פורטפוליו | ערן גרטנר

משפחה: סבתא מצד אימא נולדה בפולין וסבא נולד בדיסלדורף. הם עלו לארץ בשנות ה-20, הכירו כאן, התחתנו, עברו לרמת גן וילדו שתי בנות. הוא היה עיתונאי כלכלי ב"הבוקר", שהאמין בכלכלה חופשית בזמן שכולם היו סוציאליסטים; היא הייתה מזכירת בית ספר ניצנים 40 שנה. ההורים של אבא הגיעו מרומניה. במהלך המלחמה הם הסתתרו בכפר בצפון, ולאחר מכן, כשהקומוניסטים החרימו לסבא את הנגרייה ואת המנסרה שלו, הם החליטו לעלות ארצה והגיעו ליפו. ההורים נפגשו במסיבה בתל אביב. הייתי "נוכח" בחתונה שלהם - בבטן של אימא.

ילדות: נולדתי בארץ, וכשהייתי בן 5 עברנו לטורונטו ואחר כך לבוסטון, בעקבות הלימודים והעבודה של אבא, שמונה לפרופסור באחד מסניפי אוניברסיטת מסצ'וסטס. אימא ניהלה בית ספר יהודי וסיימה תואר שני ביהדות. המצב הכלכלי היה נוח. דיברנו בבית עברית, אבל עם אחי הצעיר אני מדבר באנגלית.

לימודים: הנדסת מכונות. את התואר הראשון העברתי בעיקר בנבחרת החתירה של האוניברסיטה, אבל את הסטאז' עשיתי בבואינג בסיאטל. לאורך התואר עבדתי במה שיכולתי: שטפתי כלים במזנון ואחר כך עברתי להדריך מבקרים בקמפוס.

ABB: עבדתי בעבודה זמנית בחברת הרכבות השווייצרית ורציתי מאוד להשתלב בה באופן קבוע. פניתי למטה באירופה, התקבלתי ונשארתי בה 20 שנה. במהלך הזמן התמזגה חטיבת הרכבות שלה עם דיימלר, וב-2001 היא נמכרה לבומברדייה, חברה קנדית דוברת צרפתית. אני הייתי מעורב בתהליך האינטגרציה והתכנון האסטרטגי. אחרי עשור באירופה הגעתי סוף סוף לתפקיד שרציתי - מנהל הייצור. ישבתי בברלין והייתי אחראי על המפעלים בשבדיה, בספרד, בהודו, בארצות הברית ובגרמניה, והייתי חבר בצוות הניהול של החטיבה, שעוסקת במערכת ההנעה של הרכבות. כיהנתי גם כיו"ר הדירקטוריון של בומברדייה בישראל, בהמשך ניהלתי את חטיבת המערכות תחת נשיא החברה. ב-2012 הרגשתי שהגעתי לסוף הדרך, כשלא לקחו אותי בחשבון כמועמד לניהול החברה כולה.

סולין: אשתי, יהודייה ממוצא שווייצרי, ילידת קולומביה. עסקה בבנקאות פרטית. הכרנו ב-2002 דרך האינטרנט, כשאני הייתי בברלין והיא בז'נבה. כעבור כמה שבועות התארסנו בעין גדי, כשבאתי לארץ לבקר את אחותי. היא בת זוג נפלאה ואימא נהדרת. יש לנו שלוש בנות.

אלסטום: בתחילת 2013 עברתי לפריז ומוניתי לסמנכ"ל אסטרטגיה של אלסטום, תאגיד צרפתי הפועל בתחומי תחבורה מסילתית וציוד לייצור אנרגיה. המשפחה נשארה בברלין, עניין של שעה וחצי טיסה. כשהחברה נכנסה למשבר ונמכרה לג'נרל אלקטריק, גיליתי שיש תפקיד פנוי בפרויקט סולארי בישראל וביקשתי אותו. הבוס שלי, פטריק קרון, יהודי ציוני חם, נתן לי את ברכתו, וככה הגעתי ל"מגלים".

ישראל: עלינו לפני שנתיים לרעננה, בדיוק במהלך מבצע צוק איתן. כאב לאשתי לעזוב את הדירה המושקעת שלנו בברלין, אבל היא ראתה את ההזדמנות הנדירה לבנות שלנו. נוח לנו פה, אבל האם נישאר בארץ? לא יודע.

מגלים: שותפות של קרן נוי,GE (אלסטום לשעבר) וברייטסורס. קיבלנו את הזיכיון להקים שלוש תחנות כוח. תחנת אשלים אמורה לייצר 121 מגה ואט - באמצעות מגדל שמש. זה בערך אחוז אחד מכלל הספק החשמל במדינה. במשך 20 השנה הראשונות אנחנו מתכוונים לעמוד בפירעון כל ההלוואות ולהתחיל להרוויח.

זיהום: כדי לשמור על חום המערכת בלילה, שתאפשר את הזינוק שלה עם צאת השמש ללא הפעלה ארוכה מחדש, אנחנו שורפים גז שגורם לזיהום אוויר מסוים, אבל הוא חלק בלתי נפרד מהמערכת.

חברת חשמל: שותפה לדרך. הזמנו ממנה את תחנת המשנה שלנו והיא תקנה מאיתנו את החשמל.

פנאי: במעט שיש לי אני מבלה עם המשפחה. הפסקתי לחתור כשנולדו הילדות ועברתי לגינון.

תפיסת עתיד: מקווה שהמשפחה תתאקלם פה יפה כדי לשבור את המעברים ממקום למקום.