בג"ץ דחה עתירה נוספת נגד בחינות ההסמכה לעורכי הדין - אך המליץ ללשכה לשנות את השיטה

בבבחינות ההסמכה האחרונות, שנערכו בחודש מאי השנה, נכשלו רק 23% מ-2,432 הנבחנים. מבין אלה שהיתה זו עבורם הבחינה הראשונה, נכשלו רק 14%. אלה נתונים סבירים מאוד, ביחס למועד הקודם - אוקטובר 2004, בו נכשלו 52% מבין 1,246 הנבחנים, שיא של כל הזמנים. בכל שנה מקיימת הלשכה שני מועדים של בחינות הסמכה, ולפחות באחד מהם נרשם באורח קבע אחוז כישלונות מצמרר, המעלה שוב לדיון את טענת המתמחים, שהלשכה מעלה את רמת הקושי כדי למנוע צירוף עו"ד חדשים לשורותיה.

בישראל כיום כ-32 אלף עו"ד, אחד לכל 200 תושבים - השיעור הגבוה בעולם לנפש. עו"ד איתן ארז, המתמודד על ראשות הלשכה, מטיל לפחות חלק מהאשם על המכללות, שחלקן "ממשיכות לקלוט כל דיכפין ללימודי משפטים, לעיתים אפילו ללא תעודת בגרות, כשהקריטריון האמיתי היחיד לקבלה הוא צ'ק של 27 אלף שקל לשנה". הלשכה, מנגד, טוענת כי ההישגים המידרדרים של המתמחים בבחינות הם ההוכחה הטובה ביותר לנחיצות הרפורמה במבנה ההתמחות.

נדמה, כי אין חולק על הצורך בשינוי שיטת הבחינות וגם בג"ץ המליץ על כך כבר כמה פעמים. בעבר, בחינת ההסמכה נערכה בעל-פה בלבד. ב-1986 התווספה הבחינה בכתב, הנערכת בסגנון "אמריקאי" (רב-ברירה), שבניגוד לבחינה בעל-פה, באה לבחון את הידיעות בדין הפרוצדורלי ולא בדין המהותי. מתמחים רבים אינם מבינים מדוע יש צורך לשקוד במשך כמה חודשים, כדי לשנן בעל-פה חוקים ותקנות איזוטריים. גם ניסוח השאלות והתשובות האפשריות מעורר מחלוקות בכל מועד של הבחינה.

הבחינה בכתב כוללת 100 שאלות בחמישה פרקים, ועל-מנת לצלוח אותה יש להשיב נכונה על 65 שאלות בסך הכל, או על 60% מהשאלות שבכל פרק. בוועדת הבחינות תשעה חברים: שלושה שופטים ושישה עורכי דין, חציים מהסקטור הפרטי וחציים מהציבורי. כבדרך קבע, פוסלת הלשכה מיוזמתה שאלות שאין להן אף תשובה נכונה או יותר מאחת נכונה, שלא נכללו בחומר הלימוד, או שעניינן בדין המהותי, אולם תמיד נותרות שאלות שנויות במחלוקת בין המתמחים והלשכה, ובעבר אף נרשם מקרה בו נפסלו כ-10 שאלות מתוך ה-100. ובכל זאת, אין כמעט בחינה של הלשכה שאינה גוררת אחריה עתירות לבג"ץ.

השופטים, מצידם, אינם נוהגים להתערב בשיקול דעתה של הלשכה בניסוח, אך מידי פעם ממליצים לה לפסול שאלות מסוימות או לקבל תשובות נוספות באחרות. בג"ץ התערב רק במקרים שנכללו שאלות שלא נכללו בחומר הלימוד. באחד מפסקי הדין הראשונים שלו בעליון, המליץ השופט אליקים רובינשטיין לשנות את השיטה. "האם 'השיטה האמריקאית' של בחירת אחת מארבע תשובות היא הטובה ביותר?", תהה. "תשובות בתחום המשפט אינן ככלל לחיצה על קלידי מחשב. כיצד ניתן למנוע אי-בהירות או עמימות בניסוח השאלות ובבחירת התשובות?".

הדברים נאמרו בפסק דין שדחה עתירות של 29 מתמחים שנכשלו בבחינה, ובהם מתמחה של השופטת דורנר ומתמחה של הנשיאה המיועדת, דורית ביניש, שכשלה בבחינה בעל-פה. רובינשטיין ציטט פסיקה קודמת של השופטת דורנר, שכתבה כי "בחינת ההתמחות דורשת מהנבחנים להעמיס על זיכרונם חומר רב-היקף, שחלק ניכר מתוכו טכני, שבחיי המעשה גם עורכי דין מנוסים דולים אותו מן הכתובים".

בסוף השבוע האחרון דחה בג"ץ עתירה דומה, ורובינשטיין ניצל את ההזדמנות לשוב על המלצתו. "אין הלשכה פטורה 'מעיון מתמיד בתפיסה הכללית של השאלות ובשאלות הפרטניות'. עתירה זו שבה ומחדדת תובנה זו". הוא גם התייחס לנטייה לשאול דווקא על הפרטים השוליים. "הדעת נותנת, כי אם ענו רק 5% נכונה על שאלה 93, שייכת השאלה לפרטים שאינם דרך המלך, וכאמור תכלית הבחינה מכוונת ליסודות הידע שיש לצפות מעו"ד". השופטת אילה פרוקצ'יה היתה נחרצת יותר. "ראוי כי הלשכה תעריך הערכה מחודשת את אופייה של הבחינה בכתב, על-רקע תכליתה ומטרותיה", כתבה. "שאלות בעלות אופי איזוטרי בעניינים העולים באורח חריג ויוצא דופן בפרקטיקה המשפטית המקובלת, סוטות מתכליתה של הבחינה וחורגות מהציפייה הסבירה של הנבחנים".

בשאלות 'פתוחות' שהתשובות להן חד-משמעיות, "הרגיעה" פרוקצ'יה את הלשכה, "לא יהיה משום הורדת הרמה המקצועית הנדרשת לצורך השתלבות במקצוע". הנשיא ברק הצטרף להערותיהם, אך בלשכה לא ממהרים לפעול. מאחר שאנו תומכים באימוץ מלא של מסקנות ועדת גרסטל, ובהן שינוי בסדרי הבחינות, הם אומרים, אין טעם לבצע שינויים כעת.