באופן רשמי - אליעזר פישמן, שנחשב בעבר לאחד מעשירי ישראל, הוא פושט רגל.
נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, הכריז היום (ד') על פישמן כפושט רגל בגין חובות של מיליארדי שקלים. "אין חולק שהתמלאו התנאים להכריז על החייב כפושט רגל וכמתחייב על פי הוראות פקודת פשיטת הרגל. החייב ביצע מעשה פשיטת רגל שעה שלא פרע את חובו כמתחייב לפי התראת פשיטת רגל. בנוסף, עסקינן בחייב שהיקף חובותיו עצום ואף לגישתו לאחר מימוש הנכסים יעמוד החוב על סך של כ-1.5 מיליארד שקל", כתב השופט ובכך נתן חותמת למה שהיה כבר גמור ומוגמר מזמן בשל התנגדות הבנקים למתווה הסדר החוב עם פישמן.
השופט מינה את עו"ד יוסי בנקל כנאמן לנכסי פישמן בהליך פשיטת הרגל. המשמעות היא שבנקל מוסמך לתפוס את כל רכוש פישמן, לאתר אותו, ולפעול למימושו לטובת קופת הנשייה.
אורנשטיין ציין בהחלטתו, כי להליך יש שתי מטרות מרכזיות: האחת, לכנס את כלל נכסי פישמן, לממשם ולחלקם באופן שוויוני בין נושי פישמן לפי דרגת הנשייה. השנייה, לאפשר לחייב שנקלע לקשיים לפתוח דף חדש בחייו. השופט הזכיר שקיימת תמיכה של כלל נושי פישמן (הבנקים) להכרזתו כפושט רגל כמו גם תמיכה של הכנ"ר וכי אין התנגדות של פישמן להכרזה.
אורנשטיין לא התעלם בהחלטתו מעמדת פישמן, שלפיה יש להורות לבנקל ולנושים להתייחס באופן ענייני למתווה הסדר החוב שאליו הגיע בנקל עם פישמן, אך לא מומש בשל התנגדות גורפת של הבנקים הנושים. "עם זאת, סבורני שאין בכך כדי לעכב את הכרזת פשיטת הרגל", פסק השופט.
ברשימת 100 העשירים של ישראל של העיתון "פורבס ישראל" לשנת 2013 הוערך הונו של פישמן ב-2.7 מיליארד שקל. הוא שלט בחברות ציבוריות ופרטיות רבות ובראשן "כלכלית ירושלים" ו"מבני תעשייה" במבנה החזקות מורכב. החברות היו בעלות פעילות במגוון תחומים ובין אלה גופי תקשורת כגון "ידיעות אחרונות" וכן "גלובס", חברות יצרניות, חברות שהן בעלות בנכסי נדל"ן רבים, בחברת הדלק "טן" ועוד.
פישמן גלגל את חובותיו שהלכו וצמחו למיליארדים במשך שנים רבות כמעט באין מפריע. היקף החובות הגיע לסך של 4 מיליארד שקל ולפי הערכות זהירות, לרבות של פישמן עצמו, לאחר מימוש הנכסים של פישמן יוותר עדיין חוב עצום שמוערך, כאמור, בסך של כ-1.5 מיליארד שקלים.
ביולי 2016 פסק בית המשפט העליון כי על פישמן לשלם לרשות המסים 200 מיליון שקל. על יסוד פסה"ד הזה הגישה הרשות למחוזי בתל אביב בקשה לפשיטת רגל נגד פישמן. בהמשך, בדצמבר 2016 ניתן צו לכינוס נכסי פישמן ועו"ד יוסי בנקל מונה למנהל מיוחד. במארס 2017 הציע השופט לבנקל ולפישמן ומשפחתו לשקול מתווה של הסדר נושים.
מאז מינויו, בנקל העביר ביקורת נוקבת על התנהלותו של פישמן וכתב, בין היתר, כי פישמן החל להיערך למצב של פשיטת רגל כבר לפני 16 שנים. דוחות הביקורת של בנקל דיברו על הפרדה מלאכותית בין נכסי פישמן לנכסי ילדיו, ותיארו מערכת יחסים סבוכה ומלאה בניגודי עניינים בין החברות בקבוצה, ממשל תאגידי קלוקל, העברת נכסים ומשיכת כספים ונכסים ששוויים עשוי להגיע למאות מיליוני שקלים.
פישמן ומשפחתו תקפו את בנקל וטענו כי הדוחות שהגיש לביהמ"ש רצופים "עובדות אלטרנטיביות" ו"מסקנות משפטיות", שאין כל קשר בינן לבין המציאות העובדתית ו/או החוק. למרות האמור, הודיע בנקל ב-4 ביוני לשופט כי לאחר מו"מ ממושך הגיעו בנקל ומש' פישמן למתווה להסדר נושים. פרסום המתווה של פישמן עורר סערה ציבורית ותקשורתית, שבעקבותיה החליטו הבנקים שלא לתמוך בהסדר ונסללה הדרך לפשיטת רגל.
