נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, אמרה היום (ד') בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא כי "לא כל החלטה או חוק שהתקבלו ברוב דעות הם גם בהכרח החלטה או חוק דמוקרטיים". זאת, לדבריה, משום ש"ההיסטוריה מלמדת כי באין ריסון לכוחו של הרוב, הוא עלול להפוך לעריצות".
"בימים אלה נעים כולנו בין זיכרון השואה לבין זיכרון החללים", אמרה הנשיאה. "ימי האופל של המשטר הנאצי לימדונו כי שלטונו של רוב השולל מן הפרטים את זכויותיהם; רוב הנוגש את המיעוט החי בקרבו - אינו שלטון דמוקרטי".
עוד הוסיפה נאור כי הגנה על ערכי הדמוקרטיה ובראשם זכויות האדם "זוהי משימתן של כל רשויות השלטון". ברמזה לניסיונות לצמצם את כוחו של בית המשפט העליון, היא הוסיפה כי "במערך האיזונים והבלמים - שאף הוא מעקרונותיה החיוניים של הדמוקרטיה - מסור התפקיד להבטיח את מימושן של הזכויות הלכה למעשה למערכת בתי המשפט, ובראשה לבית המשפט העליון".
מסרים אלה חוזרים על המסרים שהדגישה נאור גם לאחר בחירת שופטי העליון בכנס של המכון לתכנון מדיניות העם היהודי. גם שם היא קישרה בין האנטישמיות, כדבריה, במגילת אסתר לבין לקחי השואה. היום היא הוסיפה גם כי "לקח אחר שעלינו ללמוד מן השואה הוא הגשמת הציונות. המדינה, הנשמרת על-ידי צבא הגנה לישראל, היא הערובה הטובה ביותר לכך שמה שקרה לא יוכל לקרות שוב. בצד שמירה על חוסן מוסרי עלינו לשמור על עוצמה פיזית, לרבות עוצמה הרתעתית".
בתגובה לדבריה הושמעה ביקורת לפיה הדגשים שנתנה יוצרים מסר מעוות: "ברפובליקת ויימאר הגרמנית שלפני עליית הנאצים לשלטון, מעמדו ועצמאותו של בית המשפט נקבעו בחוקה, כמו גם זכויות האדם. בית המשפט שם אף נטל לעצמו את היכולת לבטל חקיקה המנוגדת לחוקה. זכויות האדם, כמו גם האקטיביזם השיפוטי, לא הצליחו למנוע את עלייתו של היטלר ואת שואת היהודים", כתבה התנועה למשילות ולדמוקרטיה.