כחלון ייפגש שוב עם מוסדיים להגדלת השקעות בהיי-טק

השר כחלון יקיים מחר עוד פגישה עם בכירי ההיי-טק הישראלי והמוסדיים הישראליים במטרה להגדיל את ההשקעות בהיי-טק המקומי ■ בכיר בתעשיית ההון סיכון עונה למבקרים

משה כחלון / צילום: איתמר סיידא משה כחלון / צילום: איתמר סיידא
אלי ציפורי 25.04.2017

שר האוצר משה כחלון אמור לקיים מחר (ד') פגישה עם בכירי תעשיית ההיי-טק ובכירי הגופים המוסדיים בנושא הגדלת השקעותיהם של האחרונים בהיי-טק. כזכור, מנתונים שפרסם וחשף "גלובס" בעבר עולה שכ-96% מהכספים שנכנסים לתעשיית ההיי-טק הישראלית, קרוב ל-5 מיליארד דולר בשנה האחרונה, הם כספים זרים, ורק 4% כספים מקומיים. בנוסף, מתוך 1.5 טריליון שקל (1,500 מיליארד) שמנהלים הגופים המוסדיים בישראל, הכוללים את קופות הגמל, קרנות הפנסיה (החדשות והוותיקות) וביטוחי החיים, רק 0.2%-0.3% בלבד מושקעים בתעשיית ההון סיכון הישראלית - שיעורים מזעריים לכל הדעות.

כחלון תומך בהגדלת היקפי ההשקעה של הגופים המוסדיים בהיי-טק הישראלי. כזכור, בפגישה שקיים בסוף מארס עם בכירי תעשיית ההיי-טק וקרנות ההון הסיכון בישראל, הוא אמר כי "תעשיית ההיי-טק היא חוד החנית של הכלכלה הישראלית. המצב הנוכחי, שבו רוב הכסף המושקע בתעשייה הוא כסף זר, מונע מהאזרחים הישראלים ליהנות מההצלחות של התעשייה. השקעה של המוסדיים הישראלים בתעשיית ההיי-טק המקומית תסייע בהגברת הצמיחה, הוספת מקומות תעסוקה וצמצום הפערים החברתיים".

הקמפיין של "גלובס" בנושא הזה עורר דיון ציבורי. הגופים המוסדיים תקפו את קרנות ההון סיכון על התשואות הנמוכות ואף שליליות שלהן. עם זאת, כמה מהם הדגישו כי אכן רצוי להגדיל את ההשקעות בהון סיכון ישראלי אבל עם הקלות רגולציה. בסוף השבוע כתב מנכ"ל קרן הפנסיה גילעד, יואב ערמוני, מאמר ל"גלובס" שבו הגדיר את המצב "כשל שוק", שבו צד היצע הכסף (הגופים המוסדיים) אינם מוצאים את מחיר שיווי המשקל (התשואה הראויה) שבו יוכלו להיפגש, מטעמי הערכת סיכונים שונה. ערמוני התבסס על תשואת קרנות הון הסיכון מ-2000-2007 והשווה אותן לתשואות הממוצעת בשוק המניות. הוא הציע למדינה לתת למוסדיים רשת ביטחון ולגדר את הסיכון להפסד בקרנות הון סיכון כדי לתמרץ אותם להשקיע בהיי-טק הישראלי.

גורם בכיר בתעשיית ההון סיכון אמר היום בתגובה למאמר של ערמוני כי "לבסס את ההחלטה לא להשקיע בהון סיכון על סמך נתונים משנת 2007, כמו שעשה מנכ"ל קרן הפנסיה גילעד, זה כמו להחליט לא לקנות בגד ים בחודש מאי כי בחודשים האחרונים היה קר. להסתכל על הביצועים של הקרנות הפחות מצליחות ולהחליט שאי-אפשר להרוויח בהון סיכון זו פשוט טעות. מעבר לכך, שיטת הההשוואה שהוא השתמש בה היא שגויה. ההשוואה בקרן הון סיכון מבוצעת לאורך כל חיי הקרן, שזו תקופה שיכולה לארוך גם 10 שנים, ולכן לא ניתן להשוות את ביצועי הקרן לביצועי מדד המניות מנקודת זמן אחת אלא לאורך תקופה".

