בעלי השליטה בראדא סירבו למכור אותה ליצרנית נשק אמריקנית - המנכ"ל התפטר

אדר אזנקוט הודיע על התפטרותו מהתפקיד בחודש יוני * נשיא ראדא, הרצל בודינגר: "זה לא קרה בקצב שאדר חשב. אני מאמין שבסוף זה יקרה"

בחודש יוני 2006 הודיע מנכ"ל חברת ראדא , אדר אזנקוט, על התפטרותו מתפקידו. בשיחה שקיים אז עם "גלובס" ציין אדר כי החברה עברה בחמש השנים תחת ניהולו שינוי מהותי מחברה ותיקה עם פיגור טכנולוגי לחברה עם טכנולוגיה עדכנית. הוא גם הדגיש כי עזיבתו נעשית ברוח טובה. היום מתברר מה הייתה הסיבה האמיתית לעזיבתו של אזנקוט.

חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות מנתניה, יצרנית בלעדית של מערכות אוויוניקה למטוסים ללא טייס (מל"טים) של ישראל, קיבלה בשנים האחרונות הצעות רכש משלוש חברות אמריקניות מתעשיית הנשק, המגלגלות מאות מיליונים עד מיליארדי דולרים. הצעות הרכישה עלו בקנה אחד עם חזונו של המנכ"ל הפורש אזנקוט, שראה בדמיונו את ראדא הופכת לעוגן עבור חברת נשק אמריקנית, שמשתלבת באמצעותה בתהליך ההפרטה של התעשיות הביטחוניות הישראליות. ראדא נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-24 מיליון דולר.

את התוכניות של אזנקוט "קלקלה" בעלת המניות העיקרית של ראדא, משפחת יאנג מהונג קונג, שלא התלהבה מהרעיון. המשפחה, שהתמחותה העיקרית היא בצבירת נכסי דלא-ניידי ברחבי העולם, הטילה באותה עת וטו על ההצעה, ובעקבות זאת הודיע אזנקוט להנהלת ראדא על התפטרותו.

בשבוע הבא תיכנס ההתפטרות לתוקפה. "שנה וחצי אני מוביל את התהליך הזה בעיניים כלות", אומר היום אזנקוט בראיון ל"גלובס". "ראדא היא חברה קטנה שמתקשה לקיים את עצמה ואת אסטרטגיית הצמיחה שלה. אחרי חמש שנים כמנכ"ל החברה, אחרי שהרגשתי שתרמתי לחברה ולבעלי המניות שלה כל מה שיכולתי, החלטתי לעזוב", הוא מוסיף.

נשיא ראדא, מפקד חיל האוויר לשעבר הרצל בודינגר, המכהן כמנכ"ל מאז עזיבתו של אזנקוט, הביע צער על ההתפטרות אך מאמין עדיין בחזונו של קודמו בתפקיד. "הקצב של הסינים הוא איטי יותר", הוא אומר. "אנחנו קרובים יותר לתפיסה האמריקנית. אצלנו הכל צ'יק צ'ק, והסינים יותר זהירים ומתונים. זה לא קרה בקצב שאדר חשב, ואני מאמין שבסוף זה יקרה. אני חושב שהגענו לבשלות, אבל צריך ללכת בקצב שלהם".

הרעיון להתחבר לחברה אמריקנית עלה במהלך גיבוש התוכנית האסטרטגית של ראדא לצורך המשך דרכה. בפני ההנהלה עמדו שלוש אופציות: האחת, לרכוש חברה. ואמנם, ראדא רכשה את חברת ווקטופ. שתי האופציות הנוספות היו להתמזג עם חברה מסדר הגודל של ראדא, או לאתר חברה אמריקנית גדולה שתהיה מעוניינת לרכוש אותה. ראדא הלכה על האופציה השלישית במטרה להשתלב בתוך חברה שכזו, לשמש כחברה-בת או כשלוחה שלה במזרח התיכון. אזנקוט העריך כי תחת המטריה של חברה אמריקנית גדולה, ראדא תוכל להיות שחקנית משמעותית שביכולתה לרכוש חלקים מהתעשיות הביטחוניות הממשלתיות.

העקרון שהנחה את הנהלת ראדא היה "אם לא נהיה שם, רוב הסיכויים שאלביט מערכות תשתלט על מה שיופרט מהתעשיות הביטחוניות. אם נהיה חלק ממנוע גדול, יפנו גם אלינו".

אזנקוט מעריך כי ראדא אטרקטיבית עבור משקיעים אמריקנים בעקבות המהפיכה שהתחוללה בחברה בחמש השנים האחרונות. "חברה טכנולוגית בתחום הביטחוני שתתבסס על מוצר אחד, תקרוס", הוא אומר. "חברת נישה כמו ראדא צריכה שיהיו לה המון פתרונות בתחום מסויים, כדי שתוכל לתפור פתרון לכל דרישה של הצבא".

על פי דו"חות הרווח וההפסד נמצאת ראדא באחת מנקודות השפל שלה. החברה הפסידה בשנת 2005 כ-2.3 מיליון דולר, אחרי שנתיים (2003-2004) שנחשבו בין המוצלחות בתולדות החברה, בהן היא הרוויחה כ-1.5 מיליון דולר. הכנסות החברה מסתכמות בכ-14 מיליון דולר.

אולם, אזנקוט סבור כי התוצאות העסקיות אינן משקפות את התמונה. כראייה, הוא מציין שגם החברות האמריקניות שהביעו עניין ברכישת ראדא, ואשר שמותיהן נחשבים למידע עסקי סודי, לא נבהלו מההפסד. לדעתו, הוא אף עוזב את החברה בנקודת הזמן הטובה ביותר בתולדותיה.