הנשיא קצב העביר את קלטת "הסחיטה" למשטרה; העובדת א' נחקרה באזהרה

לפי שעה, החוקרים טרם גבו עדות מהנשיא עצמו וגם טרם תיאמו איתו מועד לכך. ל"גלובס" נודע עם זאת, שלבקשת החוקרים, העבירו פרקליטיו של הנשיא, עוה"ד פרופ' דוד ליבאי וציון אמיר, את כל החומרים שהתבקשו, לרבות הקלטת של הפגישה בה נכחו הנשיא, העובדת ואחיה, שבמהלכה היא ניסתה לכאורה לסחוט אותו.

לפי הוראת היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, המשטרה פתחה בחקירה ראשונית בלבד של הפרשה, כך שבשלב זה החקירה כוללת רק את טענות הנשיא שא' ניסתה לסחוט אותו, ולא את הטענות השונות שהועלו במסגרת הפרשה נגד הנשיא עצמו. עם זאת, ההערכות הן שלא יהיה מנוס מלחקור גם את הנשיא עצמו כחשוד, לאחר קבלת אישור ממזוז.

הפרשה החלה לאחר שקצב נפגש עם מזוז, ואמר לו שהעובדת איימה "לחשוף" שהוא מקבל כספים עבור מתן חנינות לעבריינים, ואת הכספים הוא מפקיד בחשבון בנק בחו"ל, שאת פרטיו תחשוף. בהמשך, הנשיא אף הפקיד בידי היועץ מכתב ובו תיעוד שיחתם. בניגוד לפרסומים, הן בשיחה והן במכתב לא נאמר שהעובדת איימה שתתלונן נגדו על הטרדות מיניות.

מקורבי הנשיא אמרו ל"גלובס", כי גם בראיונות הפומביים שנתנה, לא אמרה א' דבר על כך שהנשיא הטריד אותה מינית, ולא במקרה. הם הוסיפו, כי "הנשיא קצב לא התרשם שניסיון הסחיטה של א' היה רציני. לכן בחר שלא להגיש תלונה רשמית".

"הנשיא סבר", מסבירים המקורבים, "שאם מפעילים עליו משהו שנראה כניסיון סחיטה, הרי שבשל מעמדו, חובה עליו לדווח על כך ליועץ המשפטי לממשלה, ולא לשמור את הדברים לעצמו. קצב הדגיש בפני מזוז, הן בכתב והן בעל-פה, שהתרשמותו היא שהאיום הנובע מניסיון הסחיטה אינו רציני, משתי סיבות: האחת, משום שהעובדת לשעבר היתה במצוקה רגשית ונפשית קשה מאוד. השנייה, משום שהוא ידע שאין כל יסוד לטענותיה המופרכות".

למרות זאת, עד מהרה הפכה פרשת הנשיא למצב בו קצב נחשד בהטרדות מיניות. כמעט מידי יום צצו בעיתונים פרסומים על מתלוננות נוספות, שטענו שקצב הטריד אותן לפני שנים. רק המלחמה שנפתחה בחזית הצפונית הביאה לגוויעת גל התלונות.

בראש צוות החקירה עומד מפקד היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית, תנ"צ יואב סגלוביץ', שהיה ראש צוות החוקרים של השר לביטחון פנים לשעבר, צחי הנגבי. בצוות חברים גם ראש מדור ביקורת במשטרה, נצ"מ אבי דוידוביץ', וכן רפ"ק שלי דלאל ונעמה ריבק מהיחידה הכלכלית ורפ"ק רונן בן-מאיר מהיאחב"ל.