המפקח על הבנקים, יואב להמן, מתנגד לכוונת בנק
לאומי 
להנהיג מ-1 בינואר עמלות חדשות ולהעלות תעריפי עמלות קיימות. עיקר ההסתייגות של להמן היא מעמלה בת 75 שקל שמתכוון בנק לאומי לגבות מכל מי שיחרוג ממסגרת האשראי במשך יותר משבעה ימי עסקים רצופים.
להמן פירט את הסתייגויותיו במכתב ששלח לבנק, והצדדים נמצאים כעת בהבהרות הדדיות. בתגובה נמסר מבנק לאומי כי "הבנק ממשיך בדיאלוג עם המפקח וטרם התקבלה החלטה סופית בעניין". ההערכות הן כי לאומי ידחה את גביית עמלת החריגה עד כניסת תקנות האוברדראפט לתוקפן ביולי 2006.
עוד בכוונת לאומי לגבות עמלה בת 49 שקל כדמי עריכת מסמכים להסדרת מסגרת אשראי הנדרשת כעת מכל הלקוחות על-פי ההוראות החדשות של בנק ישראל בנוגע לאוברדראפט (תקנה 325). בנוסף תועלה עמלת השורה ללקוחות עסקיים מ-1.21 שקל ל-1.3 שקל.
בבנק לאומי העריכו, עם פרסום הדו"ח הרבעוני, כי יישום עסקת החבילה למסלולי עמלות עלול לגרום לקיטון בהכנסות הבנק בהיקף של 100 מיליון שקל בשנה. נראה כי העלאת העמלות היא ניסיון של הבנק להחזיר לעצמו חלק מאובדן ההכנסות. עמלת עריכת מסמכים הנגבית בחלק מהבנקים אחרים גבוהה מזו הנגבית בלאומי.
למפקח על הבנקים בבנק ישראל אין סמכות להתערב בעמלות הבנקים, אך נהוג כי בנק העורך שינוי בעמלות מודיע למפקח שבועיים לפני כן. המפקח רשאי להעיר את הערותיו, אך אין להן משקל חוקי והבנק רשאי להתעלם מהן. סמכות הפיקוח על העמלות נמצאת בידי המפקח על המחירים במשרד התמ"ת.
בפעם האחרונה התעמת המפקח עם בנק גדול בנושא עליית עמלות בתחילת 2004, אז ביקש בנק הפועלים להעלות את עמלת השורה מ-1.21 שקל ל-1.28 שקל. הפועלים התעקש על עמדתו למרות בקשת המפקח, אך עליית עמלת השורה חזרה לבנקים כבומרנג וגררה אחריה את התערבות ועדת הכלכלה בכנסת בנושא העמלות למשקי הבית.
מהתערבות זו נולדה עסקת החבילה בנושא מסלולי העמלות, שבמסגרתה יוכל הלקוח לבחור את מסלול העמלות המתאים לו, בכפוף להיקף הפעולות הבנקאיות שלו. הכנסות הבנקים מעמלות עלו מתחילת השנה ב-6.1% והסתכמו ב-7.6 מיליארד שקל. הכנסות בנק לאומי מעמלות עמדו מתחילת השנה על 2.1 מיליארד שקל - עלייה של 3.9% לעומת התקופה המקבילה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.