חיים רמון בעדותו בביהמ"ש: "לא היה רמז לכך שה' לא מעוניינת בנשיקה"

"המתלוננת ה' התחילה איתי בצורה בוטה. הרגשתי שהיא רוצה את הנשיקה הזו". עם זאת, "בהחלט יכול להיות שהבנתי אותה לא נכון". כך העיד היום שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, בבית משפט השלום בת"א, שם הוא מואשם במעשה מגונה בלא הסכמה, כשנישק קצינה במזכירות הצבאית של רה"מ. רמון העיד כי ה' פלירטטה עמו, אך גם הודה ששיתף עימה פעולה.

"התנשקתי פה ושם ואמרתי פה כבר את גילי (56)", אמר רמון, "אף פעם לא ביקשתי רשות לנשק וגם ממנה לא ביקשתי. הייתי במצב שאני משוכנע שהנשיקה שאנשק תתקבל בברכה. בעת הנשיקה לא היה לי רמז, צל צילו של רמז, שהנשיקה הזו היא לא בהסכמתה. אם הייתי חושב בחצי אחוז שהנשיקה הזו לא רצויה, לא הייתי מנשק אותה. לא עשיתי זאת אף פעם בימי חיי ולא אתחיל לעשות זאת בגיל 56. מעולם לא כפיתי נשיקה על אף אחת".

משפטו של רמון התחדש היום בעדותו של עד התביעה האחרון, סנ"צ ערן קמין, שהיה ראש צוות החקירה בפרשה. קמין העיד, שרמון מסר בחקירתו כמה גרסאות.

אחרי עדותו החלה פרשת ההגנה, ובראשה עדותו של הנאשם עצמו. עדותו של רמון היתה רגועה, ולעיתים ניכר היה שהוא נסער מאוד, כשהוא מרים את קולו בזעם. בנקודה אחרת בעדות נשבר קולו והיה ברור שהוא נרגש.

רמון החל את עדותו בסיפור התגוללות הפרשה מנקודת מבטו. "הכרתי את ה' היכרות קלושה, כשהייתי מגיע לישיבות ממשלה או פגישות עם רה"מ, היא היתה מסתובבת שם. שום שיחה משמעותית לא ניהלנו בחיינו".

על היום בו אירעה הנשיקה אמר: "כשהגעתי ללשכה נכנסתי למבואה, ואז ה' אמרה לי הערה שבעיניי נשמעה מאוד סקסיסטית. כשבאתי למשטרה לא זכרתי מה אמרה, אלא את הטון והמראה של מה אמרה. רק במהלך החקירה במשטרה, אמרו לי שמחומר החקירה עולה שהיא אמרה: 'אני לא יכולה לעמוד בפניך'.

"אמירה מהסוג הזה נאמרת, לפחות לי, בדרך כלל כשיש יחסים מאוד משמעותיים בין בני זוג. לכן, היא נראתה לי מאוד חריגה ויוצאת דופן. באותה חייכנות וקסם אישי, ה' אמרה לי: 'השר, אני משתחררת ונוסעת'. שאלתי לאן והיא אמרה: 'למקסיקו וקוסטה ריקה'. שאלתי אותה עם מי היא נוסעת, והיא אמרה 'עם חברה ועם כרטיס פתוח לשנה'.

"ואז היא אמרה, אאוט אוף דה בלו: 'השר, אני רוצה שתיסע איתי לקוסטה ריקה'. היה לי ברור שהיא מתחילה ומפלרטטת איתי. בחביבות אמרתי לה: 'תראי, אני שר, אני לא יכול לנסוע לשנה'. היא אמרה: 'אז אני אקצר את הטיול'. אמרתי: 'אבל את נוסעת עם חברה', והיא אמרה: 'אני מוכנה לוותר על החברה, העיקר שתבוא איתי'".

