לפני כשנה וחצי, בעיצומם של הפריימריז בעבודה, קיבלתי טלפון מעו"ד אלדד יניב, עם הצעה להיפגש עם אהוד ברק. על כך שיניב הוא מנהל הקמפיין של ברק בעבודה ידעתי מהעיתונות, ולא התאפקתי: גם אתה, יניב? שכן אותו יניב, היה ממנהלי מערכת הבחירות שאותה הפסיד ברק לבנימין נתניהו. אחת ממוצרי הלוואי של אותה מערכה היו חשדות לתרומות בלתי חוקיות לקמפיין של ברק.
ברק הצליח לחמוק מהעניין, והשאיר בשטח את עוזריו הקרובים יניב והפרסומאי טל זילברשטיין. יניב דיבר אז על ברק במונחים של בוגד, פחדן, חסר מצפון, מה לא. ואז שמעתי לראשונה את המונח "ברק החדש".
לא חוזר בי מאף מילה שאמרתי, הדגיש יניב, אבל עכשיו זה ברק אחר, בוא תשמע, תראה - ותחליט בעצמך. צודק, חשבתי. אולי יניב מעניק לי את האפשרות הנדירה לחזות במו עיני בפלא הקרוי פוליטיקאי שהשתנה. לטובה.
"זה לא נראה טוב"
הפגישה נערכה במשרד עורכי הדין הפרטי של יניב. ברק דיבר, והוא בהחלט יודע לדבר. הדבר הבולט ביותר היה נכונותו להודות בטעויות שעשה. למשל, בעניין העדפת החרדים כשותפים לקואליציה שהקים - לאחר שהתחייב בכיכר רבין שלא יעשה זאת. טעיתי, אמר. חיכיתי ל"אבל", אבל הוא לא בא. יניב, שהשתתף בפגישה, הביט בי: אתה רואה? - ברק החדש.
אלא שאני לא יכולתי להשתחרר מהרושם שברק מדקלם. אדם מקשיב, איש צוות, יודע להודות בטעויות - זו התדמית שיניב שירטט, וברק, בשביל להיבחר למנהיגות המפלגה, הסכים לשחק את התפקיד. זו היתה ההתרשמות שלי. מה שחיזק אותה היתה אמירה של ברק שנפלטה לו כשכבר עמדנו להיפרד.
שאלתי, למה אנחנו נפגשים אצל יניב? ברק: "אלדד החליט שהמשרדים שלי יותר מדי מפוארים וזה לא נראה טוב". מבינים? - לא ש"זה לא טוב", אלא שזה "נראה לא טוב". שמונה חודשים ישב ברק במשרדו של יניב, כשהוא מחכה בקוצר רוח ליום בו כבר לא יצטרך להעמיד פנים.
חוץ מזה, המזכ"ל, הכל בסדר
יום חמישי לפני שבוע, ה-6.12.07, בשעות הערב נערכת פגישה בין ברק ליניב כדי ללבן מחלוקות שהתגלעו ביניהם. הפגישה מסתיימת בעשר וחצי בערב. 15 דקות לאחר מכן מקבל יניב טלפון מאיתן כבל. מה קרה בפגישה עם ברק. יניב משיב שהיתה שיחה די קשה, אבל חוץ מזה, מזכ"ל, הכל בסדר. אתה צוחק, אומר כבל, הרגע קיבלתי טלפון מעיתונאי שקיבל אס.אמ.אס מלשכת ברק שהוא פיטר אותך.
אבל ממה בדיוק פוטר יניב? הוא הרי לא עובד אצל ברק, לא מקבל שכר, אין לו שום תפקיד מוגדר, חוץ מהתפקיד להביא אותו אל מנהיגות המפלגה ומשרד הביטחון - תפקיד שבוצע בהצלחה יתרה, אפשר לומר. למרות זאת, סיפור ה"פיטורין" אינו מפתיע. כן חדש, לא חדש, את ה"ברח" אי אפשר לעקור מתוכו. כשברק רואה אחריות הוא בורח ממנה כמו מקטיושה. לומר ליניב בפניו שהוא מפטר אותו - זה לקחת אחריות. אבל זה קשה ולא נעים. אז מעבירים את הודעת ה"פיטורין" באמצעות העיתונות.
"פרנואיד ופחדן"
באופן טבעי, הגיעו לאחר מכן הלכלוכים, שהם תמיד השלב הבא אצל אלה הבורחים מאחריות. הלכלוך העיקרי היה: יניב "פוטר" כי ניסה לשנות את חוקת המפלגה באופן שיעביר סמכויות למזכ"ל, כלומר לידידו כבל, על חשבון סמכויות המנהיג ברק.
על כך אמר יו"ר ועדת החוקה של העבודה, משה שחל, כי "החוקה דווקא מחזקת את מעמדו של היו"ר", ואמר שהתנהגותו של ברק "משונה".
כבל היה יותר ספציפי: "פרנואיד ופחדן", אמר על ברק.
על מה באמת הקרע?
אז על מה באמת נוצר הקרע בין ברק ויניב? - על ההתחייבות שנתן ברק לבוחרי העבודה לעזוב את הממשלה לפני דו"ח וינוגרד הסופי. לאחרונה, התבטא ברק באופן ממנו משתמע בברור שהוא לא מתכוון לעמוד בהתחייבות זו. יניב חשב שזו טעות חמורה. עכשיו, שלא תהיה טעות, זה לא שיניב הוא כבשה תמה, ההתנגדות שלו לא היתה על רקע מוסרי, אלא מעשי. הוא ואחרים סבורים שירידת ברק בסקרים נובעת מהפרת התחייבותו, ושזה יזיק לו עוד יותר בהמשך הדרך.
הציבור ממתין לדו"ח וינוגרד לא כדי לראות כיצד ינהג אהוד אולמרט, שכן ברור שאולמרט לא יתפטר. הציבור ממתין לראות כיצד ינהג ברק. דברים ברוח זו אמר יניב לברק - שלא אהב לשמוע. כי ברק מאוד לא רוצה להיות מחוץ לממשלה. ספק אם התכוון לממש את הבטחתו כאשר השמיע אותה. והוא, ברק, חשש שעם יניב בסביבה יהיה לו קשה להימנע מקיום הבטחתו.
רוצה, לא מאמין שיכול
זה לא ש"ברק לא מספיק רוצה להיות ראש הממשלה", כפי שסבורים רבים בעבודה. זה שברק לא באמת מאמין שיש בכוחו לעשות זאת, כלומר לגבור על נתניהו, או אפילו על אולמרט או ציפי לבני, והספק הזה מכתיב את מהלכיו. מוטב משרד הביטחון, כל דבר יותר טוב, מאשר לשבת באופוזיציה, או בכלל בחוץ.
יותר גרוע מהישן
אז מה השורה התחתונה? יש ברק חדש? כן, בהחלט, ועוד איך. הצרה היא שהוא יותר גרוע מהישן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.