"כשקיבלתי לידי את החברה", סיפרה עופרה שטראוס בפאנל "קפה לאור ירח", שכותרת המשנה שלו היתה "Taking Globalization out of the box", "חשבתי שלנהל זה עסק די פשוט: אנשים, מכונות, כסף. אבל העולם משתנה, והיום אני מבינה שניהול זה הרבה יותר מזה. הנהלות צריכות להנהיג עשרות ומאות גופים לכדי ישות אחת בעלת חזון משותף, וזה כבר עניין שקשור לתרבות, למאוויים, לחלומות, לא רק לשיווק מזון".
שטראוס, שהתבקשה לספר את סיפורה של חברת שטראוס בפאנל שדן במחשבה פורצת דרך וגבולות, לא נקבה בשמות המפורשים, אבל די היה במצגת חדורת החזון שהציגה ובדברים שנשאה בלהט כדי להבין שאין לה שום כוונות לעצור, והיא רואה את עצמה מנהיגה בתוך חמש עד עשר שנים של ענקית מזון בינלאומית מסדר גודל של יוניליוור או נסטלה. כשהיא מדברת על מקס ברנר, אפשר לדמיין תחרות אמיתית למילקשייק של מקדונלדס. "כשאבי פרש, ולקחתי לידי את המושכות, הוא השיא לי עצה אחת חשובה: בכל צעד שתעשי קדימה, זכרי תמיד שעלייך לשמור על יציבות בבסיס". היציבות מזה, והגידול והצמיחה מזה, הם סוד ההצלחה הגלובלית של החברה, לדבריה.
ארז ויגודמן, שחלק עם שטראוס את המצגת לחברה, הדגים את החשיבה מחוץ לקופסה דווקא בשווקים החדשים שהחברה נכנסה אליהם, כמו קפה ושוקולד: "זה לא סוד שנכנסנו לשוק המזון העולמי באיחור, ואף אחד לא ממש חיכה לנו. אבל עובדה שהצלחנו להחדיר את מותג הקפה שלנו למקום הראשון, מקסימום שני חזק, אפילו בברזיל. הכול קשור לראייה החדשנית של הדברים לחשיבה שהיא באמת מחוץ לקופסה".
"בשנים האחרונות הצליחו כמה חברות קטנות", הוסיף, "שצמחו דווקא בצד הלא נכון של הגלובוס, במדינות כמו ברזיל, מקסיקו או דרום אפריקה, לאיים על ההגמוניה של כמה תאגידים גדולים. יש הרבה הבדלים בין החברות האלה, אבל יש להן דבר אחד משותף האסטרטגיה. כולן חושבות הפוך: הן מרשתות את עצמן בעולם, יש להן חיישנים בכל מקום, הן רוצות להבין את מרקם החיים במקומות שבהם הן פועלות. כך הצלחנו להחדיר קפה ושוקולד שני מוצרים שמילא כולם צורכים בכל מקום גם לשווקים זרים. למדנו את ההרגלים שלהם".
"אנחנו מנסים באמת להשתמש בבסיס האם שלנו", סיכמה שטראוס, "כדי 'ליצור קסם מהבסיס', כלשון הסלוגן, אנחנו לומדים גם מהחברה הרב תרבותית שלנו. אחרי הכול, ישראל זו מדינה של מהגרים. אם הצלחנו למצוא כאן את הדרך את לב הרוב, זה לא רק בגלל מיומנות עסקית יבשה, זה גם בגלל סט של ערכים, וחזון, וחשיבה על העתיד".
למצגת של שטראוס וויגודמן קדם פאנל בהנחיית יורם יהב ופרופ' שלמה מי-טל מטים גלובל, שניסו להבין את סוד ההצלחה של החשיבה פורצת הגבולות באמצעות שלושה אישים: דניס הופ, נשיא הממשלה הגלקטית שמוכר כבר 27 שנים חלקות על הירח; אנריקה מירלס, נגיד הבנק המרכזי של ברזיל שהצעיד את ארצו בשנים האחרונות לשגשוג; וקלייד פרסטוביץ, נשיא ESI המוסד האמריקאי לאסטרטגיה כלכלית.
קלייד פרסטוביץ לישראל: כנסו לאיחוד האירופי
פרטרוביץ חזר על דבריו מהפאנל הקודם בהשתתפותו, והזהיר את ישראל מהישענות קרובה מדי על האמריקאים, שעומדים לפני מיתון וירידה נוספת בקרנו של הדולר. לדבריו, "מוטב תעשה ישראל אם תפעל להצטרף אל האיחוד האירופי".
גם מירלס צופה היחלשות נוספת של ההגמוניה האמריקאית, ולמרות הצעתו של מי-טל, לא נראה שהוא יהיה הסופרמן שיציל את הדולר.
אתנחתא קומית לסיום
דווקא הופ, ששימש מעין אנחתא קומית לקהל כשהציע לרכוש "ישירות ממני" חלקות על הירח לכל המעוניין, הצית את הדמיון כשנשאל מה יעשה אם תבוא פתאום מדינה זרה, ארה"ב או סין למשל, ותבקש להקים מושבה על הירח. "אנחנו נדאג להבהיר לה שאם היא תסיג את הגבול, הדחפורים שלה לא יגיעו ליעדם".
-האם תילחמו? יש לך כלי נשק בסגנון מלחמת הכוכבים? שאל יהב ספק-בגיחוך, ספק-בפליאה. "לא, וזאת גם לא הכרזת מלחמה. אבל אנחנו נעביר מסר ברור לכל מדינה עוינת שיש לה ברירה: לשלם לנו, או להיעלם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.