כופר הביטקוין: 3 שנות מאסר לצעיר שניסה לסחוט את בנק יהב

ליאור שרעבי, לשעבר מנהל התמיכה הטכנית בחברת Active Trail, העתיק שלא כדין מאות מאגרי מידע, בהם של לקוחות בנק יהב ■ בין היתר הוא איים על בכירי הבנק כי אם לא יעבירו אליו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי ביטקוין, הוא יפרסם את המידע שבידיו ב-Darknet

חן מעניתאלה לוי-וינריב 11.12.2017

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בני שגיא, גזר היום (ב') על ליאור שרעבי, תושב פרדס-חנה בן 32, 3 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 25,000 שקל בגין הרשעתו בביצוע עבירות של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, פגיעה בפרטיות ושתי עבירות של סחיטה באיומים, בפרשת סחיטת הסייבר של בנק יהב ושל חברת אקטיב טרייל (Active trail).

על-פי כתב האישום המתוקן, בו הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון ולאחר הליך גישור בין הצדדים, הנאשם, עובד לשעבר של חברת אקטיב טרייל (Active Trail), המספקת שירותי דיוור ישיר לאלפי לקוחות, נהג לחדור למערכות הממוחשבות של החברה ללא הרשאה ולהעתיק מאות מאגרי מידע שהיו מאוחסנים בשרתיה. בדרך זו הוא העתיק והחזיק ברשותו מאות מאגרי מידע המכילים מידע פרטי ורגיש על אודות מיליוני אנשים.

הנאשם השתמש במאגרי המידע שלקח משרתי החברה ובעזרת חיתוכים סטטיסטיים שונים יצר רשימות של אנשים אמידים. את הרשימות שיצר, מכר לבית השקעות שחיפש פרטי התקשרות של משקיעים פוטנציאליים על-מנת לשווק להם את שירותיו.

כמו כן, הנאשם שלח, בעשרות הזדמנויות שונות, הודעות דואר אלקטרוני מאיימות לבכירים בבנק יהב ובחברת אקטיב טרייל ואיים עליהם שאם לא יעבירו מיליוני שקלים במטבע הווירטואלי ביטקוין, הוא יפרסם ב"רשת האפלה" (Darknet) וכן יעביר לעיתונאים מאגרי מידע השייכים לבנק ולחברה ואשר פרסומם עלול להסב להם נזקים כלכליים ניכרים.

בית המשפט קבע בגזר דינו כי "בבואו של בית המשפט לבחון את סבירותו של הסדר הטיעון... מתקבלת מסקנה כי מדובר בהסדר ראוי, המשקף ענישה הולמת הנותנת ביטוי למגוון נתונים, לרבות נתונים העומדים לזכותו של הנאשם".

השופט ציין כי מדובר במעשים שבוצעו על פני תקופה קצרה יחסית בבחינת כשל שלא נמשך זמן רב בהתנהלותו של הנאשם, אשר לאורך חייו התנהל בצורה נורמטיבית. "נתון מרכזי אשר מצדיק את קבלת הסדר הטיעון קשור להתנהלותו של הנאשם בעת חקירת המשטרה, אשר במהלכה, ובשלב מסוים, החל הנאשם לשתף פעולה באופן מלא עם חוקריו, וסיפק את כל הפרטים הרלוונטיים... אין ספק כי כאשר נאשם (בכובעו כחשוד) משתף פעולה בחקירתו, יש מקום לתת ביטוי להתנהלות זו גם בשלב הענישה, ודומה כי הסדר הטיעון עושה כן באופן ראוי. יש אף לתת את הדעת לעובדה כי מדובר במעצרו ומאסרו הראשון של הנאשם, על כל המשמעויות הכרוכות בכך".

לסיכום כתב השופט: "סוף דבר - המעשים חמורים, הנזק הפוטנציאלי משמעותי ביותר, אולם מנגד עומדים מגוון של שיקולים אשר מלמדים כי צדקו הצדדים בהגיעם להסדר הטיעון שהוצג". 

בעקבות פעולות הסחיטה המקוונת שביצע הנאשם, ונוכח האיום המסוים שהוטל על יציבותו של הבנק, עורבה המפקחת על הבנקים וכן עורבה הרשות הלאומית להגנה בסייבר. בהמשך הועבר העניין לטיפול ולחקירה שבוצעה על-ידי יחידת הסייבר בלהב 433 במשטרת ישראל, אשר לוותה על-ידי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

התיק נוהל בידי עו"ד איתי גוהר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

התרבות העבריינית סביב הביטקוין

זוהי אינה פרשיית הסחיטה הראשונה שבה משמש הביטקוין כאמצעי התשלום המבוקש כ"כופר". באחרונה פורסם בגלובס סיפורו של "ההאקר מערערה" שגנב כספים מחשבונות בנק אליהם פרץ, בין היתר באמצעות העברות לנותן שירותי מטבע לרכישת ביטקוין; הפרשה הגיעה לסיומה בגזר דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ששלח את ההאקר - אחמד מסארווה - ל-31 חודשי מאסר בפועל.

ככל שהפופולריות של המטבעות הווירוטאליים הלכה וגדלה, כך התפתחה והתעצמה גם התרבות העבריינית סביב המטבעות הללו, אשר בין היתר משמשים להלבנת הון במסגרת ה"דארקנט" (DARKNET), הנחשב לגן השעשועים של עבריינים מכל המינים והסוגים.

המטבעות הללו מוזכרים, בנוסף, במסגרת פרשיות של תרמיות סייבר ותקיפות ברשת, כאשר האקרים פורצים למחשבים של מוסדות ועסקים ברחבי העולם ודורשים תשלום "כופר" באמצעות מטבע וירטואלי על-מנת לשחרר את המחשבים או להחזיר את המידע שנגזל.

הוספה לנושאים שמעניינים אותי
בנק יהבחדירה לחומר מחשבמאסר בפועלסחיטה באיומיםביטקוין
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל קוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.