אקורדנט: אף מילה על מיראביליס

שגעון ה-פורטלס (השער שכל הגולשים עוברים דרכו ושווה המון כסף בבורסה) סובב להמון סטרט-אפים את הראש. גם באקורדנט בונים על הבהלה ל-פורטלס המוצר: פרסם לי ואפרסם לך

ellaj@globes.co.il אלה יעקבי

בדירות קטנות, ברחבי ישראל הקטנה, פזורים להם יזמים קטנים וחולמים, ששואלים את עצמם איך עושים כסף מהסיחרור המטורף שאליו הכניסו שליטות האינטרנט הגדולות, המכונות Portals, את השוק. למרות שרובן לא רושמות רווחים של ממש, המניות של אותן חברות מרקיעות שחקים מיום ליום, משום שהן מהוות דלת כניסה, "שיבר", לתעבורה עצומה של גולשים.

לכן עושות אמריקה און ליין, יאהו, אינפוסיק, CNET ואחרות הכל, ממש הכל, כדי להפוך ל"עמוד הבית" של כמה שיותר משתמשים. הכל - כדי שהבועה בוול סטריט לא תתפוצץ. לשם כך, הן צריכות להשיג יתרון תחרותי על היריבות, וכל יום הוא קריטי. כך קרה עם הדואר-אלקטרוני-חינם לאחר רכישת הוטמייל: מי שלא השכיל להציב את השירות, ומהר, נותר הרחק מאחור. התוצאה של כל המגמה הזאת: בולמוס בליעה של חברות קטנות המפתחות יישומים בעלי ערך מוסף.

חברת אקורדנט מחיפה בונה בדיוק על אותם מחזורי פיתוח הולכים ומתכווצים של יישומי אינטרנט חדשים, שאינם מתירים לחברות הגדולות שהות לפתח אפליקציות חדשות לבקרים. כשהוא ישוב בדירה קטנה במעלה הכרמל, מנהל הצוות המצומצם של החברה, הידועה גם בשם הייפר-באנר, 30 אלף אתרים ברחבי העולם.

אקורדנט בנויה על רעיון הקהילות, שבא לעשות סדר בכאוס של העולם הווירטואלי. וכמו בעולם האמיתי, גם באינטרנט תופס הכלל שאם אתה גדול יש לך סיכוי לגדול יותר מאשר אם אתה קטן. במלים אחרות - כסף מביא כסף, ומי שאין לו כסף לפרסם באינטרנט, בגדול, לא יעשה כסף.

הייפרבאנר הוא שמו של המוצר של אקורדנט - תוכנת שרת/לקוח, המאפשרת ניהול גמיש של סחר חליפין של שטחי פירסום, או באנרים, בין חברי הקהילות, כל קהילה בתוך עצמה. ברשת של החברה יש היום 35 קהילות, שמוגדרות על-פי מדינות או תחומי עיסוק. כך תמצאו שם, למשל, את קהילת הולנד או ניו-זילנד, קהילה של מוסיקה או של נשים.

טיפה טכנולוגיה: הצד של ה-client מבוסס על ארכיטקטורה פתוחה מבוססת-ג'אווה, שתומכת בבאנרים אינטראקטיביים של פירסומת, קלילי משקל ומבוססי-ג'אווה וכן בקבצי GIF. השרת מעניק למפרסמים שליטה במסעי הפירסום שלהם באונליין, הכולל ניטור בזמן אמיתי, דו"חות המלמדים על הצלחת הקמפיין ואפשרויות שינוי מיידיות בהתאם לממצאים.

ההצטרפות לקהילות נעשית חינם, מסביר ארז כוכבא, 29, נשיא החברה וממייסדיה. גם מסעות הפירסום אינם עולים למצטרפים. אז איך עושים כסף באקורדנט? הרעיון פשוט: כחבר קהילה עליך להציב באתר שלך קישור לשרת של הייפרבאנר. בכל כניסה של גולש לאתר שלך, יוצג באנר פירסומת של אתר חבר אחר ברשת, באמצעות אותו קישור. הקישור מחליף את הבאנרים כל הזמן.

אחת מצורות המדידה של היקף מסע פירסום באינטרנט היא כמות ההקלקות על באנר הפירסומת. וכאן נכנסת לתמונה שיטת ה"גבייה" של אקורדנט: על כל שתי הקלקות על באנר באתר שלך, תזכה להקלקה אחת על הבאנר שלך באתר אחר. על כל שתי הקלקות על באנר שלך, מקבלת אקורדנט זכות להקלקה אחת על באנר שהשתילה באתר שלך ממפרסם שמשלם עבור הפירסום שלו. כך צוברת החברה מלאי של "מקומות פירסום", שאותם היא מוכרת למפרסמים בתשלום. החלפת הבאנרים, אם כן, מושכת חברים לקהילה, וכך מגדילה את חשיבות הקהילה, את העניין בה, את החשיפה של גולשים לאתרים החברים ברשת, את כמות ההקלקות, ואת ההכנסות של הייפרבאנר.

