איראן קידמה אתמול (ד') בברכה מסויגת את יוזמתן של יצרניות הנפט הגדולות ביותר בעולם להקפיא את תפוקת הנפט, וזאת למרות שטהרן עצמה עושה מאמצים קדחתניים להגדיל את היצוא של איראן. התגובה האיראנית לתוכנית, הנתמכת בידי סעודיה ורוסיה, תרמה לזינוק היומי בסך 7% שנרשם אתמול במחירי הנפט, מכיוון שהסוחרים הנמיכו את רמת הספקנות שלהם לגבי המאמץ הגדול הראשון לחולל היפוך בצניחת מחירי הנפט הנמשכת זה 18 חודשים.
עם זאת, טהרן לא הציעה להצטרף ליוזמה להקפיא את תפוקת הנפט ברמה שנרשמה בחודש ינואר, והדבר ממחיש עד כמה תתקשה איראן להימנע משחזור במתכונת מלאה של נוכחותה בשוקי הנפט העולמיים לאחר שנים של סנקציות. שר הנפט של איראן, ביז'אן זנגאנה, אמר כי הוא "מקדם בברכה" ו"תומך" בשיתוף הפעולה בין אופ"ק למדינות שאינן חברות אופ"ק. העסקה תלויה בהסכמתן של איראן, עיראק וכמה יצרניות גדולות אחרות.
"איראן תומכת בכל מהלך שיסייע לייצוב השוק, ושישפר את מחיר הנפט הגולמי", אמר זנגאנה לאחר יציאתו מפגישה עם שרי הנפט של עיראק, ונצואלה וקטאר - כולן חברות אופ"ק - בפרבר צפוני ואמיד בטהרן. עם זאת, הוא לא הביע שום מחויבות שהיא להשתתפותה של איראן במגבלות תפוקה כלשהן. המניות האמריקאיות עלו זה היום השלישי ברציפות, מכיוון שההתאוששות החדה במחירי הנפט תרמה לחיזוק ההתאוששות בתאבון לסיכונים, שנפגע עקב הזעזועים בשוק בשבוע שעבר.
ביקורם של שרי הנפט נערך במסגרת המאמץ הגובר לשים קץ לצלילת מחירי הנפט ב-70%, שמחקה חלק אדיר מתקציבי חברות אופ"ק. עצם נכונותו של זנגאנה להקשיב להצעותיהם של שלושת עמיתיו מוכיחה שקריסת מחיר הנפט עשויה להוביל לכינון בריתות בין מדינות יריבות, בהתפתחות שהייתה נחשבת בלתי-אפשרית לפני חודשים ספורים בלבד.
השבוע חתמו סעודיה, המנהיגה דה-פקטו של קרטל אופ"ק, ורוסיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם מחוץ לקרטל, על הסכמה זמנית להקפיא את תפוקת הנפט, וזאת למרות הסכסוך המר בין שתי מדינות אלה בגין תמיכתן בצדדים היריבים בסוריה. אנליסט נפט איראני שפועל מלונדון, ושביקש לשמור על עילום שם, אמר כי תגובתו ה"דיפלומטית" של זנגאנה נועדה לאפשר את המשך הדיון בעיתוי רגיש מהבחינה הפוליטית בטהרן. "קרוב לוודאי שהשר מסר את תגובתו, ושתהיה התייעצות נמשכת, אז זה רק השלב הראשון", אמר האנליסט. "איראן לא תסכים לשום דבר, אלא אם יש לה משהו להרוויח ממנו".
הגבלת היצוא עלולה להיות קשה מהבחינה הפוליטית בעבור טהרן, גם אם מכירת מספר קטן יותר של חביות תקוזז באמצעות מחירים גבוהים יותר, שיהפכו בתורם את ההשקעה במגזר הנפט ההרוס של איראן לאטרקטיבית יותר בעבור חברות אנרגיה בינלאומיות. החופש לחדש את היצוא במתכונת מלאה נמנה עם הסיבות העיקריות שבעטיין הסכימה איראן לתנאים שאפשרו את הסרת הסנקציות המערביות בגין תוכניתה הגרעינית.
איראן חושדת גם שסעודיה, יריבתה המרה באזור, מבקשת לצמצם את השפעת ביטול הסנקציות, ואף מנסה להניח את האשמה למחירי הנפט הנמוכים לפתחה של איראן עצמה. "דעת הקהל חשובה מאוד כאן", אמר פקיד נפט איראני לפני הפגישה. "כולם מצפים שלאחר הסרת הסנקציות יגדלו תפוקת ויצוא הנפט. קשה מאוד לומר לעם האיראני שאנחנו צריכים לעשות ויתורים לאחרים".
בעבר הייתה איראן יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ"ק, אך אשתקד עמדה תפוקת הנפט הממוצעת שלה על 2.8 מיליון חביות ביום, לעומת 3.6 מיליון חביות ליום ב-2011. היצוא התכווץ ל-1.1 מיליון חביות ביום - מחצית הכמות שייצאה איראן לפני הטלת הסנקציות. איראן הודיעה כי תגדיל את התפוקה ב-500 אלף חביות ליום תוך כמה שבועות. השבוע שלחה לאירופה שלוש מכליות נפט לראשונה מאז 2012. שליח איראן לאופ"ק, מהדי אסאלי, אמר לפני הפגישה לעיתון האיראני "שארג'" כי יהיה זה "לא הגיוני" לבקש מאיראן להגביל את תפוקתה.
