סכנה והזדמנות

ד"ר רז צימט 01.04.2015
בעקבות הארכת השיחות ביום נוסף, בעת כתיבת מאמר זה (ד', 1.4.15) עדיין לא ברור אם נציגי איראן והמעצמות יצליחו להגיע בימים הקרובים ל"הסכם הגרעין". היכולת להגיע להסכם תלויה במידה רבה בנכונותו של המנהיג האיראני העליון, האייתוללה עלי ח'אמנאי להסכים לפשרה אסטרטגית, שתעלה בקנה אחד עם דרישת המערב להרחיק את איראן בשנה אחת לפחות מהיכולת "לפרוץ קדימה" לעבר נשק גרעיני.

אלא שח'אמנאי לא שינה את תפיסתו הגורסת כי יכולת סף גרעינית צבאית מהווה "תעודת ביטוח" הכרחית להמשך שרידות המשטר. תפיסה זו פוגעת במידה רבה ביעילותן של הסנקציות כאמצעי לשינוי אסטרטגיית הגרעין האיראנית. הסנקציות תרמו אמנם להחלטת איראן לשוב לשולחן המו"מ, אך ספק אם החרפתן תוביל לוויתור על האופציה הצבאית, הנתפסת על-ידי המשטר כחיונית לשרידותו. ח'אמנאי גם לא נסוג מעמדתו, שלפיה תוכנית הגרעין מהווה רק תירוץ בידי המערב להמשך הלחץ על איראן, שנועד להביא לשינוי המשטר. גם אם לתפיסות יסוד אלה שותפה צמרת המשטר האיראני, לא ניתן להתעלם מהבדלי ההשקפות בין ח'אמנאי לנשיא רוחאני ביחס להסכם המתגבש.

עתידו הפוליטי של הנשיא רוחאני תלוי במידה רבה בהשגת הסכם, שיוביל להסרת הסנקציות ויסייע לו למימוש התחייבותו לאזרחי ארצו, לשפר את מצבם הכלכלי.

אך בעוד שהנשיא מכיר בצורך להשיג בהקדם הסכם קבע עם המערב, ממשיך ח'אמנאי להצהיר כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הסנקציות היא באמצעות "כלכלת התנגדות", שעיקרה הפחתת התלות האיראנית בגורמים חיצוניים והישענות עצמית.

תפיסותיו הבסיסיות של המנהיג וחשדנותו העמוקה במערב עלולות להקשות עליו לחתום על הסכם הגרעין על אף ההישגים המשמעותיים הטמונים בו מבחינת איראן. מבחינת ישראל והמערב, ההסכם המתגבש מספק סיבה מוצדקת לדאגה. הוא מותיר באיראן את תשתיות הגרעין ומבטיח להסיר את כלל המגבלות על פעילותה הגרעינית בתוך 15-10 שנים לכל היותר. זאת ועוד, הסרת הסנקציות הכלכליות כבר בשלב הראשון של מימוש ההסכם, תקשה מאוד על המערב להגיב במקרה של הפרת סעיפי ההסכם מצד איראן.

הלגיטימציה שניתנה במסגרת הסכם הגרעין המתגבש למעמדה של איראן כמדינת סף גרעינית, מספקת תשובה לשאלה המעסיקה את חוקרי איראן זה יותר מעשור: איזו מבין שתי הרכבות תגיע ראשונה אל התחנה הסופית: זו הנושאת את בשורת הגרעין, או זו הנושאת את בשורת השינוי החברתי-הפוליטי באיראן. בנאומו בפני הקונגרס בארה"ב, התייחס נתניהו למשך ההסכם, וציין כי אינו מאמין שהמשטר האיראני ישתנה בקרוב. צודק ראש-הממשלה בספק שהטיל באפשרות לשינוי המשטר באיראן, אך ייתכן כי את ההזדמנות לצמצום האיום הנשקף מצידה ראוי לחפש דווקא בתהליכי העומק הפנימיים המתרחשים בה, ועשויים להתעצם בעקבות הסרת הסנקציות.

36 שנים לאחר המהפכה האסלאמית ניצבת איראן בפני משבר כלכלי חמור, ואזרחיה דורשים את פתרון מצוקותיהם ואת הגברת חירויותיהם, ומתרחקים בהדרגה מערכי המהפכה. הקלת הסנקציות מציבה אמנם הזדמנות לשיפור הכלכלה, אך הסרתן עלולה להפוך במוקדם או במאוחר לחרב-פיפיות עבור המשטר. היא עשויה להקל את מצוקות האזרחים, אך גם להגביר את חשיפת איראן להשפעות מערביות ולחזק את מעמד הביניים הנחשב לסוכן מרכזי לשינוי פוליטי.

השגת הסכם עשויה לספק את דרישות הציבור, אך גם להגביר את הציפיות לרפורמות אזרחיות מרחיקות לכת, שעלולות לערער את ערכי המהפכה. שובן של חברות זרות לשווקים האיראניים עשוי אף לסכן את האינטרסים הכלכליים של משמרות המהפכה, שחדירתם לכלכלה האיראנית הואצה בצל הסנקציות המערביות.

אין בתהליכים אלה כדי להוביל בהכרח לשינוי פוליטי באיראן, אך הם עשויים להציב בעתיד אתגר חמור בפני המשטר, במיוחד אם זה יעמוד בפני משבר משמעותי, כמו למשל הסתלקותו של המנהיג העליון הנוכחי. בהעדר חלופות יעילות אחרות דווקא הסכם הגרעין המתגבש עשוי לספק למערב - כמו גם לדורשי השינוי באיראן עצמה - את ההזדמנות לזרז את השינוי הפוליטי-החברתי במדינת הסף הגרעינית החדשה.

הכותב הוא חוקר במרכז "אליאנס" ללימודים איראניים ועמית-מחקר ב"פורום לחשיבה אזורית"

לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.