"אנחנו עושים מנסראללה גאון ואיש שמח, כי אנחנו לא מפסיקים לקשקש איך נכשלנו, נכשלנו ונכשלנו"

רהב ל"גלובס": "חלוץ חזר מהחזית, טראח - ירו בו. למה? הוא ברח לסן-טרופה במלחמה, השתזף בעירום בדהב בקרבות?" * "אם הביקורת מרימה מוראל לנסראללה, אוותר על זכות הציבור לדעת" * "90% מהטוקבקיטסים מוגי לב" * דעה: יחצ"ן שמנסה לשכנע שהוא מתנדב


איש יחסי הציבור רני רהב, אחד החתומים על מודעות התמיכה ברמטכ"ל דן חלוץ שפורסמו בעיתונות סוף השבוע, פשוט רותח על "התלייה בכיכר העיר" שנעשתה לרמטכ"ל בפרשת מכירת תיק המניות ביום הראשון למלחמה.

רהב ידוע כאדם שלא מפחד לדבר באורח קיצוני ובוטה, לפעמים מתוך כוונה ברורה לזעזע את שומעיו, קוראיו או צופיו. מצד שני, רהב ידוע גם בלהט הכמעט אינסופי שלו לגונן על לקוחותיו הבכירים. חשוב לציין כי רהב מייצג, בין השאר את שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, המתחרה הישיר של בנק לאומי.

בשיחה עם "גלובס" רהב מתייחס לא רק לפרשת חלוץ, אלא גם לבעייתיות של התקשורת החדשה, שנולדה לתוך המלחמה הנוכחית ולהתנהגות הטוקבקיסטים במהומה.

- לעיתון "מעריב" היה סקופ יפה ומאומת, והוא פרסם אותו. למה אתה מדבר על עריפת ראשים?

"אין לי שום בעיה עם הדרך שבה נהג העיתון, וזה אכן סקופ ראוי שלהם. אבל מי שהדליף להם את המידע עשה מעשה נבלה ולכן טענתי שהוא זה שצריך לערוף את ראשו. דן חלוץ חזר מהחזית, וטראח - ירו בו. אני שואל: פגענו באדם יקר, למה, למה? למה דחוף לנו כל-כך לפגוע בו, רק בגלל שהוא רמטכ"ל שלא מרוויח אפילו משכורת של ברוקר מתחיל?"

- האיש מצא זמן למכור מניות בשעות הראשונות של המלחמה.

"נו, באמת, הרי כבר ידוע שלא זה מה שקרה, שזה היה חלק מפעילות מתמשכת בתיק שלו. חוץ מזה, מה קרה? האיש ברח לסן-טרופה באמצע המלחמה? נתפס משתזף בעירום בדהב בשיא הקרבות? עשה ברביקיו בשכונה באמצע מטחי הקטיושות? אם משהו כזה היה קורה, הייתי מצטרף לביקורת. אבל ככה? אנחנו יוצרים כאן מצב שבו לא יהיו לנו מנהיגים טובים. אנשי הכלכלה והמשק כבר נמנעים ללכת לפוליטיקה, הם לא רוצים שיכסחו אותם מהבוקר עד הערב בעיתונים, בטלוויזיה ובאינטרנט. למה להם? הם מעדיפים לעשות לבתיהם. אף אחד לא רוצה שהראש שלו ייערף חמש דקות אחרי שנכנס לתפקיד ציבורי".

- חלוץ נתפס כאישיות יהירה בציבור. מה אתה אומר על זה?

"איזה יהיר, איזה קשקוש. למה הוא יהיר, כי הוא הולך כל הזמן עם משקפי שמש כהים? אם הייתי יועץ יחסי הציבור שלו, הייתי מייעץ לו להוריד אותם. חוץ מזה, מדובר בבנאדם שתרם 30 שנה מחייו למדינה והיה יכול להיות מנכ"ל בכל חברה מובילה במשק הישראלי. הוא היה יכול להיות מולטי-מיליונר היום, ובמקום זה הוא נאבק על הביטחון שלנו. אז אם קרה משהו, לא ניתן לו לפחות את הכבוד הראוי, לא נחכה קצת, נבדוק קצת, לפני שאנחנו יורים בו בכל הכלים?"

- הטוקבקיסטים באתרי האינטרנט חושבים אחרת. הם כיסחו את חלוץ בהמוניהם.

