שטח, משפחתיות ורכבי יוקרה - מי הדגמים המנצחים ומי המפסידים של שוק הרכב הישראלי?

ישנן שתי נקודות מבט להסתכל על מפת מכירות הרכב ב-2006, כפי שהיא משתקפת בנתוני רישוי הרכב השנתיים - כמותית ועסקית.

מבחינה כמותית, שנת 2006 נראית כמו עוד שנה של דשדוש במקום. למרות הגידול הדמוגרפי, למרות הדפלציה במשק ולמרות הנטייה הכללית של המחירים כלפי מטה (הורדת מס הקנייה בינואר והפחתת המע"מ באמצע השנה),

מספרי המכירות הכוללים השתנו אך במעט לעומת 2005. גם המצב בצמרת טבלת המכירות נותר יציב מאוד. דלק מוטורס עדיין בראש, ולאחריה כלמוביל ויוניון מוטורס - כולן עם מספרים דומים למדי לאלו של שנת 2005.

אבל מנקודת מבט עסקית שנת 2006 הייתה שנה מצוינת ורווחית מאוד ליבואנים רבים, ללא קשר ישיר ומובהק לכמות המכירות שלהם. הסיבה העיקרית לכך היא שערי המטבע. בעוד שמחירי המחירון בשוק הרכב נותרו יציבים פחות או יותר, שערי מטבעות הייבוא צללו בשנה שעברה בחדות, כאשר השיאן היה היאן היפני, ולאחריו הדולר והאירו. האוצר אמנם קטע את החגיגה בסוף השנה באמצעות הורדת קבוצת השווי, אך עד אז כמעט כולם נהנו מהבוננזה.

הפיזור אינו אחיד. יבואניות הרכב היפני למשל, נהנו מירידה של כמעט 10% בשער היאן מתחילת שנת הדגם במאי, אבל עיקר מכירותיהן מתבססות על ציי ההשכרה והליסינג הגדולים. מנהלי הציים חיים בסימביוזה עם יבואני הרכב, ובניגוד ללקוח הקטן הם יודעים היטב מה ניתן להרוויח מירידת שערי המטבע. לפיכך חלק לא מבוטל מרווחי השער מצאו את דרכם לכיסן של חברות הליסינג בדרך של הנחות מוגדלות.

לעומת זאת, סוכנויות ייבוא שרוב מכירותיהן מתבססות על השוק הפרטי, הרוויחו ב-2006 "כמו בשנים גדולות". הלקוחות הפרטיים, שהולכים ומתמעטים אבסולוטית, לא טרחו לחפש בלקסיקון את משמעות הביטוי "סבסוד צולב" והסתפקו בהנחות העקיפות והסמליות שהוצעו להם בסוכנות.

לא היינו מופתעים אם מישהו היה מספר לנו, שיוניון-מוטורס, יבואנית טויוטה, הייתה היבואנית שהרוויחה הכי הרבה על מכירות רכב בשנת 2006. זאת למרות שמכרה כמעט 15 אלף מכוניות פחות מדלק-מוטורס.

רכבי כביש-שטח: הזולים עולים, הגדולים יורדים

פלח רכבי הכביש-שטח הגדולים, שבעבר היה "מכונת מכירות" מרשימה עם קרוב ל-5,000 יחידות בשנה, המשיך בתהליך ההתכווצות המואץ שלו וסגר על פחות מ-2,900 כלים. ההתדרדרות החלה לפני כשנתיים בעקבות העלאת מס הקנייה על הכלים האלה, והשוואתו לזה של מכוניות פרטיות, והיא עדיין נמצאת בעיצומה.

דגם הלנד קרוזר שנמצא במקום הראשון מכר 1,473 יחידות, כמעט 1,000 פחות משנות השיא שלו, אבל מחזיק עדיין נתח של כמעט 50% מפלח השוק המתכווץ הזה. לדגם הזה הייתה תרומה לא מבוטלת כלל של כ-440 מיליון שקל להכנסות יוניון-מוטורס בשנה שעברה. המיצובישי פג'רו שבמקום השני הסתפק ב-302 יחידות - פחות משליש לעומת שנות השיא שלו בישראל - ואפילו יונדאי טראקאן הזול יחסית שבמקום השלישי הסתפק ב-296 יחידות.

