אחריותו של עורך לפי חוק לשון הרע חלה גם על פרסומים באינטרנט, למרות שהוא אינו נזכר במפורש בחוק. כך קבעה לפני שבועיים שופטת בימ"ש השלום בתל-אביב, דורית רייך-שפירא.
ההחלטה ניתנה במסגרת דיון מקדמי בקובלנה פלילית פרטית שהגיש שמאי המקרקעין שאול ויסמן נגד עורכים ב"גלובס", בעקבות פרסום בעניינו באתר האינטרנט של העיתון. ההגנה טענה, כי חוק לשון הרע מתייחס בהיבט של אחריות העורך רק לעיתון, טלוויזיה ורדיו, שהם הנזכרים בו במפורש.
רייך-שפירא קבעה, כי הן לחוק פלילי והן לחוק אזרחי יש לתת את הפירוש התואם את תכליתו, בהתאם לכוונת המחוקק. לדבריה, אין להתעלם מכך שהאינטרנט הוא אמצעי תקשורת המופץ ברבים ומגיע לקהל הרחב. היא גם ציינה, שהחוק אוסר מפורשות פרסום של לשון הרע "בדרכים אחרות", בנוסף לאלו שננקבו במפורש בחוק.
בהחלטה נאמר עוד: "הגבלת איסור הפרסום רק לאמצעים המאוזכרים בחוק והתעלמות מחידושי הטכנולוגיה, מהווה פירוש מצומצם ובלתי ראוי, הפוגע במטרות המחוקק... העובדה שמדובר בהליך פלילי אינה מעלה ואינה מורידה לענין זה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