ההבדל בין פשיטת רגל להסדר נושים
פשיטת הרגל הינו הליך משפטי שנועד לכנס את נכסיו של חייב שלא מסוגל להחזיר את חובותיו ולחלק אותם בין נושיו בדרך היעילה, המהירה והשוויונית ביותר. תכלית נוספת של ההליך היא לאפשר לחייב חדל פירעון, שאינו מסוגל לשלם את כל חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו.
יש כמה הבדלים משמעותיים בין מתווה ההסדר שאליו הגיע המנהל המיוחד עם פישמן ומשפחתו ובוטל, לבין הליך פשיטת הרגל שננקט נגד פישמן כעת. ראשית, ההסדר הוא רצוני בעוד שהליך פשיטת רגל הוא הליך שנכפה על החייב.
הסדר הנושים גם היה שם סוף לבדיקת נכסיו של פישמן, כמו גם לבדיקת התנהלות הבנקים בהקצאת האשראי לפישמן. זאת, למרות שבהסדר נאמר שייעשו בדיקות של הנושאים הללו במידת הצורך. לעומת זאת, במסגרת פשיטת הרגל יכנסו לתמונה משרדי ראיית חשבון וחוקרים, שיפעיל המנהל המיוחד לצורך איתור כלל נכסי פישמן, כולל נכסים פרטיים ומניות בחברות השונות. בחברות וברשתות יעשו בדיקות האם נעשו עסקאות כדין, האם חולקו דיבידנדים כדין, האם ההתנהלות הייתה כשרה, האם וכמה חברות בחו"ל היו בבעלות פישמן וכו'.
הבדל נוסף הוא שמתווה הסדר החוב (שלא יצא לפועל) כלל את בני משפחת פישמן ולא רק את אליעזר פישמן עצמו. פישמן טוען כי הנושים היו מקבלים יותר כסף בזכות ההסדר שכן בני משפחתו, למשל רעייתו, הסכימו לתרום מרכושם הפרטי להסדר. המשמעות של הליך פשיטת רגל היא שכל מה ששייך לפישמן עובר לשליטת הנאמן בנקל והנאמן יכול לרדוף אחרי כל הנכסים והחשבונות. במסגרת ההליך יעביר פישמן לקופת פשיטת הרגל תשלום חודשי שהוא זניח באופן יחסי להיקף חובותיו בסך של 15 אלף שקלים.
ועדת חקירה פרלמנטרית: "יום ערכי שבו הכנסת דורשת - עד כאן"
במקביל להליכים בבית המשפט, החליטה הכנסת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות המערכת הבנקאית בעניינו של פישמן. ועדת החקירה תמנה את כל חברי ועדת הכלכלה, בצירוף חמישה חברי כנסת נוספים שייבחרו על ידי הסיעות השונות. לאחר אישור המליאה, יגיע השלב של ועדת הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש, שתאשר את הרכב הוועדה ואת כתב המינוי שלה. לפחות באופן רשמי, הוועדה לא תעסוק רק בעניינו של פישמן והגורמים השונים בפרשה, אלא ב"הקצאת האשראי במשק והסדרי החוב".
יש לקוות שהחקירות שינקטו במסגרת הליך פשיטת הרגל, בצירוף הביקורת של הכנסת, יגדילו את הסיכוי לכך שהמערכת הבנקאית בארץ שחילקה לפישמן הלוואות ענק ללא פיקוח מספק וללא דרישה מספיקה להחזרתן, תלמד לקח מפרשת עלייתו ונפילתו של אליעזר פישמן.
ח״כ איילת נחמיאס ורבין שיזמה את הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית, מסרה בעקבות ההחלטה: "יום שבו קורס איש עסקים באופן הזה, הוא יום עצוב. זהו יום שבו הכריעה הכנסת פה אחד כי לא מדובר באירוע קריסה רגיל אלא בתמרון המנוע החיוני ביותר למשק - האשראי הבנקאי. בשיתוף פעולה חסר תקדים - הבנקים, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והלווה, פישמן, שילבו ידיים, עצמו עיניים והשתחוו אפיים בפני ה'סלב הכלכלי' פישמן.
"ועדת החקירה הפרלמנטרית תהיה חייבת לקבל לידיה את דוחות הביקורת של הפיקוח על הבנקים שבהם נכתב כבר לפני שנים שאליעזר פישמן הוא חדל פרעון. ניהול סיכונים ראוי היה מציב את כולם במצב אחר. כשבוחנים את התנהלות הגורמים קל לראות את מסלול ההתרסקות אבל קשה להבין איך אף אחד משומרי הסף לא עצר זאת.
"האשראי האינסופי לפישמן שלא נעצר אפילו במיליארד ה-3 או ה-4, בטחונות שלא ניתנו, הימנעות מגבייה משך שנים ארוכות. התנהלות שיטתית של מניפולציה אחר מניפולציה ברישום הנכסים וכדומה שבאו על חשבונם של יצרני הערך הכלכליים - תעשייה, עסקים קטנים ובינוניים, תיירות ועוד.אותם אף בנק לא היה רואה ממטר אם היו עושים פרומיל ממה שעשה פישמן. אין זה יום שמח, זהו יום ערכי שבו הכנסת דורשת - עד כאן!"