בוא נסביר לך את העמלות

השבוע אמורה הכנסת להתחיל במהלך אשר עלול להסתיים, אם הבנקים צודקים, בהארכה לא קטנה של אורך התור הממוצע. הכוונה היא לתיקון לחוק הבנקאות, פרי יוזמתה של המועצה לצרכנות ובחתימתו של ח"כ יצחק גאגולה, איש ש"ס, אשר תאלץ טלרים בבנקים למסור ללקוח את עלות העמלה של כל סוג פעולה שהוא מבצע, בין אם האזרח יהיה מעוניין במידע ובין אם לאו.

הסעיפים העיקריים של הצעת-החוק קובעים כי על הבנק ליידע בעל-פה ובכתב, בטרם ביצוע כל פעולה, מה עלות העמלה, ולהשאיר אצלו עותק חתום על-ידי הלקוח. חובת הדיווח חלה גם על כל פעולה במחשב ובמכשירים האוטומטיים. כמו-כן, אם פעולה ניתנת לביצוע בעלות נמוכה מהדרך שבה ביקש הלקוח לבצעה, יציג הבנק גם את הדרך הזולה יותר בטרם ביצוע הפעולה.

המועצה לצרכנות טוענת כי התיקון החדש לא יגרום לשום הארכת תורים, שכן יש מגמה מתמדת של ירידה במספר הלקוחות המגיעים לבנק. על-פי נתוני איגוד הבנקים, הרוב המכריע של הלקוחות, כ-90%, מתעסקים עם 5 עד 7 פעולות המחייבות עמלה, שזכו לשם עמלות עיקריות. מלבדן יש כ-235 עמלות שהצרכן הרגיל לא נזקק להן בדרך-כלל, אך המועצה לצרכנות רוצה שהאזרח ידע מה עלות כל אחת ואחת מהן, פן יזדקק להן.

מלבד אותן עמלות לא רגילות, מדובר בפעולות של דמי-ניהול, עמלות תשלומי חובות שונים, הרשאות שונות וכו'. למה אי-אפשר להסתפק בשלטים מאירי עיניים לגבי גובה העמלות? לדברי גלית אבישי, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, הצרכן אינו קורא שלטים.

לדברי אבישי, יש להביא למצב שבו יש גילוי נאות של עלויות ללקוחות, כמו בחלק מהמדינות בחו"ל. עכשיו, מי שבא לסניף של הבנק צריך יהיה אם כך לסמוך שהפקיד ימסור את המידע במהירות, שהלקוח יקלוט אותו, יסכים לו, יחתום במהירות ולא יתווכח לגבי כן עמלה לא עמלה. ועד שהבנקים והמועצה יסיימו את הוויכוח, האזרח יעמוד עוד קצת בתור עד אשר הפקיד יגמור לתדרך את הלקוחות שלפניו.

הדובדבן בקצפת היא, כמובן, הדרישה שתדריך הפקיד בבנק יכלול גם ייעוץ לגבי הדרך הזולה יותר לבצע פעולה. אבישי מודה שהעניין מצריך דיון נוסף, שכן מעשה זה יהפוך את הטלרים לא רק לאלה שסופרים כסף ומחתימים לקוחות, אלא ליועצים של ממש. ומי יגן עליהם אחר-כך מפני תביעות?