כסף גדול עוד לא עושים מזה באקורדנט. כוכבא אומר שברשת מוחלפים מדי חודש 25 מיליון באנרים. קופת הבאנרים של החברה מכילה, לכן, כ-12.5 מיליון באנרים בחודש. מחיר קמפיין פירסום באינטרנט עומד על 35-10 דולר לכל 1,000 הקלקות. בהנחה שאקורדנט מצליחה למכור את כל מלאי שטחי הפירסום שלה ודורשת את מחיר המינימום, היא גורפת לכיסה 125 אלף דולר בחודש. אבל בשטח זה נראה אחרת. בפועל היא מצליחה למכור רק %20-%25 משטחי הפירסום, שמסתכמים בכ-30 אלף דולר בחודש.

"אנחנו לא מתרכזים כרגע במכירה של שטחי פירסום", אומרת מירי לוין, 24, מנהלת השיווק והמכירות של החברה. ואכן, רוב הדיבורים על הכנסות עם אנשי אקורדנט מתמקדים, אם נשתמש לרגע במונחים דיפלומטיים, בערכה של החברה כנכס אסטרטגי לאחת מחברות ה-Portals. לא מספר המשתמשים הוא שקובע את ערך הנכס, אלא הפילוח של אותם חברים, והתשתית שעליהם הם יושבים. מדובר על קהילה של עסקים קטנים - ו"קהילת אינטרנט" ו"עסקים קטנים" (המכונים בארה"ב SOHO) הן שתי מילות הקסם באינטרנט, נכון להיום.

לא מעט אתרים כבר השכילו למנף את הנהייה בארה"ב אחרי פלח השוק החשוב הזה, שהוכר זה מכבר כאחד מעמודי התווך של הכלכלה האמריקאית. רובם החלו כנותני שירותי מידע, ופיתחו סביבם קהילות נכבדות. אלא שלאקורדנט יש ערך מוסף. מידע יכול לתת כמעט כל אחד, ואילו תשתית של תעבורה דורשת זמן פיתוח ותחזוקה. וזה, כך סבורים בחברה, נכס אינטרנטי ממעלה ראשונה.

אקורדנט לא המציאה את הגלגל. אחת המתחרות שלה היא LinkExchange שהגתה את רעיון החלפת הבאנרים. אבל למרות התחרות, יש כבר איתותי עניין ראשוניים מאחת השחקניות הגדולות.

"כל הנושא הזה עכשיו חם מאוד" אומר כוכבא. "היו לנו פניות מאחד המנועים הגדולים. זה יכול לקרות מהר מאוד. זו אש שפרצה ובעוד חודש היא תסתיים לגמרי".

אז אולי גם ההצדקה לקיומכם תסתיים.

"בהחלט".

ואז מה יקרה?

"אם מישהו מהגדולים ירכוש אותנו נשתלב לתוך הפעילות שלו".

ואם לא?

עופר אפל, מנהל הפיתוח העסקי: "אנחנו מחפשים במקביל השקעה של 1.2-0.75 מיליון דולר. המטרה היא להשיג web property וכמה שיותר eyeballs".

אם הטרמינולוגיה הזאת עברה לכם מעל לראש, כמו שהיא עברה לי, הרי הביאור: המושג הראשון, פירושו נכס אסטרטגי באינטרנט, והמושג השני פירושו משתמשים - כלומר כמה "זוגות עיניים" מביטות באתר שלכם, או ב"נכס האינטרנטי" שלכם.

וכאן עלי לדווח על תסכול מתמשך בדיאלוג עם צוות אקורדנט. בחברה, כך נדמה לי, סובלים מתסמונת בלבול בין תקשורת אנושית מצויה לתקשורת וירטואלית. אנשים שספונים ימים שלמים מול מסופי המחשב שלהם, ומצ'טטים בתת-ניב של ז'רגון אינטרנטי עם ישויות שכמותם, שוכחים לפעמים שיש עולם אחר בחוץ, שאינו מכלה את שעותיו באופן הנ"ל. וחלק מאותם הדיוטות עונים לתואר "משקיעים".

איך משקיעים מבינים אתכם?

כוכבא: "אני מסכים איתך. באמת בהתחלה נפגשנו עם משקיעים שלא הבינו אותנו. אבל בזמן האחרון אנחנו רק עושים קליק, ומבינים בדיוק על מה אנחנו מדברים".

לעומת זאת, התקשורת הלא-מדוברת של אקורדנט, כפי שהיא מתבטאת באתר שלה (www.hyperbanner.net) ובחומר השיווקי שלה היא דוגמה ומופת לסטרט-אפים שנותנים עינם בשוק העולמי.

אקורדנט (AccordNet) הוקמה ב-96' על ידי כוכבא ודוד שניידר, נשיא חברת סידב למעגלים מודפסים. סידב, שהשקיעה בחברה 200 אלף דולר, מחזיקה ב-%50 מן הבעלות וכוכבא ב-%50 הנותרים, כשיש הסכמה על חלוקה של %10 בין העובדים. כוכבא הוא יוצא חיל המודיעין ובוגר הטכניון במגמה לאלקטרוניקה. לוין היא אוטודידקטית, ואילו אפל, 45, שהצטרף לחברה רק באפריל, מחזיק בתואר ראשון בפסיכולוגיה ובפילוסופיה, ובעל ניסיון בשיווק.

"אנחנו חברת אינטרנטית טיפוסית", מסכם כוכבא. "אין לנו כמעט טלפונים. כל היום אנחנו יושבים מול המחשב ומדברים עם אנשים בכל העולם, שבחיים לא פגשנו".