שכר המינימום יוצא בהפסדו

ההשפעה של העלאת רמת שכר המינימום על ענפי המשק השונים אינה אחידה, ותורגש דווקא בענפים הבעייתיים מבחינה תחרותית. הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע, תאלץ ענפים עתירי עבודה זולה ובעלי פריון נמוך להעלות את השכר כתוצאה מעלייתו במגזרים אחרים

13.11.96

בימים אלה נדונה בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת הצעה לכמה שינויים בחוק שכר המינימום: (1) העלאת שכר המינימום מ-45 אחוז ל-50 אחוזים מהשכר הממוצע במשק. (2) הוצאת כל תשלומי הפרמיות מחישוב שכר המינימום, כך שהן ישולמו נוסף על שכר המינימום. (3) החלפת שיטת העדכון כך ששכר המינימום יעודכן לפי השכר הממוצע במשק פעמיים בשנה. (במקום עדכון פעם בשנתיים על פי השכר הממוצע במשק, פעם בשנתיים על פי השינוי השנתי במדד המחירים לצרכן, ובין העידכונים האלה - על פי הסכם תוספת היוקר). (4) הגנה על העובד המתלונן על אי קיום החוק.

בנימוקים לשינוי החוק מודגש חלקם הגדול של השכירים החיים "בגבולות קו העוני", ואולם, ניתוח כלכלי של השינויים המוצעים בחוק שכר המינימום מצביע על הבעייתיות שבשימוש בהעלאת שכר המינימום לשיפור מצבה של אוכלוסייה זו. זאת, מאחר שבצד העלאת הכנסתם של חלק מבעלי ההכנסות הנמוכות במשק, טומנים בחובם שינויים אלה סכנה של ממש לפגיעה בחלק מן העובדים שעליהם בא החוק להגן.

אין לנו ויכוח עם הצורך להגן על עובד המתלונן על אי קיום החוק. יתירה מזאת, מחקרים שנערכו בארץ מלמדים שהציות לחוק שכר המינימום הוא חלקי כ-50 אחוזים בלבד (ואם יעלה שכר המינימום, רמת הציות צפויה לרדת עוד יותר). תופעה זו מוסברת בקושי לאכוף את החוק בין היתר בשל מיעוט יחסי של תלונות, על רקע החשש מפיטורין. לכן תיקון חוק שכר המינימום באופן שישפר את אכיפתו, נראה לנו חשוב במיוחד.

אימוץ הצעת החוק יגרום לעלייה ניכרת של עלות העבודה, בפרט בענפים שבהם מתרכזים בעלי השכר הנמוך, ולכן צפויה פגיעה בתעסוקה באותם ענפים. העלאת שכר המינימום מביאה לגידול עלויות היצור, הן דרך ייקור העבודה של אלו המשתכרים את שכר המינימום והן דרך עליית השכר בשלבים נוספים בהתפלגות השכר בגלל הצמדות פורמליות ולא פורמליות בסולמות השכר במשק. בנוסף, עלויות השכר גדלות גם בעקבות ההשפעות החוזרות שבין השכר הממוצע במשק לרמת שכר המינימום, השפעות הנובעות מקביעתו של שכר המינימום כחלק מהשכר הממוצע במשק.

השינוי המוצע בחוק, שיעלה את רמת שכר המינימום לשיעור גבוה יותר מהשכר הממוצע במשק מעלה את הוצאות השכר, לא רק דרך העלאת רמת השכר של מקבלי שכר המינימום אלא גם על ידי הגדלת מספר העובדים שלהם צריך לשלם שכר מינימום.

בעקבות העלאת שכר המינימום מ-45 אחוזים ל-50 אחוזים מהשכר הממוצע (ללא התייחסות להוצאת הפרמיה), צפוי לעלות שיעור העובדים האמורים לקבל תוספת בגין חוק שכר המינימום בסקטור העיסקי כולו מ-8 אחוזים ל-16 אחוזים, בחקלאות מ-12 ל-25 אחוזים, בתעשייה מ-8 ל-15 אחוזים, בבנייה מ-4 ל-11 אחוזים ובשירותים האישיים מ-14 ל-27 אחוזים (הנתונים הם על סמך התפלגות ההכנסות בסקרי הכנסות של השנים 1988-93).

כפי שברור מנתונים אלו, ההשפעה של העלאת רמת שכר המינימום על ענפי המשק השונים אינה אחידה. בענפים מסויימים (כמו חשמל ומים וענפים מתוחכמים בתעשייה), שבהם שיעור בעלי השכר הנמוך קטן יחסית, ההשפעה על השינוי הנ"ל קטנה יחסית. לעומתם, בענפים בהם שיעור גבוה מבעלי השכר נמצאים בתחום התחתון של התפלגות השכר במשק (למשל חקלאות וטקסטיל), ההשפעה של העלאת רמת שכר המינימום רבה.

הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע במשק היא בעייתית, משום שהיא מאלצת ענפים עתירי עבודה זולה ובעלי פריון נמוך להעלות את השכר כתוצאה מעלייתו במגזרים שבהם גדל הפריון או מסיבות אחרות (לדוגמה, בשל עליות השכר החריגות שהיו בסקטור הציבורי בשנים האחרונות עלה שכר המינימום באפריל השנה בכ-11 אחוזים). העלאת שיעורו של שכר המינימום מ-45 ל-50 אחוזים מהשכר הממוצע תחריף בעיה זו, והגברת התכיפות של עדכון שכר המינימום תביא להאצת התהליך. שינוי זה פועל להאצת מנגנוני ההצמדה בין רמות השכר במשק, ובכך נפגעת היכולת למתן את התהליך האינפלציוני.

בסקטור הציבורי תהיה לשינויים המוצעים השפעה תקציבית ניכרת. גידול השכר בדרגות הנמוכות מכוח החוק צפוי להביא בעתיד לעליית השכר גם בדרגות שאינן מושפעות ממנו ישירות.

עיתוי העלאת ההצעות לשינוי החוק הוא בעייתי במיוחד, לנוכח הקשיים בהם נתונים התעשיות בענפי המשק עתירי העבודה הזולה - טקסטיל, מזון וכדומה. הקושי של תעשיות אלו להתחרות החמיר לאחרונה, והתיקון המוצע בחוק יחריף את בעיית הריווחיות בהן עוד יותר.

ענפים אלו, שמפעלים רבים בהם מתרכזים בעיירות הפיתוח, מתמודדים כבר היום עם קשיי תחרות, שהביאו באחרונה לסגירתם של כמה מהם ולבעיות חברתיות קשות בעקבות כך. עלייה נוספת של עלות העבודה, שתיגרם אם ייושמו השינויים המוצעים בחוק, תאיץ עוד יותר את תהליך דעיכתם של ענפים אלו, ומספר המפעלים הנסגרים ילך ויגדל. שינויים אלו יתרמו לגידול האבטלה.

מחקרים על השפעות שינויים ברמת שכר המינימום על היקף התעסוקה, שנערכו בארצות אחרות, מצאו ברובם פגיעה מסויימת בתעסוקה בעקבות העלאת שכר המינימום. לעומת זאת, מחקר שבחן את ההשפעה על עובדים צעירים בענף המזון המהיר (CARD - 1992) לא מצא פגיעה בתעסוקה בעקבות העלאת שכר המינימום. ואולם, רכיבים ספציפיים במחקר זה, אינם תואמים את התנאים בארץ; שיעור שכר המינימום ביחס לשכר הממוצע במשק אצלנו גבוה כמעט פי שניים מאשר בארה"ב; בניגוד לענף המזון המהיר, שנבחן במאמר הנ"ל, מועסקים חלק ניכר מהעובדים בשכר המינימום בישראל בענפים המייצרים מוצרים סחירים, הנתונים כבר היום בקשיים ונאלצים להתחרות ביצרנים מחו"ל. גילם הממוצע של משתכרי שכר המינימום בארץ גבוה בהרבה מזה של אוכלוסיית המחקר, יכולת הניידות שלהם וסיכוייהם למצוא עבודה חליפית קטנים הרבה יותר. מסיבות אלה צפוי כי השפעתה של העלאת שכר המינימום בארץ אכן תפגע בתעסוקה.

בעיה נוספת שתחמיר אם יאומצו השינויים המוצעים בחוק היא בעיית העובדים הזרים. העלאת שכר המינימום עשויה להגביר את הלחץ ליבוא עובדים זרים (באופן חוקי ובלתי חוקי), ששיעור ניכר מהם מקבל שכר נמוך בהרבה משכר המינימום. אפילו יוגבל או יוקטן מספר ההיתרים להעסקת עובדים זרים, צפוי מספרם של העובדים הבלתי חוקיים לגדול כשיגבר התמריץ הכלכלי להעסקתם, עם התייקרות עבודתם של הישראלים. כך עלולה להיפגע עוד יותר התעסוקה של העובדים בשכר הנמוך, לפחות בטווח הקצר, ויחריפו הבעיות החברתיות הנובעות מהממדים הגדלים והולכים של מספר העובדים הזרים בארץ (והשיעור הגבוה של הבלתי חוקיים בקרבם).

מהדיון דלעיל עולה, שהעלאת שכר המינימום, לרמה הגבוהה המוצעת בחוק (גבוהה ביחס לשכר בענפים שבהם הוא רלוונטי) עלולה להביא לעליית שיעור האבטלה הן דרך הקטנת היקף התעסוקה והן דרך החלפת עובדים ישראלים בעובדים זרים, וכך לפגוע בחלק מהעובדים שעליהם הוא נועד להגן. ד"ר קרנית פלוג וניצה קסיר הן כלכלניות בכירות במחלקת המחקר, בנק ישראל. הדעות במאמר אינן משקפות בהכרח את עמדת בנק ישראל « ד"ר קרנית פלוג וניצה קסיר « שכר המינימום יוצא בהפסדו « ההשפעה של העלאת רמת שכר המינימום על ענפי המשק השונים אינה אחידה, ותורגש דווקא בענפים הבעייתיים מבחינה תחרותית. הצמדת שכר המינימום לשכר הממוצע, תאלץ ענפים עתירי עבודה זולה ובעלי פריון נמוך להעלות את השכר כתוצאה מעלייתו במגזרים אחרים