לקח רק 3 ימים כדי להמית את הספין שיצא בתחילת השבוע מלשכת ראש הממשלה. ביום ראשון האחרון בסיום ישיבת הממשלה שלח יועץ התקשורת של בנימין נתניהו הודעה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין "המימון של מדינות זרות לארגונים ישראלים שפועלים נגד חיילי צה"ל", ובמילים ברורות יותר דובר בוועדת חקירה לארגוני השמאל כמו "בצלם" או "שוברים שתיקה", שפעילותם מתמקדת בביקורת קשה על מדיניות הממשלה בשטחים.
היום (ד') שלח עו"ד איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת, את חוות-דעתו, לפיה אין לכנסת סמכות להקים ועדה פרלמנטרית כזו. לדבר ינון, סעיף 22 לחוק יסוד הכנסת קובע כי הכנסת רשאית למנות ועדות חקירה "לחקור דברים שהכנסת קבעה", ולכאורה אין מגבלות על הנושאים.
אך לדבריו, למרות הלשון הרחבה של הסעיפים, "איננו פטורים מהצורך לבחון האם נושא החקירה, כמו גם הסמכויות הרלוונטיות לחקירה, עולים בקנה אחד עם תפקידיה של הכנסת במארג המשטרי-חוקתי".
ינון מציין שהנושא של חקירת ארגוני חברה אזרחית "אינו יכול להוות עניין לחקירה פרלמנטרית, וכי ככל שמבקשים להגביל את האפשרות של עמותות לקבל מימון ממדינות זרות לצורך פעילות שיש בה הבעת ביקורת על חיילי צה"ל - הרי שיש לעשות זאת בחקיקה ראשית".
עו"ד ינון רמז כי גם חקיקה מן הסוג לעיל היא בעייתית, מכיוון שגם היא "כפופה לביקורת חוקתית בהיבטים של הפגיעה בזכויות יסוד", אך חקיקה אינה מהלך אשר מחוץ לסמכות הכנסת.
ינון ממשיך ומפרט שחקירה פרלמנטרית של ארגוני החברה האזרחית על רקע אידאולוגי עומדת בניגוד לעקרונות משטריים בסיסיים. "מושכלות יסוד של שיטות משפטיות במשטרים דמוקרטיים הן שגופי החברה האזרחית רשאים לפעול בחופשיות רבה ובהתערבות מינימלית של רשויות המדינה, וזאת במסגרת המגבלות החוקיות המצומצמות יחסית הקיימות בתחום חופש הביטוי וחופש ההתאגדות. הדברים נכונים על אחת כמה וכמה כאשר החקירה מופנית בעיקרה לסוג מסוים של עמותות, המזוהות באופן טיפוסי עם עמדות המנוגדות לזו של הממשלה המכהנת".
עוד הוא מציין כי ועדת חקירה פרלמנטרית אינה הכלי המתאים לעריכת בירור בעניינים אידאולוגיים. "לשם כך משמשים כלים פרלמנטריים אחרים. לא בכדי נקבע בחוק היסוד במפורש כי על הוועדה לשקף את יחסי הכוחות הפוליטיים בכנסת, וכי חלק מחבריה יהיו מסיעות האופוזיציה. שימוש בכלי של ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לנגח את האופוזיציה בכנסת או מחוצה לה, יהווה ניצול לרעה של כלי פרלמנטרי שלא לתכלית שלשמה הוא נועד. ואכן, בשעתו, בכנסת ה-18, כאשר הובאה למליאה ההצעה להקמת ועדות חקירה דומות, נציגי האופוזיציה בחרו להחרימן ולא היו חלק מהרכב"
ינון מציין אף טעם טכני: לדבריו, אין לכנסת סמכות לחייב גופים שאינם נמנים על הרשות המבצעת להופיע בפניה או למסור לה מידע. "התכלית העיקרית העומדת בבסיס הכלי של חקירה פרלמנטרית הוא לפקח על רשויות השלטון, ולא על גורמי החברה האזרחית".
ינון מוסיף ומציין כי יוזמות חקיקה שונות בשנים האחרונות ניסו להגביל את קבלת התרומות ממדינות זרות, אך לאחר שהנושאים נשקלו בכנסת, נקבעו בחוק הסדרים המגבירים חובת שקיפות, אך לא מטילים איסור על עצם קבלת התרומות.
"בנסיבות אלה, בהן הכנסת הנוכחית קבעה כי קבלת מימון ממדינות וארגונים זרים מותרת - הכיצד אותה כנסת תהפוך סוגיה זו לעניין הדורש חקירה פרלמנטרית?", שואל ינון.
"סיכומם של דברים, עמדתי היא כי לכנסת אין סמכות להקים ועדת חקירה בנושא שבנדון, או כל ועדת חקירה שעניינה הלכה למעשה חקירה אידאולוגית של גופי החברה האזרחית בישראל, מימין או משמאל", קובע יועמ"ש הכנסת.