עוד אמר הגורם הבכיר כי "הסטטיסטיקה על הביצועים של קרנות הפרייבט אקוויטי, ובכללן קרנות הון הסיכון, מפורסמות על ידי חברות מחקר בינלאומיות כמו קמברידג* ופריקין. אם מדרגים את הקרנות לפי התשואות שהן סיפקו ובוחרים את הקרן החציונית, רואים שההשקעה בקרן הזאת מספקת תשואה עודפת על השקעה בבורסה. קרן ברבעון העליון של הביצועים השיגה תשואה שנתית ממוצעת נטו של 22% לפחות בשנים 2008-2013, בעוד שקרן ממוצעת השיגה תשואה שנתית נטו של 13.6%. אלו תשואות גבוהות מהתשואות ההיסטוריות שהשקעה במניות מניבה לאורך זמן".

על השאלה איך בוחרים קרן כזו ענה הבכיר: "כדי להשיג את התשואה העודפת יש להשקיע לאורך זמן ולדעת איך לבחור את הקרנות הנכונות. זו מיומנות שמשקיע מוסדי צריך לפתח, אחרת הוא פוגע בעמיתים שלו, במיוחד בשנים האחרונות של סביבת ריבית נמוכה".

הוא הצביע על יתרונות נוספים בהשקעה בהון סיכון ומתח ביקורת על הגופים המוסדיים: "הקרנות מדווחות למשקיעיהן על החברות שהן השקיעו בהן ועל גיוסי הכספים שלהן. משקיע מוסדי יכול לנצל את הידע הזה ולהשתתף בעצמו בהשקעות בחברות האלה בשלבים מאוחרים יותר, שבהם הסיכון יורד באופן משמעותי.

"כמו בהשקעה בבורסה, יש שנים טובות יותר וטובות פחות, ומשקיע מוסדי שעובד בצורה נכונה לא נבהל בזמן משבר ולא מתפתה בזמן בועה אלא משקיע באופן עקבי לאורך השנים. חלק מהמשקיעים המוסדיים נמנעו מהשקעה בקרנות הון סיכון בשנים שאחרי המשבר של 2008 והחמיצו את הזינוק בתשואות של קרנות ההון הסיכון בשנים האחרונות, שנגרם מהאקזיטים בתחומים חמים כמו מחשוב ענן, סייבר ומובייל".

גם הקרנות ויתרו על המוסדיים

הבכיר מצביע גם על המצב הדי עגום שבו קרנות כבר לא טורחות להגיע לכסף המוסדי הישראלי. "קראתי את הכתבה ב'גלובס' על השקעות מוסדיים והתברר לי שהיקף ההשקעה של משקיעים מוסדיים בישראל בקרנות השקעה, וקרנות הון סיכון בתוכן, נמוך בהשוואה למקובל בעולם. הבשורות הטובות הן שחלק מהמשקיעים המוסדיים כבר פיתחו את המיומנות של השקעה בקרנות ומגדילים את השקעותיהם בתחום באופן עקבי, וחלקן עדיין מפתחות את המיומנות. מי שלא יעשה זאת יישאר מאחור.

"המשקיעים המוסדיים המכובדים ביותר בעולם משקיעים בהיי-טק הישראלי - בין אם בקרנות הון סיכון ובין אם ישירות בחברות בוגרות שכמותן יש עשרות רבות בישראל. הבעיה של המוסדיים הישראליים נעוצה גם בכך שיש קרנות ישראליות עם ביצועים מצוינים. למשל קרן 83North ('גלובס', 5.4.2017), שלא טורחות בכלל לגייס בישראל. איזו סיבה יש להן להתמודד עם משקיעים ישראליים שבכלל לא מדברים את השפה שלהן בזמן שיש שפע משקיעים זרים מנוסים בהשקעה בתחום? השחקנים הטובים נוטשים את המשקיעים המקומיים בגלל רגולציה ובגלל חוסר הבנה של הקהל הביתי".