בוטות ונועזות

לדברי רמון, "היה ברור שזו שיחת פלרטוטים ושהיא לא מתכוונת שאארוז את החפצים ואסע לקוסטה ריקה. היה ברור שהיא מתכוונת להיות בקשר איתי". בשלב זה, הלך רמון לחדר של יורם טורבוביץ' (ראש סגל ראש הממשלה). ה', לדבריו, "באה ואמרה: 'השר אני רוצה להצטלם איתך, והכל ברוח טובה'. אמרתי לה שבשמחה. אז היא אמרה שהיא הולכת להביא את המצלמה. בינתיים נכנסתי לחדר של טורבוביץ' וצפיתי בטלוויזיה".

"נכנסתי לחדר ושמרתי על קשר עין עם סימה, שצריכה לקרוא לי לפגישה", סיפר רמון בעדותו. "ה' נכנסה עם הצלם, נעמדה לידי וכאן צפויה לי עוד סוג של הפתעה. אני מחבק אותה ביד ימין, כשהתמונה נעשית באותו מקום בו עמדתי, מתחת לטלוויזיה. אני מחבק כל מי שאני מצטלם איתו, וראיתי גם שכמעט כל מי שהצטלם איתה חיבק אותה. ואז, היא מחבקת אותי בשתי ידיים, ומצמידה את כל החזה שלה אליי. היא משעינה את ראשה על כתפי וחזי - וצריך לזכור שאין בינינו כמעט היכרות. היד שלי בתוך הכיס, והיא דוחפת את היד שלה מתחת ליד שלי. אני קצת נבוך, למרות שאני משתף פעולה ולא דוחה אותה".

עוד אמר, כי "עשרות נשים הצטלמו איתי למזכרת בתור שר, זו לא תופעה חריגה. אבל אני לא זוכר שמישהי הצטלמה איתי אפילו בתמונה קרובה יחסית. זו מבחינתי היתה גושפנקא סופית ומוחלטת לעובדה שהיא מתחילה איתי ומפלרטטת איתי. זו לא תמונה שלוקחת שתי שניות, עמדנו 10 שניות בפוזה הזו, והיא מחייכת ומאושרת ורואים זאת בתמונה. היא מבקשת עוד תמונה ואני מסכים, למרות שזה היה מאוד חריג בעיניי".

רמון הסביר לשופטים, כי מצד אחד "זו לא הפתעה בשבילי שנשים ובחורות, גם בגילאים האלה, מתחילות איתי. זה לא דבר חריג. לא נדהמתי מעצם העובדה שזה קורה. אפילו היו לי יחסים משמעותיים עם בחורות צעירות, בסביבות הגיל הזה". ואולם, "בבוטות ונועזות כזאת זה בהחלט הפתיע אותי. נכון שאני לא מתנהג כמו שר, אבל היא מאוד הפתיעה אותי".

בלי לשון

בהמשך, חזר לחדר וראה בזווית העין שה' מנסה לומר לו משהו מרחוק, אולם לא שמע מה רצתה. היא נכנסה לחדר אך לא אמרה דבר. היא קירבה את גופה אליו, ואז "הרכנתי את ראשי עליה והיא לא נרתעה. ואז אנחנו מתנשקים נשיקה ספונטנית חטופה, שנמשכת 2-3 שניות, על השפתיים. היא משתפת פעולה עם הנשיקה לכל אורכה, היא לא מתנגדת ולא מביעה שום רתיעה. אולי הפה שלי היה פתוח ובמידה מסוימת הלשון נגעה בשפתיים שלה, אבל בשום פנים ואופן לא התכוונתי להכניס את לשוני לפיה ולא הכנסתי".

רמון היה נסער בכל הנוגע לעניין הלשון. הוא ציטט דברים שאמרה ה' בעדותה: 'הנשיקה היתה: אחת, שתיים. הבנתי פתאום מה קרה. כשהרגשתי את הלשון נרתעתי לאחור'. "אזכור את המשפט הזה עד סוף ימיי כי על זה אני עומד לדין ולא על שום דבר אחר", אמר בסערה והרים את הטון.

