רשות ני"ע האמריקאית: חשד למידע פנים מצד מייסדי מובילאיי

כתב אישום של רשות ניירות ערך האמריקאית: ייתכן כי אמנון שעשוע ואבירם זיו מעורבים בעבירות מידע פנים, בעקבות עסקת הענק במסגרתה רכשה אינטל את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר

אלה לוי-וינריבשירי חביב ולדהורן 16.08.2017

שני מייסדי מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע וזיו אבירם, מככבים בימים אלה בשני הליכים משפטיים שהגישה רשות ניירות הערך האמריקאית. מדובר בהליכים בבית המשפט בארה"ב נגד שני ישראלים ושני אזרחים אמריקאים בטענה, כי גרפו רווחי עתק בעקבות סחר במניות מובילאיי תוך שימוש במידע פנים. המידע פורסם במסמכי ה-SEC בתחילת חודש יוני.

את מידע הפנים, כך נטען, העבירו לידיהם לכאורה מייסדי מובילאיי - אשר על פי כתב התביעה האחרון שהוגש בפרשות הללו, אף המליצו לחבריהם ולבני משפחתם להשקיע במניות החברה. ההמלצה נעשתה בסמוך לעסקה הגדולה ביותר שנעשתה במשק הישראלי - מכירת מובילאיי לחברת אינטל בלמעלה מ-15 מיליארד דולר.

כתב התביעה האחרון הוגש נגד רוג'ר שאול ולארי קלאף, שני אזרחים אמריקאים, בטענה כי עשו רווח של כמעט מיליון דולר בעקבות מידע פנים שהועבר להם לכאורה ממייסדי מובילאיי.

השאלות המרכזיות הן סביב פוטנציאל ההתפתחות של הפרשה - האם שעשוע ואבירם עשויים לעמוד לדין פלילי בארצות הברית? האם הם חשופים לתביעות אזרחיות שם? והאם גם רשות ניירות הערך הישראלית עשויה להיכנס לזירה?

הפרת אמון בחברה

לדברי עו"ד אסף ברם, מומחה לשוק ההון ומרצה לדיני ניירות ערך במכללה למנהל, המייסדים, שעשוע ואבירם, בהחלט חשופים כעת לתביעות והליכים מסוגים שונים בארצות הברית, ובין היתר פתיחת הליך פלילי נגדם על ידי ה-SEC, בהתקיים תנאים מסוימים, וכן תביעות ייצוגיות ותביעות אזרחיות מצד בעלי מניות מובילאיי.

"כתב התביעה מדבר על כך שהמידע הגיע לכאורה מבפנים, כלומר הודלף על-ידי שני המייסדים. בארה"ב, מימים ימימה, הדין קובע שהמדליף עושה משהו אסור. אם קורים שני דברים מצטברים: האחד - הוא מבצע הפרת אמון בחברה, פוגע בחברה, כמו שייתכן שהמייסדים עשו לכאורה במקרה הזה, הטענה היא שהם הוציאו מידע פנים של החברה החוצה; אבל חייב להצטרף לתנאי הזה תנאי נוסף, והוא שהמדליפים הרוויחו במישרין או בעקיפין מהמסירה של המידע. זה יכול להיות רווח ישיר, למשל אם מקבל המידע הרוויח מיליון דולר בעקבות המידע ונתן להם 50 אלף; וזה יכול להיות רווח עקיף - אם הפרופסורים האלה נותנים למייסדים איזו טובת הנאה, סוף שבוע מפנק או משהו עקיף כלשהו אחר".

המפתח הוא הרווח - אם בידי ה-SEC יש ראיות כי שעשוע ואבירם הרוויחו ממסירת המידע אז הם חשופים להליך הפלילי. אם לא - אין נגדם קייס. "התנאים הנדרשים קשים, כי לא ברור אם מתקיים במקרה של שעשוע ואבירם רווח מהמכירה או אם הרשות תצליח להוכיח אותו. אם שניהם מתקיימים - זה דבר מאוד חמור, ברמה של קנסות כבדים מאוד, ועד 10 שנות מאסר", מסביר עו"ד ברם.

גם תביעה אזרחית

אותם תנאים נדרשים גם לשם הגשת תביעות אזרחיות נגד המייסדים בארצות הברית. ברם: "עדיין צריך להוכיח שהם הרוויחו מהמסירה, ואז הקנס יכול להיות פי שלושה מהרווח וגם הטלת כל מיני סנקציות מנהליות, כמו איסור לכהן בדירקטוריון וכדומה. אבל הכול מותנה בזה שהחברים האלה הרוויחו מהמסירה, במישרין או בעקיפין. בנוסף, החוק בארצות הברית מאפשר הגשת תביעות אזרחיות נגד מוסרים ומשתמשים במידע פנים, בהן תביעות ייצוגיות. בדרך כלל התביעות מוגשות לאחר הכרעה בהליכים שמנהלת הרשות לניירות ערך בארה"ב, מה שמקל על הגשת התביעה וניהולה".

