נעצר. עכשיו חזרו גם כאן אל קדמת הבמה, ועד 21 באוגוסט אפשר לראות שם את דיוקני ההומלסים לצד מגוון עבודותיו המטלטלות של סראנו - צילומי הגופות בחדרי המתים, סצנות הפורנו הקשה והסדרות "הדתיות" שלו, כולל "Piss Christ" השערורייתי - פסלון ישו הצלוב בתוך מכל שתן של האמן. חמש תמונות מסדרת הפורנו מוצגות עם רצועות הטייפ האדומות שהודבקו עליהן לאחר שחובלו בידי צופים נזעמים.

חבורת "העפרונות" מכה שוב

סיור הגרפיטי של קבוצת Fais Le Trottoir (שפירושו Hit The Streets) הוא המרענן הרשמי של ביקור עכשווי בבריסל. פרד לבה, אמן רחוב והמדריך שלנו, מוביל אותנו בין בתי רובע איקסל ומאיר את עושר סצנת הגרפיטי המקומית. אנחנו לומדים להכיר אמני גרפיטי כמו חבורת "העפרונות" (Les Crayons) ושל פארול, שכבר הגיע לגלריות, אבל חזר לרחוב, נאמן לאמנותו.

אנחנו מתוודעים אל Brigade Anti-Tag, היחידה ללוחמה בגרפיטי, וגם לומדים להבין קצת לנפשו של אמן הגרפיטי - אמן האותיות לעולם יישאר אנדרדוג לעומת אמן ציורי הקיר, שהדרך לחברות מסחריות וחברות פרסום תמיד פתוחה בפניו. בדרך מתברר שפרד שלנו אחראי לביצוע שלושה ציורי קיר חוקיים בהזמנת עיריית בריסל ("הרי צריך לחיות ממשהו"). משך הסיור כשעתיים. מחיר - 5 אירו למשתתף.

אגב, הקנס שחוטף גרפיטאי שנתפס הוא 100 -700 אירו לגרפיטי אחד! אם אתה קטין, ההורים שלך יידרשו לשלם. על חבורת "העפרונות" זה לא עושה רושם. במהלך אוגוסט הם גם יקיימו תערוכה. על המועד והמיקום תבוא הודעה יום לפני, בעיקר דרך הפייסבוק ואתר האינטרנט (www.faisletrottoir.com), ושהבריגדה תחפש אותם בסיבוב.

התמזל מזלנו להיות בבריסל בחודש מאי, ביום של ה-Zinneke. מרכז העיר. אלפי בריסלאים צוהלים. בחור גבוה שפניו צבועים בלבן עומד על הבמה, לבוש במעיל לבן ארוך בסגנון צבאי, עשוי נייר. רצועה אלכסונית בצבע כתום חוצה את חזהו כמו רצועת נשק דמיוני. "בריסל, את יפהפייה היום!", הוא קורא לקול תרועות ההמון. מצעד הז*ינ*ק*ה יצא לדרך, ונראה שהוא הגשים את מה שבריסל כל-כך הייתה זקוקה לו: מפגן ססגוני של רוח טובה ועליצות מדבקת.

הזינקה, שהחל בשנת 2000 ומתרחש אחת לשנתיים, מניף את דגל האחווה, ומטרתו שיתוף פעולה יצירתי בין תושבי 19 הרשויות המוניציפליות של בריסל. השנה, כמה סמלי, היה נושא המצעד "שבריריות". זה היה לא רק מפגן מרהיב של יצירתיות. המסר החברתי כל-כך בלט לעין. רוב התלבושות והאביזרים נעשו מחומרים ממוחזרים ובכל להקה נראו חבריה הנכים והפגועים של הקהילה תופסים מקום מרכזי.

"זו הפעם השלישית שאני כאן, וזהו לדעתי פסטיבל הרחוב הכי מדהים באירופה", אמרה לי הלנה דה יונג, צלמת ערוץ טלוויזיה הולנדי שהגיעה מאמסטרדם לסקר את האירוע. בכל מקום נראו לבני-הפנים במדי הנייר הלבנים-כתומים. "אנחנו המשטרה האלטרנטיבית", הסביר לי הגבוה שהלהיב את הקהל מעל הבמה. אבל לחבורת "השוטרים" החמודה הזאת, שהם אמנים הנמנים עם מארגני הזינקה ומופקדים על שמירת הסדר, לא ממש הייתה עבודה. ההמון היה חביב וממושמע ולבני-הפנים בעיקר הסתחבקו עם הצופים, כאשר מדי הנייר שלהם הולכים ונקרעים בסוג של מיצג אמנותי-חברתי. אם לא תגיעו קודם לבריסל תרשמו לכם - זינקה, מאי 2018!

מידע מעשי

g טיסות: בריסל איירליינס מפעילה 14 טיסות בשבוע (2 טיסות יומיות) בקו תל אביב-בריסל-תל אביב, עם טיסות המשך נוחות לאירופה, ארה"ב, קנדה ואפריקה, אפשר גם לחניית ביניים.

g לינה: במתחם מוזיאון MIMA נמצא Meininger, מלון טרנדי מקסים, שמשלים את MIMA כמו כפפה ליד. מרבית הקליינטורה שלו הם צעירים מעודכנים. העיצוב מינימליסטי ונעים ויש בר עם טאץ' אמנותי. מ-42 אירו לחדר ומ-15 אירו למיטה בחדרי מעונות. www.meininger-hotels.com/en/hotels/brussels

g תערוכות ואירועים:

מוזיאון מימה (MIMA): דגש על אמנות רחוב, גרפיטי וקומיקס. התערוכה הקבוצתית של אמני City Lights תוצג עד 28 באוגוסט. www.mimamuseum.eu

הפרויקט של האמן דניס מאיירס - Remember-Souvenir, גרפיטי אובססיבי בבניין מיועד להריסה, 25 אלף מ"ר של קירות מסדרונות, אולמות וחדרים. הבניין עדיין עומד על תילו עם התכולה הסוערת של מאיירס, אבל לא ברור עד מתי. www.remember-souvenir.me

התערוכה של סראנו: חדרי המתים, פורנו והסדרות "הדתיות" - עד 21 באוגוסט. www.fine-arts-museum.be/en

תערוכת הגרפיטי של חבורת "העפרונות - מתישהו באוגוסט. על המועד ועל המיקום המדויקים תבוא הודעה יום לפני, בעיקר דרך הפייסבוק ואתר האינטרנט: www.faisletrottoir.com

פסטיבל Zinneke הבא יתקיים במאי 2018. הנושא נקבע כבר עכשיו: ILLEGAL

מרתון הג'אז השנתי - 24-26 במאי 2017