אחר כך אמר בהתרגשות: "הרגשתי שהיא רוצה את הנשיקה הזו, לא היה לי ספק הקל שבקלים שזה אותו חלק ואותו רצף. גם בזמן הנשיקה לא יכולתי להרגיש אחרת. לפי תחושתי, המתלוננת התחילה איתי בצורה בוטה. היא אפילו עלתה שלב בכל פעם. להימרח 10 שניות על מי שאתה לא מכיר, זה לא רגיל. ברור שאשתף איתה פעולה, היא לא התנגדה. לא היה רמז אפילו קל שבקלים ודק שבדקים שהיא לא רוצה ומתנגדת".

כשנשאל רמון איך הוא מסביר את העובדה שה' הסכימה לדבריו לנשיקה, אך מיהרה להתלונן לשורה של אנשים אחרי האירוע, השיב: "אני לא פסיכולוג. אבל נראה שהיא ברחה מכל אחריות לסיטואציה הזו. אני אב לילדים, לא פעם ולא פעמיים כשהם אשמים במשהו, קשה להם לעמוד עם האחריות שבכך".

עוד סיפר, כי מאז האירוע "הביאו לי מאות חתיכות של אינפורמציה (על ה'), ולא ארמוז אפילו איזה סוגי אינפורמציה, ולא עשינו איתה כלום כי זו לא מטרתנו במשפט".

המשטרה הכניסה ללחץ

רמון נשאל בחקירה הנגדית על כך שהעוזרת שלו, ענבר, התבלבלה בעדות שמסרה במשטרה בנוגע לעיתוי דברים שאמר לה. רמון השיב בזעם: "המשטרה הכניסה ללחץ את כל מי שניסה להעיד לטובתי. המשטרה לא היססה לרמוז שענבר משקרת כי יש לה קשרים אינטימיים איתי. כשבאה מישהי להיחקר פעם ראשונה בחייה, עומדת כעלה נידף מול המשטרה, היא בהחלט יכולה להתבלבל. שמעתי על עוד כמה עדים שהתבלבלו".

הסניגורים, עוה"ד דן שינמן ונוית נגב, אמרו כי בסיכומים יטענו להגנה מן הצדק". לדברי שינמן, "אין חשיבות אם היה תום לב או לא בהתנהלות המשטרה. אני לא רוצה לקבוע או להאשים אם היה חוסר תום לב. מבחינתנו, ברגע שנמנע מאיתנו חומר חיוני לחקירת המתלוננת, ונפגעה זכותנו לחקור אותה, כשהיא העדה המרכזית, כבר בכך נוצרה תקלה בלתי הפיכה".

בתחילת הדיון, דחה הרכב השופטים חיותה כוחן, דניאל בארי ודניאלה שריזלי, את בקשת התקשורת להתיר לפרסם את עדותה של ה', שניתנה בדלתיים סגורות.

ראש צוות החקירה: חיים רמון מסר בחקירותיו כמה גרסאות

במהלך החקירה, השר חיים רמון מסר כמה גרסאות. כך העיד היום סנ"צ ערן קמין, ראש צוות החקירה מהיאח"ה. קמין גילה בעדותו לראשונה, שרמון סיפר בחקירה שקיבל מה' את מספר הטלפון הסלולרי שלה, "ובשעה השנייה של ישיבת הממשלה (שדנה בפתיחת המלחמה בלבנון), כשהדברים פחות מעניינים, הוא הקליד במקשים של הסלולרי שלו את הטל' שלה ולחץ send, כדי שהמספר יישאר בזיכרון הזמני של המכשיר. לדבריו, עשה כן מאחר שאינו יודע לשמור את המספר בזיכרון".

