המחוזי חילט זמנית 4 מיליון דולר של גאידמק: "תשתית לכאורה לאישום על הלבנה"

בית המשפט המחוזי בת"א הורה על חילוט זמני (תפיסה) לשלושה חודשים של כספי הערבויות בסך 4 מיליון דולר, שהפקיד ארקדי גאידמק במסגרת תנאי שחרורו בערבות בנובמבר 2005. הערבויות הופקדו עם סיום חקירת גאידמק בחשד למעורבותו בפרשת הלבנת ההון בסניף בנק הפועלים ברחוב הירקון 104 בת"א להבטחת התייצבותו לחקירה.

השופט אורי שוהם הבהיר כי חילוט הערבויות בעתיד ייעשה, רק אם יוגש כתב אישום נגד גאידמק ובית המשפט ירשיעו בדין. השופט ציין כי אם יוחלט שלא להגיש כתב אישום נגד גאידמק, יש להשיב לו סכום זה במלואו.

במארס אשתקד המליצה המשטרה להעמיד לדין את גאידמק בחשד להלבנת הון של כ-50 מיליון דולר. בעקבות שימוע שנערך לו בספטמבר מתבצעות כעת השלמות חקירה. הפרקליטות טרם הכריעה אם לאמץ את המלצת המשטרה.

בהחלטתו קבע השופט שוהם כי הגיע למסקנה, לפיה קיימת תשתית ראייתית לכאורית שיש בה כדי לבסס אישום נגד גיאדמק בעבירה לפי סעיף 3 לחוק הלבנת הון. ואולם, הוא ציין כי אין בדבריו שום הבעת דעה לגבי השאלה אם יש מקום להגיש נגד גיאדמק כתב אישום, או שמא ניתן לפעול בדרך משפטית אחרת.

השופט הוסיף כי מדובר בהתמשכות ניכרת של הליכי החקירה, וכי אין ספק שנגרם לגאידמק עינוי דין שאין לזלזל במשקלו. לדבריו, רשויות המדינה מיצו את כל התקופות שעמדו לרשותן בהסתמך על הוראות חוק אחרות כשתפסו רכוש, וגם דרשו וקיבלו ערבויות שונות מגאידמק.

חוזקה התשתית

בבקשה לחלט זמנית את כספי הערביות, שהגישה פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) בסוף השבוע שעבר, ציינה הפרקליטות כי התקדמות החקירה חיזקה את התשתית הראייתית כנגד גאידמק. לדבריה, היא מצפה לסיים את החקירה, ולשם כך נדרשות השלמות, שחלקן אינן תלויות רק בה.

גאידמק התנגד בדיון לחילוט הערבויות והביע את הסכמתו להקפאתן בלבד. לדבריו, באמצעות בא כוחו, מאז השימוע בספטמבר הוא ממתין להחלטת הפרקליטות אם יוגש נגדו כתב אישום. לטענתו, ההליך בו נוקטת הפרקליטות בעניין החילוט הזמני אינו הוגן, כיוון שהיא מנסה בטרם קיבלה החלטה לגבי כתב אישום, לנקוט בהליך שבמהותו - סופו בהגשת כתב אישום.

השופט שוהם דחה את טענת גאידמק, לפיה בית המשפט אינו מוסמך לעשות שימשו בסמכויות תפיסת רכוש, המוקנות לו לפי חוק איסור הלבנת הון, משאושרה בעבר תפיסת הרכוש לפי פקודת סדר הדין הפלילי. הוא הגיע למסקנה כי אין מניעה לעשות שימוש בהוראות חוק שונות המאפשרות תפיסת רכוש, גם אם מדובר בתקופות מצטברות.

לדברי השופט, חוק איסור הלבנת הון נועד להרחיב את סמכויותיהם של רשויות אכיפת החוק במלחמתם בהלבנת ההון ובהון השחור, ואין כל הגיון לפיכך לצמצם את תקופת התפיסה טרם הגשת כתב אישום ל-90 ימים בלבד. (ב"ש 90686/07).