אחרי תקופה ארוכה של דיונים, אושרו סוף-סוף בשבוע שעבר כללי באזל 4 על המערכת הבנקאית העולמית. מדובר למעשה בחלק האחרון שאמור לסיים את טיפול הרגולטורים במשבר הפיננסי שהחל לפני כעשור. ההוראות החדשות יחלו משנת 2022 ויישומן המלא יושלם רק בעוד 9 שנים.
הכללים אושרו על-ידי קבוצה של רגולטורים ונגידים של בנקים מרכזיים מ-26 מדינות בעולם שהתכנסו ביום חמישי שעבר בפרנקפורט וחתמו על הכללים. ההגעה להסכמות בין הרגולטורים לא הייתה טריוויאלית. "תהליך זה היה שונה מקודמיו וכלל דיונים רבים וחילוקי דעות", אומרת יבגניה קרמר, ראש מחלקת רגולציה ב-KPMG סומך חייקין. "גם מריו דרגי, נשיא הבנק המרכזי באירופה, הודה בנאומו כי הכללים שגובשו מהווים פשרה. אולם עצם האישור של הכללים ע"י כל הרגולטורים מראה שתהליך ההסדרה הגלובלית בתחום הפיננסי אולי נסדק אבל לא נשבר, וזאת על-אף האג'נדות המנוגדות שקיימות כיום בין המדינות השונות", היא מוסיפה.
נזכיר, כי הוראות באזל 3 דרשו מהבנקים להחזיק יותר הון. "זו הייתה הדרך לסמן לבנק שעליו להסתמך פחות על מקורות חיצוניים כך שיוכל לספוג הפסדים ולא לקרוס במקרה של משבר. רוב כללי באזל 3 כבר נדונו ואושרו וחלקם כבר נכנסו לתוקף ומיושמים", אומרת קרמר. בעוד שכללי באזל הקודמים התמקדו בדרישות ההון מהבנקים, הפעם ההתמקדות היא בקביעת כללים אחידים לחישוב דרישות ההון בפעילויות העסקיות השונות. ככל שהפעילות נחשבת מסוכנת יותר, הבנק יידרש לרתק יותר הון עצמי בגינה. "הכללים הקודמים איפשרו לבנקים הרבה שיקול דעת בקביעה למשל עד כמה מסוכן האשראי לנדל"ן מסחרי, ההלוואות לדיור או האשראי העסקי, וכמה הון נדרש לרתק מולו. הייתה גם שונות רבה בין הבנקים שיישמו מודלים פנימיים לחישוב אותו סיכון. לעומת זאת, כללי באזל 4 קובעים מגבלות על שיקול דעת זה", אומרת קרמר.
עוד נציין כי כיום יש גישות וכללים שונים לחישוב דרישות ההון, שמביאים לכך שכללי החישוב בארה"ב נוקשים יותר מאשר אלו באירופה. "לאחר המשבר ב-2008, האמריקאים חייבו את הבנקים לשפר את יכולתם לספוג הפסדים בצורה הרבה יותר נוקשה מאשר האירופיים. השוואת הדרישות צפויה להביא לכך שהבנקים האירופיים יידרשו להשלים פערים כדי לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר. כך למשל, בנקים אירופאיים המתמחים במשכנתאות יצטרכו לשפר משמעותית א ת ההון שלהם", היא מוסיפה.
- מה להערכתך יהיה היקף ההשפעה של הכללים החדשים על יחסי ההון של הבנקים?
"בנקים אירופאיים צפויים לספוג ירידה ביחס הלימות ההון (הון עצמי רובד 1) ב-0.9% בממוצע. חשוב לציין כי טווח ההשפעה בין הבנקים השונים באירופה מאוד רחב, כך שיש בנקים שאולי ירוויחו מההוראות החדשות. לעומת זאת, עבור בכ-10% מהבנקים מדובר במכה משמעותית שעלולה לחתוך את יחס הלימות ההון ב-4% ואף למעלה מכך. בבנקים גלובליים באירופה, הפגיעה תהיה נמוכה יותר ותעמוד על כ-0.7% בממוצע. בנוסף לדרישות ההון נקבעו דרישות גבוהות יותר ביחס למינוף אשר יוטלו על הבנקים בעלי חשיבות סיסטמית - כלומרף בנקים בעלי פעילות גדולה ומשמעותית".
- ומה תהיה ההשפעה על הבנקים בישראל?
"עדיין לא ברור כיצד ומתי ההוראות ייושמו בישראל, אבל לאור הגישה בארץ לאמץ סטנדרטים בינלאומיים אין ספק שההוראות יאומצו כאן במוקדם או במאוחר. בעיקרון, בנקים בישראל מיישמים כבר היום דרישות מחמירות יותר בדומה לגישה האמריקאית, כך שלא צפוי שינוי דרמטי.עם זאת, בדרישות בתחום האשראי לפעילות נדל"ן, אשראי למימון פרויקטים, החשיפות לבנקים זרים וטיפול במסגרות אשראי - ייתכן שהבנקים יחויבו לדרישות הון גבוהות יותר. מהצד השני ייתכן ונראה הקלה בדרישות ההון בתחום האשראי לעסקים קטנים או לחברות בדירוג אשראי גבוה. עם זאת, ייקח זמן עד אשר התמונה תתבהר, והדבר יהיה כרוך בתהליך לימוד מעמיק של ההוראות".
- ציינת שהרגולטורים התפשרו על נושאים שונים, במה למשל לא הושגו הסכמות?
"הגורמים שהתכנסו סביב שולחן הדיונים לא הצליחו להסכים בקשר לכללים בנושא השקעות הבנקים באג"ח ממשלתיות. בנקים רבים במדינות כמו יוון, ספרד ואיטליה החזיקו באג"ח ממשלתיות בהיקף רחב. ב-2010 נפילות האג"ח במדינות אלה כמעט הכניסו את הבנקים למשבר. בנקים שנפגעו מהפסדי הון בגין השקעה זו עצרו מתן אשראי, מה שגרר אפקט של התכווצות הכלכלה, ירידה בגביית מסים והגדלת המצוקה הכלכלית של הממשלה.
"בדיונים בבאזל 4 עלתה האפשרות להטיל מגבלות על השקעות אלה, אך נציגי מדינות רבות התנגדו לכך מחשש שהדבר ירתיע את הבנקים מהשקעות בחוב הממשלתי מה שהיה מקשה על מימון למגזר הציבורי. על כן, בסופו של דבר, הוחלט לא לשנות את הכללים בנושא זה".