ומה קורה עם רשות ניירות הערך הישראלית, האם יש לה יכולת או סמכות להיכנס לעניין? לדברי עו"ד ברם, מכיוון שהחברה נסחרת בארצות הברית והרשויות בארצות הברית מטפלות בנושא, לכאורה אין לרשות ניירות ערך הישראלית אפשרות להתערב. ואולם, לא מדובר בקביעה נחרצת. "בישראל, ברגע שאתה מוסר מידע פנים - עברת עבירה שדינה עד 5 שנות מאסר. להעמיד לדין מדליפים של מידע פנים יותר קל מאשר בארצות הברית, כי אין את התנאי של הפרת אמון ואת התנאי של עשיית רווח. מספיק שאתה יודע שמי שקיבל ממך מידע יכול לעשות שימוש במידע, זה מספיק להרשעה.

"כאן יכולה להתעורר שאלה של מה שנקרא משפט בינלאומי פרטי. אם ה-SEC יבדוק את המעורבות של מייסדי מובילאיי בפרשה הנוכחית ויעלה שהעניין שלהם לא עומד בתנאים של החוק האמריקאי, כי למשל הם לא הרוויחו מהעברת המידע, אז אי אפשר יהיה להעמיד אותם לדין בארצות הברית. ואז, לכאורה על פי הדין הישראלי, ברמה התיאורטית, בגלל שהם אזרחי ישראל, ייתכן שאפשר יהיה להגיש נגדם אישום בארץ. מההיסטוריה הפרקטית עולה שרשות ניירות ערך לא עושה מהלכים בנוגע לחברות שנסחרות בארה"ב, הרגולטור הישראלי לא מתערב. זה קייס תיאורטי בלבד".

לא תביעה ראשונה

כתב תביעה זה נולד על רקע תביעה קודמת שהוגשה נגד שני ישראלים אחרים שנחשדו בשימוש במידע פנים על רקע עסקת הענק - אריאל דרבסי, פרופסור לגנטיקה באוניברסיטה העברית, ואמיר ולדמן. לאחרונה הושגה פשרה בתיק זה, לאחר שדרבסי הסכים לשלם 854 אלף דולר כדי ליישב את הטענות נגדו על שימוש במידע פנים לפני הודעת הרכישה של מובילאיי.

ההסכם עדיין כפוף לאישור שופט בית המשפט המחוזי במנהטן, ריצ'רד ברמן.

כתב התביעה נגד דרבסי וולדמן מייחס להם ניצול קשרים שהיו להם עם גורמים פנימיים במובילאיי בשל קרבתם לאוניברסיטה העברית שבירושלים, שבה פותחה הטכנולוגיה שבה משתמשת מובילאיי, לצורך רכישת מניות מעט לפני הזינוק של 28% במניה ביום ההודעה. דרבסי הרוויח 427 אלף דולר, וולדמן הרוויח 4.5 מיליון דולר.

הרווח האמיתי: מייסדי מובילאיי החזיקו ב-7% ו-7.5%

בשבוע שעבר הושלמה רכישת הענק במסגרתה רכשה אינטל את מובילאיי תמורת 15.3 מיליארד דולר.

מובילאיי מירושלים, שהוקמה על-ידי השותפים-המייסדים אמנון שעשוע וזיו אבירם, פיתחה מערכת טכנולוגית שמתריעה על סכנות במהלך הנהיגה בכביש, הכוללת שבבים, תוכנה ומצלמות. עם זאת, בשנים האחרונות מנוע הצמיחה העיקרי שלה - והסיבה המרכזית לרכישתה על-ידי אינטל - הוא מערכות שהיא מפתחת אשר יאפשרו ייצור של מכונית אוטונומית.

עד לרכישה כיהן אבירם כמנכ"ל מובילאיי, ושעשוע היה יו"ר החברה. מייסדי החברה, פרופ' אמנון שעשוע, סמנכ"ל הטכנולוגיות, והמנכ"ל זיו אבירם, החזיקו ערב המכירה ב-7.5% ו-7% בהתאמה ממובילאיי.

ברבעון הראשון של שנת 2017 - הרבעון האחרון שלגביו פרסמה החברה דוחות כספיים - מובילאיי רשמה הכנסות של 125 מיליון דולר ורווח נקי של כ-60 מיליון דולר. מדובר על צמיחה של כ-66% בהכנסות ושל כ-73% ברווח הנקי בהשוואה לרבעון המקביל.

בין אינטל ומובילאיי היה קשר עוד לפני הרכישה, כששתי החברות לצד יצרנית הרכב BMW הודיעו בשנה שעברה על שיתוף פעולה "במטרה להביא לייצור סדרתי של רכב אוטונומי לחלוטין עד שנת 2021".

היום הודיעו החברות על צירופה של יצרנית הרכב פיאט-קרייזלר לשיתוף הפעולה. 

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
אינטלמידע פניםהרשות לניירות ערך האמריקאית (SEC)מובילאיי (Mobileye)
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.