מופלות גם בבימ"ש

כמה עורכות דין מתמנות כבוררות בבתי המשפט, כמגשרות, וככונסות נכסים? כמה עורכי דין מתמנים על ידי בתי המשפט לתפקידים אלה? זה מה שמנסות לברר ראשי הוועדה לקידום מעמד עורכות הדין בלשכת עוה"ד - היו"ר, עו"ד רבקה מלר-אולשיצקי; המ"מ, עו"ד סיגל שלימוף-רכטמן; והסגנית, עו"ד ברוריה לקנר בן-שימול. גם ללא הנתונים המדוייקים, אין ספק כי מספרן של עורכות הדין המתמנות על ידי בתי המשפט לתפקידים אלה, קטן בהרבה בהשוואה לעורכי הדין הגברים.

ראשי הוועדה פנו בעניין זה לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, וביקשו לאפשר להן לקבל נתונים מדוייקים על כך. כמו כן, פנו לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ישי לויט, וביקשו ממנו לנקוט אפלייה מתקנת כלפי נשים, בכל הנוגע למינויין לתפקידים על ידי בית המשפט.

לויט השיב, כי ככלל, אישיות המתמנים לתפקיד נקבעת על ידי הנושה המובטח המבקש מינוי כונס נכסים, או על ידי אסיפת הנושים לגבי מינוי מפרק. אמנם, הוא ציין, בסמכות בית משפט למנות לתפקיד את מי שבית משפט רואה לנכון, אולם בהיעדר נסיבות מיוחדות, הוא נוהג לכבד את בקשת בעלי הדין הנוגעים בדבר. לאור זאת, ציין לויט, אין לדבר על אפלייה שנוקט בית המשפט במינויים, מבחינת מינו של המתמנה.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ורדה אלשייך, האחראית על פירוקים וכינוסים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב (כעת, עם פרישתו של לויט), שקיבלה אף היא פנייה מהוועדה, השיבה באותה רוח. אלשייך ציינה, כי היא נוהגת למנות לתפקיד את עורך הדין שבשמו נוקב הנושה המובטח או מגיש הבקשה. לאור זאת, לדעתה, העובדה שלטענת חברות הוועדה, רק מספר זעום של עורכות דין מתמנות לתפקידים אלו על ידי בתי המשפט, אינה מעידה על נטיותיו של בית המשפט.

סגנית הוועדה, לקנר: "העובדה כי רוב מוחלט של המינויים על ידי בתי המשפט, מופקד בידי עורכי דין גברים, טומנת בחובה סממני אפלייה, ולמצער, אפלייה תוצאתית כלפי ציבור עורכות הדין, אף אם ניתן להניח כי מדובר באפלייה בלתי מודעת ובתי מכוונת".

באחרונה פנה ראש הלשכה, עו"ד שלמה כהן, ליו"ר הוועדה, בציינו כי ברשימת המועמדים להתמנות כבוררים על ידי ראש הלשכה או הוועד המרכזי, חסרות עורכות דין. הוא הציע לוועדה להעלות רעיונות להגברת מודעותן של עורכות דין להציג מועמדות לבוררות.

עניין נוסף על סדר יומה של הוועדה, הוא התייחסותם של בתי המשפט לצרכיהן המיוחדים של נשים, כמי שיולדות ויוצאות לחופשת לידה. בעניין זה פנתה הוועדה באחרונה לברק, ואף נפגשה עימו. מדובר בפסק דין של רשמת בית משפט השלום בחיפה, רונית יצחקי, שאושר על ידי שופט בית משפט זה, מנחם רניאל, ואשר השורה התחתונה שלו, הינה שיציאה לחופשת לידה, אינה מהווה טעם מיוחד המצדיק דחיית מועד שנקבע בחיקוק. לדעת רניאל, ההחלטה מקבלת מישנה תוקף כאשר יש במשרדה של עורכת הדין, עורכי דין נוספים.

החלטות כאלה, טוענות ראשי הוועדה, שגויות מיסודן ומהוות פגיעה חמורה בערך השוויון בין נשים וגברים בכלל ובזכויותיה של עורכת הדין בפרט, ויש להן השלכות על חופש העיסוק של נשים.

לאור פסק הדין, קיימה הוועדה ישיבה מיוחדת, ובה הוסכם פה אחד, כי מדובר במקרה חמור מאין כמותו, המעלה על סדר היום סוגיות רבות בעניין מעמד הנשים. החלטות אלה, כך הוסכם, גורמות לנחיתות במעמדן של עורכות דין - הן העצמאיות והן השכירות, ומביאות לכך שלקוחות יעדיפו לשכור שירותי עורך דין על פני עורכת דין. ראשי הוועדה ביקשו מברק כי יוציא הנחיה לכל נשיאי בתי המשפט, שינחו את השופטים להיענות לכל בקשת דחייה של מועדים המוגשת על ידי עורכת דין היוצאת לחופשת לידה, בהתייחס לתיק בו היא מטפלת באופן אישי.

בינתיים, נחלה הוועדה הצלחה במגעים עם ועדת האתיקה בלשכה: סוכם כי עורכי דין חייבים להיענות לבקשת דחייה ומתן הארכות מועד, לעורכות דין הנמצאות בחופשת לידה.

בימים אלה פועלת הוועדה להקמת פורום קבוע של שופטות ועורכות דין, שיעסוק באיסוף שיטתי של מידע ונתונים, במטרה לעמוד על היקפי תופעת אפליית הנשים בבתי המשפט, שכיחותה ומוקדיה. בד בבד, פועלת הוועדה לקידום מעמדן של נשים עורכות דין גם במשרדים הפרטיים.