מפת המכירות מגלה שלקוחות הפלח הזה המשיכו להגר לטריטוריות אחרות, הן מלמטה והן מלמעלה. מלמטה, פלח רכבי הכביש-שטח הבינוניים והקומפקטיים למשל, המשיך להפגין עוצמה. יונדאי טוסון, מובילת הפלח, העלתה על הכביש 1,334 יחידות, שהן אמנם כ-1,000 יחידות פחות מהמכירות בשנה הראשונה בשוק, אך עדיין כמות מכובדת בהחלט לרכב שכבר מזמן אינו "הילד החדש בשכונה".

הראב 4 של טויוטה המשיך לנצל היטב את הנישה, שהטוסון "חצב" עבורו, ומצא בשנה שעברה 598 לקוחות חדשים. קרוב לוודאי שחלק מלקוחות הטוסון "שדרגו" ועברו "לאח הגדול" סנטה-פה, שמכירותיו זינקו בשנה שעברה ל-392 יחידות, תוך שהן מייצרות עבור כלמוביל הכנסות של כ-86 מיליון שקל.

אבל ה"אקשן" האמיתי התחולל דווקא בקצה התחתון והזול של הפלח, שבעבר היה נישה קטנה וזנוחה, שפנתה למי שחיפש "רכב שעשועים" עבור דור הצעיר במשפחה. השיאן כאן היה הטריוס החדש של דייהטסו, שהציע שילוב בין עיצוב כביש-שטח "אמיתי" למחיר של רכב פרטי מקבוצת שווי שימוש 3, ומסתבר שקלע "בול" לליבו של הלקוח המשפחתי שוחר הסטטוס. הטריוס העלה על הכביש לא פחות מ-996 כלי רכב ב-2006, תוך שהוא מייצר כ-140 מיליון שקל הכנסות לטלקאר. גם הג'יני הקטן והוותיק של סוזוקי עשה "קאמבק" ומכר 400 יחידות.

משפחתיות ו"משפחתיות גדולות": יותר מאותו הדבר

בפלח המשפחתיות, שמשתרע בין קבוצת שווי שימוש 2 לקבוצת שווי שימוש 4, אין הרבה חדש. זהו שדה הצייד העיקרי של ציי הרכב הגדולים, שרוכשים כמעט 70% מכלי הרכב בפלח הזה. שיקולי בחירת הרכב של אלה - משפחתיות יפניות אוטומטית בתצורת סדאן - לא השתנו משמעותית ב-2006.

שאר ה-30% הם לקוחות משפחתיים מהמעמד הבינוני, וגם כאן השמרנות שולטת בשיקולי ההחלטה. לפיכך, תמונת המכירות בפלח הזה היא העתק של 2005, למעט כמה שינויים פנימיים.

המאזדה 3 - ואנחנו כבר מתחילים להשתעמם מלהגיד את זה - הובילה גם ב-2006 את הפלח הזה, והייתה המכונית הנמכרת ביותר בישראל עם 15,320 יחידות - מעל 80% מהן מתצורת סדאן עם מנוע 1.6 ליטר ותיבת הילוכים אוטומטית. טויוטה קורולה שבמקום השני העלתה על הכביש 13,754 יחידות, עלייה לעומת השנה שעברה. הקורולה חביבה מאוד על ציי הרכב, אך היא גם המשפחתית הנמכרת ביותר ללקוחות פרטיים בישראל. רק 30% ממכירותיה ב-2006 היו מדגם הסאן המיועד לציי רכב.

במקרה של פורד פוקוס, שתפסה את המקום השלישי ואת תואר "האירופאית הנמכרת ביותר" עם 8,755 מכירות, היחס שונה מהותית. 95% מהמכירות היו של דגם הציים טרנד, ורק 2% מתוכן היו של דגם ה-2 ליטר המפואר והחזק.

הלאנסר 1.6 האוטומטית של מיצובישי המשיכה את התנופה בה החלה בשנה שעברה, תוך התמקדות בשוק המוסדי ושימוש בהנחות אגרסיביות מאוד - ככל הנראה בעידוד היצרן, שכמעט אינו מוכר את המכונית הזו באירופה. מיצובישי העלתה על הכביש 5,675 כלי רכב, שכ-81% מתוכן היו של דגם האקזקיוטיב המיועד לציי רכב.

אנשי סובארו הכינו היטב את שיעורי הבית והשתמשו בטקטיקה דומה מאד כדי להעלות על הכביש 5,205 יחידות של המשפחתית אימפרזה. סובארו אגב, הצליחה לפצח את קיבעון ה-1.6 ליטר ומכרה בשלושה חודשים 1,061 יחידות של דגם ה-1.5 ליטר החדש.

