תביעת סרק

תביעות סרק ייצוגיות שעוסקות בהפרות של תקנות הגנת הצרכן נגד עסקים, הפכו בשנים האחרונות לתעשייה של ממש • במקרים רבים חברות יעדיפו להתפשר, פשוט כי ההליך יעלה להן יותר • בדיקת גלובס המבוססת על נתוני "תולעת המשפט" חושפת את התובעים הסדרתיים

צוות בין־משרדי גיבש המלצות משמעותיות לעדכון חוק התובענות הייצוגיות • המטרה: להפחית את העומס על בתי המשפט ולייעל ההליך • לפי הדוח, רק ב־15% מההחלטות השיפוטיות מתקבלת התובענה או אישורה כייצוגית • על הפרק: הטלת ההוצאות על עוה"ד ולא על התובע, מתן פטור מאגרה על חלק מהתובענות והסדרת שכר הטרחה

סיכוני האשראי ותרחישי הקיצון שמופיעים בדוח של בנק ישראל על מערכת הבנקאות בישראל השנה הם לא חדשים ומופיעים דרך קבע בכותרות הכלכליות, אך יש שני פרקים בדוח, לכאורה שוליים, שמספרים את סיפורן של תופעות מאוד רחבות. שניים נוספים מלמדים על תהליכי ההתייעלות המסיביים שעוברים הבנקים ועל הפסיכולוגיה שמאחורי אחוזי המעבר הנמוכים מבנק לבנק • פרשנות

המחוזי דחה פשרה בתביעה ייצוגית משום שמדובר בתביעת סרק. כבר לא חותמת גומי

התברר כי משקל אריזת הוופלים לא הופחת כפי שטען התובע ■ ביהמ"ש: "אישור הפשרה יאותת לציבור כי כדאי להגיש ייצוגיות שהן תובענות-סרק, משום שגם הן טומנות בחובן פוטנציאל להתעשרות קלה על חשבון הנתבע"

בית משפט השלום בחדרה חייב את קיבוץ סער שבגליל המערבי ואת חברת רד סי קורלס לשלם פיצוי בסך 60 אלף שקל לעודד בירן, ששימש כיועץ לקיבוץ ולחברה בפרויקט לגידול אלמוגים מבויתים