ואולם הקשיים הכלכליים עשויים לסייע ליישוב חילוקי הדעות הפוליטיים. קרטל אופ"ק, החולש על כ-40% מתפוקת הנפט בעולם, הצליח לכונן שיתוף פעולה בין המדינות החברות בו בעבר, אפילו כאשר חלק מהן היו שרויות במלחמה מלאה זו נגד זו, כמו עיראק ואיראן בשנות ה-80'. אוליבייה ז'אקוב, אנליסט בפטרומטריקס בעיר צוג בשוויץ, אמר כי אם יושג הסדר וסעודיה תקפיא את תפוקתה ברמה שנרשמה בינואר, יצריך הדבר קיצוץ של 500 אלף חביות ביום. "הקפאת התפוקה עשויה לפיכך להיתפס כאמצעי לא-רשמי שבו משתמשת סעודיה כדי לפנות מקום להשקה המחודשת של היצוא האיראני", אמר ז'אקוב.
לא יכלו להגיע להישג טוב יותר
ההסכם על-תנאי להקפאת תפוקת הנפט, שעליו הכריזו שלשום (ג') סעודיה ורוסיה, הוא ניצחון באמנות הדיפלומטיה. הסכם זה מניב את האפקט הרטורי המרבי בתמורה למחויבות כנה מינימלית. ניסוחו הזהיר של ההסכם אומר את כל מה שאנו צריכים לדעת על שוק הנפט הנוכחי.מעולם לא הייתה זו משימה קלה ליצור תיאום בין יצרניות נפט לצורך מניפולציית מחירים, ומהלכים כאלה היו אפקטיביים רק לפרקי זמן מוגבלים, שהבולט מביניהם היה שנות ה-70'. לאחר הופעתו של נפט פצלי השמן האמריקאי בשבע השנים האחרונות, נהפך תיאום כזה למשימה כמעט בלתי-אפשרית.
העמדה הקשוחה כביכול שעליה הסכימו סעודיה ורוסיה אינה שווה הרבה. בתגובה להודעתן של שתי המדינות, רשמו מחירי הנפט ירידה חדה, אך התאוששו לאחר מכן. עם זאת, לנוכח הנסיבות הנוכחיות היה זה ההישג הגדול ביותר שיכלו שתי המדינות לרשום. העסקה לא תוציא מהשוק אפילו חבית אחת של נפט כדי לצמצם את הרוויה שחתכה את מחירי הנפט הגולמי ב-70% מקיץ 2014. הצלחת ההסכם להימנע מהגדלת התפוקה תלויה בהסכמתן של יצרניות גדולות אחרות. אפילו הסכם חלש כזה - ההסכם הראשון ב-15 השנים האחרונות בין יצרניות אופ"ק ליצרניות שאינן בארגון - משמעותי כסימן לעצבנותן של שתי יצרניות הנפט הגדולות ביותר בעולם. ואולם העובדה שסעודיה עדיין אינה מקצצת בתפוקתה למרות הסימנים הגוברים ללחץ פיננסי, מוכיחה כי למרות שהאסטרטגיה של סעודיה עלולה להיות מכאיבה, היא עדיין רציונלית.
הרמות הנוכחיות של מחירי הנפט הגולמי פוגעות קשות במתחרותיה של סעודיה. מספרם של מיזמי הנפט הגדולים שיושקו בשנה הנוכחית קטן מאוד, והדבר ינגוס בהיצע העתידי. פתיחת הקוטב הצפוני לפיתוח שדות נפט הושעה עד להודעה חדשה. תפוקת נפט פצלי השמן בארה"ב המשיכה להפגין חוסן, אך כעת היא מתחילה להתכווץ, והתעשייה עומדת להיפגע מגל פשיטת רגל של יצרניות שכורעות תחת נטל חובותיהן. אם תקצץ סעודיה את תפוקת הנפט שלה כעת, היא עשויה להרוויח מהעלייה במחירים - אך אותה העלייה תקל גם את חייהן של יריבותיה. האינטרס של סעודיה הוא להמשיך למרות הקשיים.
לאורך זמן יתחדש האיזון בשוק כתוצאה מהירידה בהיצע עקב הצמצום בהשקעות ברחבי העולם, וזאת כל עוד ימשיך הביקוש לצמוח. המחיר יתאושש. מחיר של 30 דולר לחבית נפט אינו בר-קיימא. הבעיה המהותית שמולה ניצבת סעודיה היא שמשך ההתאוששות צפוי להיות מוגבל. ברגע שמחיר הנפט הגולמי יעלה על 50 דולר לחבית, תתחדש האטרקטיביות המסחרית של הכמויות המשמעותיות של נפט פצלי השמן האמריקאי, וזה יגדיל את ההיצע בשוק. כל ניסיון שהוא להקפיא את המחירים ברמה גבוהה משמעותית מרמת 50 דולר לחבית נידון לכישלון.
היצרניות יצטרכו להסתגל לעולם שבו לא יגיעו מחירי הנפט ל-100 דולר לחבית עוד הרבה זמן. החברות יצטרכו להיות רזות וחסונות יותר. המדינות יצטרכו לבצע רפורמות כדי להתמודד עם מחירי נפט נמוכים במשך שנים. מהפכת נפט פצלי השמן האמריקאי מבשרת שינוי מבני בפריונה של תעשיית הנפט, ובדומה לכל התקדמות כזו, גם היא תניב תועלת נקייה לכלכלה העולמית. לפעמים לא זוכות מהפכות כאלה להערכה הראויה, מכיוון שהתועלות מתפזרות באופן רחב בקרב כול הצרכנים, בה בעת שהפגיעה מתרכזת במספר קטן של יצרניות. אבל בסך הכול, נפט זול הוא תמריץ לצמיחה. אנו חיים בעולם שבו שיתוף פעולה בין סעודיה לרוסיה מתקבל בפיהוק ולא נחשב אירוע מסמר שיער. למרבית המדינות האחרות בעולם זו ללא ספק סיבה למסיבה.