לסיכום, מתייחס הבכיר לשאלת ההתערבות הממשלתית: "לא ברורה לי הטענה נגד מעורבות ממשלתית. הרי הממשלה מכתיבה כבר היום למוסדיים היכן להשקיע כשמדובר באג"ח - חלק גדול מהכסף המוסדי גומר בידיים של ממשלת ישראל, גם אם לא בטוח שזה אפיק ההשקעה הכדאי ביותר לעמיתים. אז להכריח להשקיע באג"ח ממשלתי זה בסדר אבל לוודא שציבור החוסכים ייהנה מפירות ההצלחה של ההיי-טק הישראלי זה לא בסדר?

"חלק אחר מהבעיה הוא שהממשלה בעצמה מפריעה להתנהלות של שוק יעיל - רשות שוק ההון מציבה חסמים על היקף ההשקעה בקרנות פרטיות. בשום מדינה אחרת בעולם זה לא קיים. רשות המסים קונסת מנהלים של קרנות הון סיכון שמגייסים כסף בישראל במסים יותר גבוהים ובעצם דוחפת את הקרנות לגייס בחו"ל. את זה חייבים לשנות. יש עוד הרבה סיפורי הצלחה כמו מובילאיי שמחכים לקרות וחבל שהפיאסקו הזה, של רווחים אדירים מישראל שזורמים לפנסיות של חוסכים אמריקאים או אירופאים ולא נשארים פה, יחזור על עצמו".

גם הצרפתים מתעניינים: כנס משקיעים ראשון יתקיים בחמישי הקרוב בפריז

מארין לה פן או עמנואל מקרון, כנראה זה לא ישפיע על האטרקטיביות של ההיי-טק הישראלי בעיני המשקיעים הצרפתים, ולראיה כנס ראשון מסוגו שייערך ביום חמישי הקרוב בפריז, עוד לפני הסיבוב השני בבחירות לנשיאות צרפת.

הכנס Innovatech2017, שנועד לעודד השקעות צרפתיות בחדשנות הישראלית ואת שיתופי הפעולה בין המדינות, יתקיים ביוזמת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה והתעשייה וחברת Connecting Leaders Club הצרפתית. הוא יתמקד בטכנולוגיות המזון, מדעי החיים, תחבורה אוטונומית ואבטחת סייבר, וישתתפו בו כ-250 בכירים מההיי-טק הצרפתי, לצד 15 חברות ישראליות ומנהלי קרנות הון סיכון.

חברת השבבים הישראלית Valens, שמוקדם יותר החודש השלימה גיוס של 60 מיליון דולר, תהיה בין החברות המציגות במושב התחבורה האוטונומית בכנס, שישתתפו בו חברות צרפתיות בולטות כמו יצרנית הרכב רנו, הפועלת בישראל בתחומי המו"פ, וחברת Airbus, מחברות התעופה הגדולות בעולם.

לפי הודעת משרד הכלכלה והתעשייה, צרפת היא המדינה המובילה באירופה בשיעור הצמיחה של גיוס כספי הון סיכון, והיא גם משקיעה גלובלית משמעותית: נכון ל-2015 עמד סך ההשקעות הזרות שלה על 35 מיליארד דולר - מקום 13 בעולם. "עם זאת, בהקשר הישראלי טרם מומש מלוא הפוטנציאל", נכתב בהודעה. "לפי נתוני הלמ"ס האחרונים יתרת ההשקעות מצרפת (כלל ההשקעות על פני השנים, עד 2014) עומדת על 519 מיליון דולר בלבד".

לדברי מנהלת הרשות, זיוה איגר, "אנחנו רואים נכונות גבוהה מצד החברות הצרפתיות לקבל מידע על הפוטנציאל העצום שיש בישראל מבחינת שיתופי פעולה והשקעות. כנס זה הוא יריית הפתיחה לקראת מימוש הפוטנציאל".

תשואות קרנות הון סיכון
 תשואות קרנות הון סיכון

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
הון סיכוןחברות הייטקמשה כחלוןמשקיעים מוסדיים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.