פרשת הבנק למסחר: עורך הדין והכסף הגנוב

חוק העונשין מייחס עבירה פלילית למי שמחזיק נכסים לגביהם יש חשד שהם גנובים, ואולם ככל שהדבר נוגע לעורכי דין, יש לנקוט בעניין זה משנה זהירות. כך אומרת ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה מקצועית מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, בהתייחסה לעובדה העולה מכתב האישום נגד אתי אלון, לפיה שילמה לסניגורה, עו"ד בני נהרי, שכר טירחה מכספים שגנבה. מדובר ב-70 אלף שקל, שלטענת המדינה גנבה אלון ביום בו פנתה לנהרי.

לדברי זר-גוטמן, הסעיפים הרלוונטים בחוק העונשין, מתייחסים גם לעצימת עיניים כאל ידיעה, במקרים בהם צריכה להידלק נורה אצל עורך דין סביר. זר-גוטמן מוסיפה, שהבעיה עולה כמעט בכל פעם שעו"ד מקבל שכר טירחה בפרקטיקה הפלילית.

לכן, היא טוענת, על הפרקליטות להיזהר מאוד ביישום של הסעיפים ומהפעלה דווקנית שלהם. לדבריה, אם לא כך - יפחדו עורכי דין לקחת לקוחות מסוימים, ומכאן שתיגרם פגיעה בזכות הייצוג. מסיבה זו, משרד המשפטים האמריקני הוציא הנחיות בדבר יישום האיסורים על עורכי דין.

לדברי זר-גוטמן, יש מקום לקבוע גם בישראל הנחיות רלוונטיות לעורכי דין, גם בשל הפגיעה האפשרית בענף עורכי הדין בתחום הפלילי, וגם בשל הפגיעה האפשרית בזכות הייצוג. בפסיקה האמריקנית נקבע, שבמקרה שכסף שהושג בגניבה ונוצל כבר לצורכי הגנה, ובמקרה שעורך הדין עשה כבר את העבודה, לא ניתן ליטול ממנו כסף שכבר שולם. המצב האופטימלי במקרה כזה, הוא להקפיא את הכסף ולהביא את ההכרעה בפני שופט.