סרנה כמו נתניהו

מי שתרם לסרנה לא עשה זאת מאהבת חופש הביטוי

בנימין נתניהו ויגאל סרנה / צילומים: תמר מצפי ואיל יצהר בנימין נתניהו ויגאל סרנה / צילומים: תמר מצפי ואיל יצהר
מתי גולן 21.06.2017

אחד הדברים שהעיתונאי יגאל סרנה מרבה לבקר אצל נתניהו זה שהאיש לא מסוגל להוציא כסף מכיסו, והוא מקבץ נדבות מחבריו העשירים לצרכיו הפרטיים. כמובן שיש עוד רבים, בתוכם גם אני, החושבים כך. ואז מה קורה? סרנה עצמו עושה את אותו הדבר.

לאחר שבית המשפט פסק שהוא צריך לשלם פיצוי למשפחת נתניהו כ-130 אלף שקל בגין הוצאת דיבה, מה עשה סרנה? האם הכניס את ידו לכיסו כדי לשלם את הפיצוי? אוה, לא. העיתונאי הוותיק הכניס את ידו לכיסיהם של אחרים כדי לשלם. בעצם, פשט את ידו אל אנשים באינטרנט וביקש שיתרמו לתשלום הפיצוי. למד מנתניהו את מלאכת השנור.

איפה ההרתעה?

והיו שנענו לו, והעיתונאי שהוציא דיבה הצליח לקבל את כל סכום הפיצוי. שזה לדעתי בניגוד לחוק, בוודאי בניגוד לרוח החוק. הפיצוי הוא גם קנס שמטרתו העיקרית היא הרתעה מפני מעשים דומים בעתיד. אבל אם הציבור הוא זה שמשלם, איפה פה ההרתעה? למה שסרנה לא ימשיך להוציא לשון הרע, אם אחר כך אנשים אחרים משלמים את המחיר?

כתם מכוער

ההתנהגות של סרנה מטילה כתם מכוער על מקצוע העיתונות. הוא מציג סוג חדש של מוסר עיתונאי: מותר להטיף לאחרים, ולאחר מכן לעשות ההיפך כשמדובר בך, העיתונאי. ואחר כך סרנה ממשיך לגלגל עיניים ולטעון כי הסיפור ההזוי שפרסם על הזוג נתניהו הוא נכון - לאחר שבית המשפט קבע את ההיפך. ובאותה מידה של אדיקות ממשיך סרנה לא להציג ולו בדל של הוכחה.

לא מדובר פה בשוליית עיתונאי. סרנה הפך עצמו לאחד מאושיות השמאל. לא השמאל השפוי, אלא זה המקובע, הקיצוני לא פחות מימנים מקובעים. חבורת המקובעים הללו, אני מניח, היא שנתנה לו את הנדבות שביקש. לא מתוך אהבת סרנה. בטח לא מאהבת חופש הביטוי, כי מי שאוהב את הביטוי החופשי מתעב את הביטוי השקרי. אלא משנאת נתניהו, שאולי אפשר להבין אותה, אבל היא לא מהווה רשיון לדיבה.

הבעיה אינה רק של סרנה. מכיוון שהוא עיתונאי נחשב, הכותב בעיתון גדול, יש למעשיו ומחדליו השלכות לגבי כלל המקצוע והעוסקים בו. עד עכשיו הוא התנהג כמו ילד מפונק שיש לו ולחבריו מונופול על חופש הביטוי. הגיע הזמן שיתבגר ויפסיק לפגוע בכלל עמיתיו באמצעות טענות מופרכות על חפות וערעור.

מישהו צריך לבקש סליחה מפרופ' רוטשטיין

במשך שבועות ארוכים עמד מנכ"ל הדסה, פרופ' רוטשטיין, תחת מערכה ביקורתית על התנהלותו בפרשת המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בבית החולים. אמרו שהוא חסר לב, לא מתחשב בילדים החולים ובהוריהם. עכשיו מסתבר שכל העניין היה קונספירציה של רופאים במחלקה שעשו שימוש בילדים החולים כדי לקדם אינטרסים אישיים, בעוד שפרופ' רוטשטיין פעל למען האינטרסים של בית החולים. מישהו צריך לבקש ממנו סליחה.

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
בנימין נתניהוחופש הביטוילשון הרעיגאל סרנה