שתי היפניות ניצלו את הבעיות של האירופאים עם האירו וגזלו מכירות מהמגאן סדאן, שב-2006 הסתפקה ב-3,091 יחידות. ישראל עדיין ניצבת על מפת המכירות של סוזוקי עם דגם הליאנה, ממנו נמכרו 2,875 יחידות. בדיקה קלה בנתוני המכירות העולמיים מגלה, שישראל היא השוק הגדול ביותר בעולם של דגם הליאנה-סדאן.

גם בפלח המשפחתיות הגדולות מקבוצת שווי שימוש 4 אין הרבה חדש במפת המכירות. המאזדה 6 הובילה את השוק עם 2,871 יחידות, תוך שהיא מצפצפת על כל המוסכמות ביחס ל"מחזור החיים" של הרכב. אנחנו לא מכירים הרבה כלי רכב ששומרים על עמדת ההובלה בשנתם השישית בשוק, וחודשים ספורים לפני החלפתם (ברבעון השלישי של 2007). השנייה ברשימה, סובארו לגאסי, הסתפקה ב-1,745 יחידות, ולאחריה הונדה אקורד עם 1,634 יחידות - 92% מהן של דגם ה-2 ליטר קומפורט ההתחלתי.

בפלח המשפחתיות הגדולות, שממוקמות בקבוצת שווי שימוש 5, שלטה הפאסט ללא עוררין עם 1,623 יחידות, כשאחריה ניצבות טויוטה קאמרי עם 552 יחידות וביואיק לה-קרוס עם 427 יחידות.

רכבי יוקרה: עלייה לצורך עלייה

פלח היוקרה, שמתחיל בסביבות 300 אלף שקל, שרד היטב את התלאות שפקדו את השוק, והמשיך להניב רווחים מכובדים לשחקנים בו. הפלח הזה צמח השנה בכ-15%, בין השאר תודות לכניסה של מתחרה חדש - לקסוס - שעוררה את השוק להגדלת המאמצים התחרותיים.

פלח מכוניות המנהלים "ההתחלתיות" מקבוצה D איבד כ-15% מהמכירות לטובת פלחי יוקרה אחרים, אך התמונה התחרותית נותרה קבועה - פחות או יותר. אאודי A4 הובילה את הפלח עם 241 מכירות ולאחריה המרצדס C קלאס, בשנתה האחרונה במודל הנוכחי, עם 217 יחידות. ב.מ.וו סדרה 3 רשמה 168 מכירות והמצטרפת החדשה לשוק, לקסוס IS, כבשה 51 מכירות בארבעה חודשי מכירות.

בקבוצה E נרשמה התעוררות מסוימת. וולבו S80 עשתה "קאמבק" מרשים עם 389 יחידות, לא מעט בזכות מבצעי מכירות אגרסיביים, שנועדו לרוקן את המלאי של הדגם היוצא לטובת החדש. מרצדס E הגדילה את מכירותיה ל-296 יחידות ובמקום השלישי ממוקמת הביואיק לוצרן החדש תודות לממדים ומפרט של קבוצה S הבכירה ומחיר של קבוצה D ההתחלתית. אאודי A6 עם 256 מכירות וב.מ.וו סדרה 5 עם 243 יחידות ניהלו קרב צמוד.

פלח S היוקרתי רשם תנופה רבתי. המרצדס S קלאס החדשה רשמה 195 מכירות ועקפה את הב.מ.וו סדרה 7 עם 162 יחידות. בתרגום לשקלים, שתי המכוניות הללו לבדן ייצרו הכנסות של קרוב ל-300 מיליון שקל ליבואניהן, עם שיעורי הרווחיות הגבוהים בענף. הבאה בתור, יגואר XJ, רשמה 29 מכירות, כמעט זהה לאאודי A8, שכבשה 28 לקוחות חדשים.

פלח רכבי הכביש שטח המפוארים המשיך להתחזק בקצב מרשים. הפולקסווגן טוארג מחזק את כוחו משנה לשנה, וב-2006 נרשמו לזכותו 305 מכירות. המרצדס ML וב.מ.וו X5, בשנה האחרונה שלו בשוק, סיימו ראש בראש עם 136 ו-133 יחידות בהתאמה. המותג האמר זוכה כאן להצלחה לא מבוטלת עם עוד 78 לקוחות חדשים בשנה שעברה ולאחריו ה-XC90 של וולבו עם 57 יחידות. אפילו שני המצטרפים הטריים ביותר רכשו להם חוג לקוחות לא מבוטל. האאודי Q7 הגדול והיקר עם 50 מכירות וה-RX350 של לקסוס עם 41 מכירות.