גדעון ספירו עולה ליתרון מול הצנזורה

על הפרק, עניין קרוב במיוחד לליבו של ספירו והוא פיזור העמימות סביב סוגיית הנשק הגרעיני בישראל וקידום הדיון הציבורי בנושא

מי שמספיד את השמאל הישראלי לא לוקח בחשבון את הלוחם הוותיק גדעון ספירו שממשיך ללא לאות לנהל את מלחמותיו בממסד. על הפרק, עניין קרוב במיוחד לליבו של ספירו והוא פיזור העמימות סביב סוגיית הנשק הגרעיני בישראל וקידום הדיון הציבורי בנושא. ספירו עתר לבג"ץ, באמצעות עו"ד אברהם לנמן, נגד הצנזורה שפסלה קטעים ממאמר שכתב. ספירו טוען "שלא ניתן לצנזר חומר שכבר פורסם בעבר בעיתונות ובעצם פרסומו כבר הוכח שאין בקטעים שצונזרו כדי לסכן את בטחון המדינה ברמה של ודאות קרובה".

המאמר שבמחלוקת הוא למעשה התחשבנות עם הצנזורה. ב-22.9.00 פרסם ספירו במקומון הירושלמי "כל הזמן" ראיון עם ד"ר אבנר כהן, תחת הכותרת "מה חושב אבנר כהן מחבר ישראל והפצצה על מערכת הביטחון". הצנזורה הותירה את טביעת אצבעותיה על המאמר, וספירו הכועס החליט לפרסם מאמר נוסף שבו הוא מפרט ומוכיח כיצד כל פסילותיה מתייחסות למידע שכבר פורסם בעבר. אלא שספירו מתעב את הצנזורה לא פחות מהעמימות הגרעינית ובפתח מאמרו הוא מריק עליה דלי של שופכין: "הצנזורה היא בת בריתם ויציר כפיהם של משטרים עריצים. בדיקטטורות למיניהן, במשטרים רודניים, בארצות הנאנקות תחת כיבוש קולוניאלי, במקומות אלה פורחת הצנזורה ומשגשגת. כך היה בגרמניה הנאצית, בספרד הפשיסטית של פרנקו, בברית המועצות הקומוניסטית ובצ'ילה של הרודן הפושע פינושה. כך המצב כיום בעיראק של סדאם חוסיין, באיראן של האייטולות, בשטחים הכבושים בידי ישראל, וגם בישראל, הלוא היא 'הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון".

בהתחלה ביקשה הצנזורה לנער את המטרד הזה בטענות פרוצדורליות שמרכזן הוא חוסר מעמדו של מקומון לערער על הפסילה בפני ועדת השלושה (גוף שמורכב מנציג הצנזור, נציג העיתונות ונציג ציבור), ואם עיתון האב הארצי, 'מעריב' במקרה זה, לא ערער הרי שהטיפול הצנזוריאלי הסתיים. עו"ד לנמן מפריד בעתירה לבג"ץ בין ספירו למקומון ותובע התייחסות עניינית לטענותיו, מאחר שלכותב יש כוונה לפרסם את המאמר "בכל עיתון שיבחר, בין בארץ ובין בחו"ל או באינטרנט".

שופטי בג"ץ, שלמה לוין, יצחק אנגלרד ואיילה פרוקצ'יה , זיכו את ספירו בניצחון קטן כשהסירו את המכשול הפרוצדורלי והכשירו דיון לגופו של עניין. יתר על כן, בדיון שהתקיים ב-20 בספטמבר ביקשו השופטים מנציגי המדינה להתייחס באופן ענייני לפסילות, ובמיוחד לטענה שמדובר בפסילת אינפורמציה שכבר ראתה אור, ולא להסתפק באמירה גורפת וסתמית של 'פגיעה בביטחון המדינה'. הצדדים קיבלו ארכה עד אמצע אוקטובר: או שיסכימו ביניהם על תוכן המאמר או שבג"ץ יכתוב פרק ב' לפסק הדין המפורסם בעניין 'שניצר' שכבר קיצץ קיצוץ נרחב בסמכויות הצנזורה הצבאית.

בשולי הקרב הגרעיני, לא מוכנה הצנזורה להבליג על העלבון שבהשוואה למשטרים החשוכים ביותר. עו"ד ענר הלמן מפרקליטות המדינה כותב בתגובה מקדמית לבג"ץ: "הצנזורה הראשית תבקש להבהיר, כי היא מסרבת לטפל בכתבות שמשוות בין פעולת הצנזורה הישראלית לפעולת הרשויות בגרמניה הנאצית ובמשטרים אפלים נוספים, והמכנות את פעולתה של הצנזורה בכינויי גנאי כאמור;

לשם כך אף פנתה הצנזורית בתלונה ליועץ המשפטי לממשלה, והיא שוקלת אף נקיטת צעדים נוספים. הצנזורית הראשית תבקש גם מבית המשפט הנכבד להביע הסתייגות נחרצת מהאופן שבו מתוארות על ידי העותר פעולותיה של רשות מרשויות המדינה".

תגובה זו הקפיצה את עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, שמיהר להריץ מכתב ליועץ המשפטי, מוחה על הערבוב הזה שבין התחומים: ""סירוב הצנזורית הצבאית הראשית לטפל בכתבות בשל כך שתוכנן פוגע, לדעתה, בצנזורה היא בגדר חריגה מסמכות ושקילת שיקולים זרים. התוצאה של סירוב כאמור היא, שבכך מוטלת צנזורה על דעות מסויימות או על סגנון כתיבה, שאינם ראויים בעיני הצנזורית. מדיניות זו אכן מזכירה, לצערנו, משטרים אפלים, בהם אין כל מקום לביקורת כנגד מוסדות השלטון".

ומסיים יקיר: "לפיכך נבקשך להנחות את הצנזורית הצבאית הראשית לבטל לאלתר מדיניות זו ולטפל בכל הפרסומים המוגשים לה אך ורק בהיבט של הפגיעה האפשרית בביטחון המדינה".