"90% מהטוקבקיסטים זה אנשים חסרי ביטחון עצמי, אינטרסטים או מתחרים, שמביעים דעה בעילום שם באינטרנט. בעיניי, זו סוג של עליבות ובעיניי הם מוגי לב, שמנצלים לרעה את הזרוע הטכנולוגית-תקשורתית החדשה של ימינו".

- זה רוע לב?

"יש לנו תכונה בעם ישראל לא לפרגן זה לזה, לשנוא את השכן ולוודא שיהיה לו רע. מבחינה זו, אנחנו מדינה מטורפת. הבעיה עם כל הטוקבקים האלה, מעבר לחוסר הפרגון שאני רואה אותו כמחלה, היא שהם הופכים את נסראללה לאדם מאושר ושמח. ומצד שני, נותנים פורקן לבעיות אישיות פסיכולוגיות של הטוקבקיסטים. ברגע שהם יזהו עצמם בשם וכתובת, זה יהיה בעיניי ראוי ומכובד".

- אבל ככה זה בדמוקרטיה, שבה מותר לכל אחד להביע דעה. לא?

"גם לי יש המון ביקורת על תפקוד הממשלה, אבל אני מוכן להתאפק, לשמור אותה לעצמי ולחכות שיבוא מישהו מוסמך, למשל השופט שמגר, שיבדוק ויספר לנו מה היה לא בסדר. עד אז, אני לא מוכן שיקום כתב בטלוויזיה ויגיד שהיה כאן כישלון".

- למה לא?

"קודם כל, מי שמכם לומר שהיה כישלון בשעה שעוד לא קברנו את מתינו? אנחנו בזמן מלחמה ויש משפחות שכולות והמון משפחות כואבות. למה שלא נחכה קצת ונגיב באופן יותר ממלכתי. בכלל, הייתי מבקש מחבריי בתקשורת לצנזר את המלים הקשות, שיוצרות מועקה בעם וגורמות נחת לאנשי נסראללה. התקשורת חשובה ביותר לדמוקרטיה, אבל יש כתבים שחושבים שמישהו מינה אותם, עם תחילת המלחמה, לראש ממשלה, שר ביטחון, רמטכ"ל וראש אמ"ן גם יחד. וזה דבר מאוד בעייתי".

- אתה בעד להגביל את הביקורת?

"אם אני יודע שהביקורת המשתלחת מרימה את המוראל לנסראללה ואנשיו, אני מוותר על זכות הציבור לדעת הכול. ובטוח ש-90% מהעם איתי בעניין הזה. בינתיים, הכלב הזה חוגג בלבנון ונחשב גבר שבגברים שם ובעולם הערבי כולו. אנחנו עושים אותו גאון, כי אנחנו לא מפסיקים לקשקש איך נכשלנו, נכשלנו ונכשלנו".

רני רהב


- ההתנהלות של אולמרט ופרץ במלחמה אכן לא נראית כמודל להצלחה.

"לא מסכים. אולמרט התנהג כמנהיג אמיץ מהרגע הראשון, הוא מעז לעשות דברים שמנהיגים קודמים לא העזו לגעת בהם. זו בדיוק הבעיה: העם בישראל לא מבין בכלל מה קורה כאן. חושבים שאנחנו נלחמים בכמה טרוריסטים פשושים מספטמבר השחור בשנות השבעים, ולמעשה מולנו צבא אכזר ומאומן של איראן וסוריה. כל מי ששונא אותנו בעולם מספק טילים נגד טנקים, וטילים ארוכי טווח אחרים, לאנשי החיזבאללה, הם מלאים בזה עד הראש.

- אתה מתאר מצב שבו הציבור לא קולט בכלל מה קורה כאן.

"נכון, הציבור בישראל עוד לא קולט את זה. במקום לעודד את החיילים ולהתלכד, אנחנו עוסקים בחשבונות פנימיים. הכי קל זה לדרוש התפטרות מיידית, והכי קל זה לשים את המפתחות על השולחן וללכת. אבל, הגבורה האמיתית היא לתקן בתנועה.

"נניח שאולמרט ופרץ יתפטרו עכשיו, פתאום הכול יהיה טוב? דבר אחד בטוח, יהיה שישו ושמחו בלבנון ובמדינות ערב. אנחנו עומדים מול אויב שרוצה להרוג את כולנו, שרוצה לראות ישראל שרופה. במצב כזה, ונדליזם בתגובת הציבור והתקשורת לאירועים רק משרת את נסראללה. אסור לנו לתת לזה לקרות".