רמון אמר עוד בחקירה, שכמה ימים אחר כך הוא שמר שוב את המספר ע"י לחיצת send, כדי לא לאבד אותו. קמין אמר, כי רמון ביקש להביא תיעוד על כך מחברת אורנג', אולם היא השיבה שהדבר לא נקלט במחשביה. לכאורה, העדות מסייעת לקו ההגנה של רמון, לפיו לא ידע על חוסר ההסכמה, שהרי לא סביר שירצה לשמור על קשר אם הנשיקה לא היתה מוסכמת.

קמין הדגיש, שהחקירה לא היתה מוטה. "לנו אין לא צבע ולא לאום, אנחנו עושים את עבודתנו בצורה מקצועית ואני לא מחפש אף אחד. הפנינו שאלות קשות למתלוננת, כמו גם לשר", אמר. הוא שב וטען, כי איש מהחוקרים לא כינה את רמון "החרא הזה", כפי שמשתמע לכאורה מתמליל שיחתה של ה' עם חברתה.

כשנשאל לגבי האזנות הסתר, אמר שהן התבקשו בשל החומרה היתירה של עבירה של הדחת עד, וכי מה שתומלל בנושא הועבר לפרקליטות. לדעתו, אחרי שקרא את התמלילים האחרים, שלא הופקו במהלך החקירה אלא מאוחר יותר לבקשת הפרקליטות, הוא סבור שהם אינם משרתים מגמה לטובת רמון או נגדו וכי לא היה מקום לתמלול.

קמין אמר בעדותו, כי הם גבו פעמיים עדות מהמתלוננת ה', לפני העימות בווידאו-קונפרנס עם רמון ולאחריו. לדבריו, העדות הראשונה היתה השלמת חקירה, שנדרשה בעקבות גביית גרסתו של רמון. "למעשה, זה היה עימות עם גרסת השר, ובמידה מסוימת הטחה של האשמות שהעלה השר כלפי המתלוננת". כך למשל, אמרו לה החוקרים: "אנחנו רואים שבתמונות את נמרחת על השר".

עוד סיפר, שבמהלך גביית ההודעה מה', כשהיא דיברה על השר, היא לא היתה מסוגלת לומר את שמו, אלא אמרה כל הזמן "הוא". עוד אמר: "אני מודה שהאמנתי מאוד לה', הגרסה שלה היתה מאוד אמינה. המפתח מבחינתה לבוא ולספר דברים שהחזיקה בבטן שבוע וחצי היה שהבנות שהיא מופקדת עליהן, 16 בנות, לא יצטרכו לעבור חוויה דומה לזו שעברה. האמנתי לה, היא היתה בסערת רגשות, בדבריה ניכרו היטב אותות האמת".

קמין היה אחד מקציני המשטרה שנסע לגוואטמלה סיטי, כדי לגבות עדות מהמתלוננת ונכחו בעימות עם רמון. לדבריו, במונחים של כדורגל, "רמון החזיק רוב הזמן בכדור" ושלט בעימות. "זה לא היה עימות רגיל, הוא לא היה מבוקר. עשיתי כמה עימותים בשירותי במשטרה, ולרוב הם מתנהלים אחרת: יש לנו הרבה יותר אצבע על הדופק, אנחנו הרבה יותר שולטים בעימות, כמי שמכוונים אותו". כאן, לדבריו, הצדדים שלטו בעימות. "המתלוננת היתה מאוד קפואה בתחילת העימות, ולאט לאט השתחררה", העיד קמין.

קמין התייחס לעדותה של שולה זקן, מנהלת לשכת ראש הממשלה, שלדבריו בכל מהלך עדותה תמכה ברמון, אולם כשסיימה שאלה אותו האם היו מתלוננות נוספות. הוא סירב להשיב, אך לדבריו שאלתה מנוגדת להבעת האמון שלה ברמון.

