עיריית תל-אביב גבתה ארנונה מופרזת במיליוני שקלים - האזרחים לא יקבלו החזר

בית המשפט לעניינים מינהליים בת"א קבע, כי במשך חמש השנים האחרונות גבתה עיריית ת"א ארנונה במיליוני שקלים יותר מהמותר, לפחות מבעלי הנכסים המסחריים בעיר. העירייה הודתה שמדובר ב"סכומי עתק", שאין לה יכולת להחזיר אותם "מבלי ליפול לגירעון שאין לו כמעט שיעור ומידה".

עם זאת, רוב האזרחים והעסקים מהם נגבתה הארנונה בשיעור של כ-8% יותר מהמותר לא יזכו לקבל את הסכום ששילמו ביתר, בשל השיהוי לו תטען העירייה, בהגשת התביעות נגדה. ככל הנראה, רק נישומים שלא שילמו את הארנונה בשנים אלה וב-2006 יוכלו להשיג על השומה שנקבעה להם.

מי שזכה ליהנות מהחזרים הוא מועדון הכושר והבריאות אנרג'י, שבאמצעות עוה"ד דורון דן וליהי בלומנפלד ממשרד וקסלר-ברגמן ושות', הגישו ב-2004 תביעה ייצוגית נגד העירייה, אולם זו נמחקה בשל פסיקת העליון בנוגע לשימוש בתקנה 29, מכוחה היא הוגשה. המכון הגיש עתירה חדשה וזו התקבלה כעת.

העתירה נגעה להחלטת העירייה להעלות את שיעורי הארנונה לבעלי עסקים בכ-3.4% בשנת 2001. חוק ההסדרים אישר העלאה של 1.25%, אולם העירייה קיבלה אישור משרי הפנים והאוצר להעלות התעריפים ב-3.4%. עם זאת, הצו קבע שלא תוטל ארנונה בשיעור העולה על 10% מעל הסכום שאפשר היה לחייב בו אלמלא האישור החריג.

המכון טען, כי האישור הוא להעלות את הארנונה בסך כולל של 1.37% (1.25% ועוד עשירית מכך). העירייה טענה, באמצעות עו"ד דנה רייס, שהיא רשאית היתה לגבות 11.37%, משום שההעלאה נגזרת מסכום הארנונה שהיא רשאית היתה לגבות ולא רק משיעור העלייה.

השופט ד"ר עודד מודריק קבע, כי החישוב שעשתה העירייה הוא שגוי, לא לפני שמתח ביקורת על ניסוחו המסובך של האישור המיוחד ("כתב סתרים, לא ברור למה לא ניתן לנסח מסמך באופן שכל הקורא אותו יבין את תוכנו ואת תכליתו").

באשר לטענת העירייה ביחס למשמעות הכספית של קבלת העתירה ציין, שברור שאם ייפסק שפרשנות העירייה מוטעית, "יתבקש מכך שנישומים רבים מאוד חוייבו בסכומי יתר שסכומם המצטבר עצום ורב", וכי "סביר שהעירייה לא תוכל לעמוד בהחזרי גביית היתר במלוא היקפה". ואולם, אין בכך להוות חסם מפני בירור העתירה, מה גם ש"מי שלא הגיש עד כה עתירה בעניין, ככל הנראה איבד את זכותו לכך".

מודריק קבע, שהעירייה היתה רשאית לגבות ב-2001 תעריף העולה ב-1.46% ביחס לסכום שגבתה בשנת 2000. משכך, היא חויבה להשיב למכון את סכום היתר שנגבה בשנת 2003, השנה היחידה עליה לא חל השיהוי.

מעיריית ת"א נמסר בתגובה: "במסגרת רפורמה בארנונה שיזמה העירייה בשנת 2001, הופחת תעריף הארנונה לחלק מהעסקים בעיר ולחלק אחר אמור היה התעריף לעלות בעשרות אחוזים. עקב כך, אישרו השרים העלאה מדורגת לאותם עסקים של 10% מידי שנה. אישור זה נוסח ע"י משרד הפנים לפי המתכונת הנהוגה אצלו, שלפיה הוא נותן היתרים כאלה לכל הרשויות המקומיות.

"למרבה הצער, נתן השופט משקל יתר לנוסח ולא למטרת נתינתו, זאת למרות שבמהלך המשפט הוצגו לבית המשפט מסמכים של משרדי הפנים והאוצר, המאשרים כי עיריית ת"א פועלת בדיוק לפי האישור שניתן לה. העירייה פועלת בימים אלה להגשת ערעור לבית המשפט העליון".