משחקי חתול ועכבר: אנשי האוצר ניסו להתחמק מפגישה עם השופט אדלר בעניין הרשויות המקומיות

פקידי האוצר ניסו להתחמק היום (חמישי) מקיום הפגישה עם נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט סטיב אדלר, בעניין הלנות השכר ברשויות המקומיות. כך עולה מטענות ההסתדרות. הפקידים סיפרו לאדלר כי מוטב לדחות את הפגישה ליום שלישי, משום שנקבעה כבר פגישה כזו עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.

נציגי ההסתדרות מיהרו לשאול את עיני האם אכן נקבעה פגישה כזו, אך עיני השיב בשלילה. "רק ליתר ביטחון, עיני התקשר למזכירה שלו לוודא שמא אולי שכח", מספרים בהסתדרות. "גם המזכירה שלו טענה שאין כל פגישה, אלא שאז קיבלה טלפון ממשרד האוצר, שמבקש לקבוע פגישה ליום שלישי". בהסתדרות טוענים כי הדבר מעיד על המשך הסחבת של המדינה בעניין המשבר ברשויות, למרות שהייתה מחויבת להעביר עוד היום את הכספים לעובדי הרשויות, בהוראת אדלר. עוד נטען, כי "אחרי שסיימו עם התירוץ שהחשב הכללי באוצר, ירון זליכה, הוא האשם היחיד במשבר, עברו לתירוצים אחרים".

משרדי הפנים והאוצר העבירו אתמול לבית הדין הארצי לעבודה, את עמדת המדינה בעניין הלנת השכר ברשויות המקומיות, בצירוף מתווה לפיתרון המשבר. בהסתדרות דוחים את המתווה וטוענים ל"מריחה" מצד המדינה.

על פי עמדת המדינה, משרד האוצר יפעל להעברת הכספים באופן מיידי למרבית הרשויות שהלינו את שכר העובדים, למעט מקצת הרשויות, שהוגדרו "בעייתיות". יצוין כי המדינה לא הציגה את שמות הרשויות הבעייתיות. עוד נאמר, כי משרד הפנים יורה לרשויות המקומיות להכין בתוך 14 יום רשימת נתונים מעודכנת של החובות לכל קופת גמל רלוונטית. בתוך 60 יום מהגשת הנתונים, יתבקשו הרשויות לדווח האם הגיעו להסכם פריסת החובות מול הקרנות והן הסיבות שמנעו, אם ישנן, חתימה על הסכם.

המדינה הדגישה עוד כי הצלחת המתווה להסדרת התשלומים לקרנות, מותנית בנכונות ההסתדרות לסייע בקידומן של תכניות הבראה לאותן רשויות. המדינה צרפה אף מסמך מפורט בדבר תכניות ההבראה לרשויות, הכוללות תכנית לאיחוד רשויות, אך סירבה לחשוף אותו לתקשורת.

על פי 15 העמודים שהגישו אתמול לבית הדין משרד הפנים והאוצר, הבהירה המדינה מעל לכל ספק, כי איננה נושאת באחריות משפטית לעובדי הרשויות, משום שהיא איננה המעסיקה שלהם. "כידוע, מבנה המשטר בארץ הוא מבנה של שלטון מרכזי שלצידו שלטון מקומי. השלטון המקומי מורכב מרשויות מקומיות רבות נפרדות ועצמאיות מהשלטון המרכזי. הרשות המקומית היא תאגיד נפרד, ישות משפטית נפרדת, אשר אין לה קשר תאגידי לממשלה והממשלה אינה ערבה לחובותיה". עוד נאמר בעמדת המדינה, כי "תפישה זו נובעת משיקולים הנובעים משיקולים דמוקרטים הנוגעים למתן אפשרות ביטוי לתושבי הרשות המקומית באמצעות השלטון המקומי.

למרות זאת, המדינה נאותה להסביר לבית הדין כי בכוונתה לסייע בפיתרון המשבר: "למדינה, בכובעה כשלטון המרכזי, סמכויות שונות המאפשרות לה, במידה מסוימת, לפקח על התנהלותן הכלכלית של הרשויות המקומיות, לטפל ברשויות מקומיות אשר אינן מתפקדות כהלכה מבחינה כלכלית ולסייע להן".

אחרי שבישרה המדינה על נכונותה לסייע, בחרה להבהיר בשנית כי אינה חייבת דבר: "ואולם, למותר לציין, כי מכאן אין נובע כי מוטלת על המדינה אחריות משפטית לתשלום חובות הרשות המקומית, ובכלל זה שכר עובדיה ו/או הפרשות לקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות".

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, כינה אמש את עמדת המדינה "מריחה", והוסיף כי "אין בעמדה כל בשורה לעובדים ששכרם מולן ומדובר בהתחמקות מאחריות של המדינה כלפיי העובדים. המדינה ממשיכה להציע את אותן הצעות שחוקות שאין בהן פיתרון אמיתי לבעיה ובמיוחד אין בהן את הסנקציות לראשי רשויות שמלינים שכר. העובדה שהמדינה אומרת שלא יהיה פיתרון מלא היא יותר ממדאיגה ואני מקווה שנשיא בית הדין יתייחס אליה בחומרה".

על פי נימוקי המדינה, הממשלה החליטה כבר בשנת 2004 לסייע בפתרון המצוקה בשלטון המקומי והקציבה לשם כך 1.5 מיליארד שקל על פני שלוש שנים. "מטעמים רבים, לא כל הרשויות הצליחו לעמוד בתוכניות ההבראה ועל כן אנו נמצאים שוב ושוב בפתחן של מצוקות ומשברים המובאים לפתחו של כלל הציבור הנושא בנטל התשלומים למימון תקציבים אלו המועברים לרשויות".