מהיום: אנשי קבע שחלו במהלך שירותם לא יוכרו כנכי צה"ל

יופנו לביטוח לאומי ולא יוכלו להגיש תביעות לאגף השיקום של משרד הביטחון ■ חוק ההסדרים שעבר לאחרונה קובע כי מ-27.4.17 משרתי קבע, שוטרים וסוהרים שחלו כתוצאה מתנאי שירותם לא יוכרו כנכי צה"ל (למעט מחלות בודדות) ■ אין שינוי בנוגע לחיילים בסדיר

חייל צה"ל / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב חייל צה"ל / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב
שירות גלובס 27.04.2017

חוק ההסדרים, שעבר בכנסת בתאריך 22.12.16, גורם למהפך בכל הקשור לזכאות של אנשי קבע, סוהרים ושוטרים להכרתם כנכי צה"ל. גולת הכותרת היא שהחל מ-27 באפריל 2017 משרתי קבע, שוטרים וסוהרים כבר לא יוכרו כנכי צה"ל כתוצאה ממחלות בהם חלו תוך כדי ועקב שירותם (למעט מחלות ספורות ), והם ייאלצו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש הכרה בהם כנפגעי עבודה. נציין כי משרתי קבע אשר יגישו תביעות עד למועד הכניסה לתוקף (27.4.17), תביעותיהם ידונו לפי החוק הקיים, והתיקון לחוק לא יחול עליהם.

חוק הנכים (תגמולים ושיקום), המתייחס לזכאות של חיילי סדיר, קבע, מילואים, שוטרים וכו' להכרתם כנכי צה"ל, נחקק בשנת 1959. בתי המשפט פירשו את החוק באופן רחב כחוק סוציאלי, הבא להיטיב עם הנכים. אגף השיקום ומשרד האוצר פעלו בשנים האחרונות באופן נמרץ על-מנת לקצץ בזכאות החיילים להכרתם כנכי צה"ל.

התערבות לשכת עורכי הדין - באמצעות יו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום, עו"ד ענת גינזבורג, וסגניתה עו"ד מירב וייס קרטיה - גרמה לכך שהניסיון לקצץ בזכאות חיילי הסדיר להכרתם כנכי צה"ל - נבלם, והמבחנים להכרתם כנכי צה"ל יוותרו כקודם. יתרה מכך, הורחבה הזכאות כך שחיילים שנחבלו או נפגעו במסגרת הכשרה-קדם צבאית, או במסגרת מבחנים וימי גיבוש ליחידות התנדבות, יוכלו להגיש תביעות להכרתם כנכי צה"ל.

אולם המהפך המהותי בחוק ההסדרים מתייחס למשרתי הקבע, שוטרים לסוהרים אשר חלו במהלך שירותם. החל מיום 27.4.17 הם כבר לא יוכרו כנכי צה"ל, אלא ייאלצו לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש הכרה בהם כנפגעי עבודה.

לדברי עו"ד ענת גינזבורג, רק מספר מצומצם ביותר של מחלות בהם חלו אנשי קבע יוכר כ"מחלת שירות", המאפשרות הגשת תביעה להכרה כנכי צה"ל, כגון: מחלה עקב חשיפה לחומר מסוכן, קרינה, הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף, פגיעת שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש.

לדברי עו"ד גינזבורג, מדובר בתיקון רטרואקטיבי במהותו, שהרי החיילים, בעת שחתמו לשירות קבע, ידעו כי הם חוסים תחת חוק הנכים והוצאתם מתחולת החוק מהווה פגיעה מהותית וקשה בציבור שלם של משרתי הקבע, השוטרים והסוהרים.

עו"ד גינזבורג מוסיפה כי ציבור משרתי הקבע ומשפחותיהם אינו מודע לשינויים בחוק ההסדרים בעניינו, ולכן יש חשיבות רבה לידע את הציבור אודות השינויים בחוק הנכים, כיוון שיש להם השלכות מרחיקות לכת על הזכות להכרה כנכי צה"ל.

עו"ד גינזבורג מציינת כי אותם משרתי קבע אשר יפנו למוסד לביטוח לאומי בתביעה להכרה במחלות בהם חלו, יהיו זכאים, בנוסף, להגיש תביעות נזיקין נגד המדינה, כיוון שהכנסתם למסגרת ביטוח לאומי כנפגעי עבודה מייצרת יחסי עובד - מעביד עם המדינה.

כך לדוגמה, אם משרת קבע חלה בסוכרת או לקה בנפשו עקב התעמרות מפקדו, הדבר יקנה לו אפשרות להגיש תביעת נזיקין. עד היום, לפני השינוי בחוק ההסדרים, לא קמה למשרתי קבע הזכות להגשת תביעת נזיקין נגד המדינה.

לדברי עו"ד גינזבורג, התיקון לחוק הנכים יוצר מצבים אבסורדיים, לדוגמה - חייל קבע בן 22 שחלה במחלת נפש לאחר מבצע צבאי, לא יוכר כנכה צה"ל ויישלח למוסד לביטוח לאומי, בעוד שחייל בסדיר שנלחם יחד איתו וחלה בנפשו - כן יוכר.

לדברי עו"ד גינזבורג, לאור השינויים הנ"ל, מומלץ למשרתי הקבע אשר חלו במהלך שירותם עקב תנאי שירותם וטרם הגישו תביעות להכרתם כנכי צה"ל, להזדרז ולהגיש במהירות המרבית תביעות לאגף השיקום טרם כניסת התיקונים לחוק לתוקף. 

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
אנשי קבענכי צה"לשוטריםהמוסד לביטוח לאומיענת גינזבורג
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.