"החליטו שאני חרא שצריך לזרוק לכלא"

חיים רמון גילה היום כי מי שסיפר לו לראשונה על החשדות נגדו הוא חברו הטוב אריה דרעי. לדבריו, "ביום ראשון אריה דרעי התקשר ואמר לי שיש חקירה נגדי על הטרדה מינית. הייתי המום. בקושי נשמתי, אבל המשכתי ללכת על ההליכון בבית. דרעי סיפר לי שהיתה איזו מסיבת שחרור ואני לקחתי איזו חיילת לחדר צדדי, התנפלתי עליה, השכבתי אותה על השולחן ונישקתי אותה בכוח.

"אמרתי לו שלא הייתי במסיבה ולא עשיתי דבר כזה ושהכל שטויות ובטח יש פה טעות. התברר שזו היתה ידיעה שרצו לפרסם והיה עליה צו איסור פרסום".

ביומיים שעברו עד שזומנתי לחקירה, סיפר רמון, "חייתי בהבנה שאני אבוא למשטרה ואסביר ואז העניין הזה יחלוף מן העולם. ביום שלישי התקשרה אליי מירי גולן (ראש יאח"ה דאז - נ.ש) וזימנה אותי לחקירה. אמרתי לה: 'עכשיו אני רוצה לבוא', כל כך הייתי להוט לסיים עם זה. ביקשתי שתשאיר את צו איסור הפרסום עוד יום, אבל היא לא נענתה לבקשה".

רמון ניסה להשיב לטענותיה של תנ"צ מירי גולן, לפיהן התנהלותו בחקירה לא היתה ראויה. הוא טען, כי המשטרה היתה נעולה בדעתה כבר לאחר גביית עדותה של ה'. "בחקירתי, כשהראו לי לראשונה את התמונה השלישית, שאלתי אותם: 'למה אתם לא סוגרים את התיק?' אמרתי להם: 'תראו, היא מחייכת פה'".

אך אז, לדבריו, סנ"צ קמין אמר לו: 'אתה לא רואה שהחיוך קפוא והעיניים מבריקות'. "בשלב הזה", אמר רמון, "הבנתי שאם התמונה - שהיא דבר אובייקטיבי - לא תשכנע, אז אין סיכוי שבעולם לשכנע, כי הם נעולים והם החליטו מראש שהבחורה היא מלח הארץ, ואני זבל וחרא שצריך לזרוק אותו לכלא". בשלב זה נשבר קולו של רמון והוא נשנק.

לדבריו, כשראה את תמלילי האזנות הסתר "הבנתי הכל - שלא טעיתי אז. הבנתי שכל החקירה שלי היא לפרוטוקול. כל מה שאמרתי לא היה חשוב. עוד לפני שמירי גולן ראתה אותי, היא כבר כתבה בזיכרון דברים שהמתלוננת היא מלח הארץ".

כשיצא מהחקירה, הוסיף, שמע ברדיו כי המשטרה סבורה שיש די ראיות להעמידו לדין. "הבנתי שאני נמצא בלב סיוט קפקאי. שמישהו החליט שמה שלא יקרה, יגישו נגדי כתב אישום", סיפר רמון על תחושתו.

הוא סיפר, שסירב תחילה לעימות בווידאו-קונפרנס משום שחשש "שבמשטרה ישתמשו בכל תירוץ כדי לעכב את החקירה. אם לא הייתי מסכים, היו מדליפים שאני מתחמק מעימות בגלל פגם טכני".

לדבריו, בעימות "הרגשתי שכל זכויותיי, כאזרח במדינת ישראל, נרמסות עד דק. אבל ידעתי שאני חייב להילחם על חיי. היה לי ברור שהם מאמינים לה ולא לי, ולכן ניסיתי לומר שגם לפי גרסתה לא היה שום דבר. הרגשתי שאני לא מתעמת רק מול המתלוננת אלא גם מול מירי גולן וערן קמין. הם היו שלושה נגד אחד".