פישר: לא אתערב במסחר במט"ח

"לא כדאי להביא הצעת חוק רק כדי לשנות את הריבית בחצי אחוז בסוף החודש. לא כדאי להתחיל עם הצעת חוק של סוף שבוע, שמנסים להעביר אותו בשבוע אחד" - כך אמר היום (א') נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, במסיבת עיתונאים שכינס לפני הצהריים. מסיבת העיתונאים כונסה בתגובה להצעת החוק שהעלו במשותף נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש ויו"ר ההסתדרות עופר עיני לחייב את בנק ישראל להוריד את הריבית בסוף החודש.

"לא כדאי להתחיל במשחקים פופוליסטיים ביחס לחוק בנק ישראל. אסור לשחק בחוק שלא לוקח בחשבון את העובדה שבנק ישראל הוא מוסד ממלכתי מאוד חשוב, החיוני ליציבות ולצמיחה של המשק", הוסיף הנגיד.

"חוק - לא תוך שבוע"

פישר הוסיף כי לא כדאי לטפל בבעיה נקודתית באמצעות חקיקה, כדי להשפיע על בנק ישראל להוריד את הריבית. "חוק עושים ל-50 שנה לא לשבוע. החוק הנוכחי קיים מ-1954, אני מקווה שלא נצטרך לחכות עוד 50 שנה עד שיהיה חוק מודרני לבנק ישראל העומד בסטנדרטים בינלאומיים. אם לא מבינים בישראל של 2008, אחרי כל מה שקרה לבנק ולמשק הישראלי ב-1985 (המפולת בבנקים, ז.ק), שאסור לשחק עם החוק כדי לפתור בעיה רגעית, אז לא למדנו כלום".

פישר הצהיר כי לא יוריד את הריבית כל עוד האינפלציה במשק נשארת ברמתה. "שיעור האינפלציה הוא מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים - 3.4%. לא כדאי להוריד את הריבית כאשר האינפלציה גבוהה. המשק צומח יפה ואנחנו נמצאים במצב של תעסוקה מלאה. אם שיעור האינפלציה יתחיל לרדת, נוריד את הריבית. לא נחכה עד הרגע שהאינפלציה תרד ל-2%. נתחיל להוריד את הריבית כאשר נהיה משוכנעים שהאינפלציה מתחילה לרדת".

עוד הוסיף פישר כי הוא מעריך שב-2008 האינפלציה תחזור אל תוך תחום היעד. "אני לא רוצה לשרטט את האופק ולקבוע מתי האינפלציה תרד אל תוך תחום היעד. אנחנו עוד לא נמצאים שם.

"אפשר לומר בואו ניקח סיכון. אבל בנק מרכזי צריך להביא בחשבון לא רק מה שיקרה היום אלא גם מה שיקרה מחר. אם נוריד את הריבית בזמן הלא נכון נלבה את האינפלציה. היו לנו סיבות טובות להעלות את הריבית, אבל יש השפעות שהחלטנו להביא בחשבון אף שעוד לא רואים אותן: הירידה ברמת הפעילות וההאטה בארה"ב, שישפיעו על מחירי הנפט והמזון, וגם הייסוף של השקל מול הדולר".

"משבר רציני, לא ענקי"

הנגיד לא התייחס באופן נקודתי להחלטת הריבית לחודש מארס הצפויה בעוד שבועיים. חוגים בירושלים עדיין מעריכים שבנק ישראל יוזיל את הריבית ב-0.25%.

בנוגע לדרישתם של ברוש ועיני להתערב בשוק המט"ח המקומי ולרכוש דולרים כדי לבלום את קריסת הדולר, הבהיר פישר כי בנק ישראל לא יתערב במסחר במטבע חוץ. פישר הוסיף עם זאת כי הבנק שומר בפניו את כל האופציות פתוחות. "בנקאי רציני אף פעם לא אומר לעולם לא. יכול היות שבמצבי קיצון צריך יהיה להשתמש ברזרבות המט"ח, אם למשל יהיה צורך לאומי, קושי לקבל אשראי או כשל שוק. אם יום אחד נראה שהשווקים לא מתפקדים ביעילות, נתערב. זה לא המצב היום".

פישר הוסיף כי הירידה בדולר איננה דבר טוב לייצוא "זה רציני אבל לא ענקי". עוד אמר כי יש לו סימפטיה ליצואנים, בעיקר בהיי-טק ובמיוחד למצבן של החברות הקטנות. "הייצוא מאוד חשוב לצמיחה של המשק, וליצואנים יש סיבות טובות להרגיש במצוקה. אבל הייסוף בשער החליפין הוא בשיעור של 5% בלבד ביחס לממוצע של השנתיים האחרונות ושל 10% בהשוואה לשיא של כל הזמנים". עוד הוסיף כי בבנק ישראל היו הערכות לפיחות ב-2008, אבל בינתיים לא רואים את זה. "השינוי בייסוף בשער החליפין לעומת הדולר בינואר הוא שינוי בהתנהגות, בגלל המשך כניסה של הון זר למשק", אמר.

"מצב המשק הישראלי מאוד טוב, אבל אנחנו נמצאים רגע מאוד רגיש ביחס למשק העולמי. יש האטה בארה"ב, הצמיחה באירופה יורדת וגם באסיה שיעור הצמיחה ירד וב-2008 הוא צפוי להיות נמוך לעומת שנת 2007", סיכם פישר.

