סופית: בג"ץ אישר את הפסקת הליך פיטום האווזים בארץ

השופטת בייניש קובעת בהחלטתה כי למרות שתוצאות פסק הדין הן ללא ספק תוצאות קשות מבחינת המגדלים ונגרמת פגיעה בחופש העיסוק שלהם ובקניינם אין די בכך על מנת שייערך דיון נוסף בעניין. השופטת חזרה ואישרה את קביעתו הקודמת של בג"ץ לפיה עד היום לא נמצאה בארץ שיטת פיטום שעונה על הדרישות שיאזנו בצורה הולמת בין התועלת הצומחת לחקלאים לבין הסבל שנגרם לאווזים. בכך למעשה מסתיימת מערכה משפטית שהחלה בבג"ץ לפני שלוש שנים.

באוגוסט 2003 קבע בג"ץ כי פיטום האווזים, כפי שהוא נעשה כיום, עומד בניגוד לתקנות צער בעלי חיים, אינו חוקית ולכן יש לבטלו. עם זאת איפשר בג"ץ תקופת מעבר עד מארס 2005 (שנה וחצי מיום מתן פסק הדין) על מנת לאפשר הסתגלות למצב החדש. מאז התנהלו דיונים משפטיים נוספים בבג"ץ לאחר שהתברר שהרשויות לא פעלו בהתאם להוראת בג"ץ ולא הוציאו הנחיה להפסקת פיטום האווזים, אלא רק שבעה חודשים לאחר המועד שקבע על-ידי בג"ץ.

בסופו של דבר קבע משרד החקלאות מעבר הדרגתי לסיום הפיטום עד אמצע אפריל השנה. במועד זה אמור להיכנס לתוקף איסור על כל צורה של הלעטת עופות מים. ב-12 לחודש פנו מגדלי האווזים שוב לבג"ץ באמצעות עורכי-הדין ברוך כצמן וסהר פאוקר בטענה כי מדובר בפסק דין חדשני הראשון בהיסטוריה של המדינה שבו הוחלט על סגירת ענף חקלאי שלם.

אבל השופטת דורית בייניש קובעת כי אין בפסק הדין הלכה חדשה המצדיקה את קיומו של דיון נוסף וההלכה איננה סותרת הלכה קודמת שהיא חשובה קשה או חדשה.

השופטת אומרת כי משלא נמצאה שיטת פיטום חדשה העומדת בדרישות שנקבעו על ידי בג"ץ אין מנוס מהטלת איסור על שיטות הפיטום הקיימות. (בג"ץ 2197/06).