התעשיינים מתכננים תנועת מלקחיים

התעשיינים נוקטים בפעולת מלקחיים בניסיון לפתור את משבר הדולר. זרוע אחת של המלקחיים אמורה לרענן את מסקנות ועדת ארצי, לארוז אותן מחדש ולהגיש לראש הממשלה, אהוד אולמרט, ולשר האוצר רוני בר-און.

בזרוע השנייה, התעשיינים דוחפים את הצעת חוק שאמורה לחייב את בנק ישראל לא לתת עדיפות ליעד האינפלציה, כלומר: להוריד את הריבית.

על פי הזרוע הראשונה, תשודרג תוכנית ארצי בכמיליארד שקל בשנה. התוכנית תכלול קרן להסטת שווקים בחו"ל, מענקים ליצואנים קטנים ובינוניים, מסלול הלוואות בתנאים מועדפים, ליווי מיקצועי בנושאי הגנת מט"ח, העברת תשלום היטל הצפיפות בנמלים לחברת נמלי ישראל (חנ"י), והעברת היטל סיכוני המלחמה לתשלום משרד האוצר.

במסלול החקיקה מתבצע מבצע החתמה מקיף כדי לשנות את חוק בנק ישראל. בנימוקים מציינים התעשיינים כי החוק, שנחקק ב 1954, לא תוקן מאז. לדבריהם, יש קושי קיים במתכונתו הנוכחית של החוק לפיה הסמכות לקבוע את המדיניות המוניטרית מופקדת בידי אדם אחד. התעשיינים מותחים ביקורת על כך שהיעד העיקרי של בנק ישראל הינו יעד האינפלציה, בניגוד ליעדי הנגיד בארצות הברית שהינם גם תעסוקה וצמיחה. התעשיינים רוצים לקבוע כי כי תפקידיו העיקריים של בנק ישראל יהיו לפעול להשגת שלושה יעדים מרכזיים, במידה שווה:

1. שמירה על יציבות מחירים לאורך זמן.

2. עידוד התעסוקה.

3. למיצוי פוטנציאל הצמיחה במשק.

כל זאת, בהתאם למדיניותה הכלכלית של הממשלה והחלטותיה. התעשיינים מעוניינים כי תוקם ועדה מוניטרית שתכלול שבעה חברים (ולא שישה) בה יכהנו הנגיד ושני נציגים נוספים מבנק ישראל; ועוד ארבעה נציגים מהציבור, שימונו על ידי וועדה שתהיה מורכבת משופט עליון לשעבר, נשיא של מוסד להשכלה גבוהה ומאיש משק וכלכלה.

בהרכב הוועדה שמציעים התעשיינים לא יהיה לנגיד קול עודף - שינוי מהותי לעומת המצב כיום.

עוד מוצע כי חברי כנסת או נבחרי ציבור, עובדי מדינה או נושאי משרות ממשלתיות לא יוכלו להתמנות לוועדה. הוועדה, לפי התעשיינים, תודיע לשר האוצר את החלטותיה ותפרסם אותן ואת נימוקיה בציבור.

בנוסף, הוועדה תחויב להגיש לממשלה דין וחשבון רבעוני שיכלול פירוט וניתוח של הנתונים והתחזיות שלפיהן בוצע תכנון המדיניות המוניטרית, האמצעים הננקטים להשגת היעדים שהממשלה קבעה, מידת העמידה בהם והצעדים שננקטים במקרה של אי עמידה ביעדים.

חברי הכנסת שאמורים להוביל את החוק הם: אבישי ברוורמן ושלי יחימוביץ' (העבודה); ואמנון כהן (ש"ס) וחיים כץ (ליכוד).

לוח הזמנים של התעשיינים השבוע עומד להיות עמוס מאוד עם ישיבה בוועדת הכספים של הכנסת, מבצע החתמות בכנסת לקראת החוק ולחצים על לשכת ראש הממשלה ולשכתו של שר האוצר לקבלת תשובה לגבי תוכנית "ארצי" המשודרגת.

באיגוד לשכות המסחר מתנגדים ליוזמה החדשה. אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר היום: "אין מקום להעביר תיקון לחוק בנק ישראל בכדי לכפות על הנגיד הפחתת ריבית. הגדרה מחדש של יעדי חוק בנק ישראל לא תיצור שינוי מהותי ביעדי המדיניות המוניטרית, שכן גם היום חלק מהמטרות המפורשות של המדיניות המוניטרית הן שמירה על רמה גבוהה של היצור והתעסוקה".

לטענת לין, אי אפשר לשלול באמצעות חקיקה מנגיד בנק ישראל את שיקול הדעת באשר לאיזון בין שמירה על יציבות מחירים לבין שמירה על נתוני ייצור ותעסוקה גבוהים. שיקול דעת זה, במהותו, הוא תפקידו של בנק ישראל.

יתר על כן, לין מדגיש, כי אין שום ביטחון שהפחתת שיעור הריבית ב- 0.5% אכן תיצור מפנה ותשנה את מגמת היחלשות הדולר. לדבריו, ישנם משפיעים נוספים רבים בתחום תנועות ההון אשר לא בהכרח יושפעו מהפחתת שיעור הריבית במשק.