תעודת עניות למערכת המשפטית: השופטים הפורשים, לויט וביין - המובילים במשוב

כמה אירוני: השופטים הפורשים, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בת"א לשעבר, ישי לויט וסגן נשיא המחוזי בחיפה, ד"ר דן ביין, הם השופטים המובילים במשוב השופטים שתוצאותיו התפרסמו היום.

לויט וביין קיבלו את הערכה הגבוהה ביותר בסקר - 4.6.

בית המשפט העליון

שופט בית המשפט העליון, אליהו מצא, הוא המוביל בין השופטים בבית המשפט העליון. מצא קיבל הערכה של 3.5. אחריו השופט מישאל חשין, עם הערכה של 3.4, ואחריו נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק.

שופטת בית המשפט העליון, טובה שטרסברג-כהן, היא הבאה בתור עם ציון של 3.2, אחריה השופטת דליה דורנר, עם הערכה של 3.1, ואחריהן המשנה לנשיא, שלמה לוין, עם הערכה של 2.8.

המחוזי בירושלים

התקבלו הערכות ל-15 שופטים. המוערכים ביותר הם השופטים עזרא קמא ודוד חשין, עם ציון משוקלל של 4.3. סוגרים את הרשימה השופטות יפה הכט (2.2) ומיכאלה שידלובסקי-אור (2.0). אור היא רעייתו של השופט העליון תיאודור אור. במשאל דומה, בנערך לאחרונה באחד המקומונים בירושלים, היא גם קיבלה את הציון הנמוך ביותר. השופט בועז אוקון, רשם בית המשפט העליון ושופט מחוזי בירושלים ומקורבו של הנשיא ברק, זכה בציון 4.4.

המחוזי בת"א

בבית המשפט המחוזי בת"א התקבלו הערכות ל- 31 שופטים. השופט המוערך ביותר הוא ישי לויט, עם ציון של 4.6. אחריו, במקום השני,השופטת הילה גרסטל, עם 4.3. סוגרים את הרשימה השופט ישעיה נסים והשופטת יהודית שיצר, עם ציון משוקלל של 2.5 בלבד.

השופט אמנון סטרשנוב, שהודיע על פרישה מבית המשפט, קיבל ציון של 3.4. "שופטת הפירוקים", ורדה אלשייך, קיבלה ציון נמוך יחסית – 2.9.

המחוזי בחיפה

בבית המשפט המחוזי בחיפה התקבלו הערכות ל- 15 שופטים. בראש הרשימה, השופט דן ביין, עם ציון של 4.6. אחריו, יצחק יעקבי-שווילי, עם 4.4.

סוגרת את הרשימה השופטת רעיה חפרי ונוגרדוב, עם 2.1.

מיכה לינדנשטראוס, נשיא בית המשפט מחוזי בחיפה ויו"ר נציגות השופטים הארצית, קיבל ציון של 3.3. זהו ציון ממוצע בחיס לשאר השופטים בחיפה. לינדנשטראוס הוא ממתנגדיו הבולטים של משוב השופטים.

נשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, קיבל ציון של 2.6; סגניתו, אלישבע ברק, קיבלה ציון של 2.3. ‏‎

‎‏המחוזי בבאר-שבע

בבית המשפט המחוזי בבאר שבע מוביל הנשיא, גלעד גלעדי; את הציון הנמוך ביותר קיבל השופט יהושוע פלפל. בבית המשפט המחוזי בנצרת מוביל השופט מנחם בן דוד, עם ציון של 4.5, והשופט אהרון אמינוף קיבל את הציון הנמוך ביותר, של 1.4. ‏‎

השלום בת"א

‎‏בבית משפט השלום בתל אביב מובילה השופטת חדוה וינבאום‏-‏ולצקי עם ציון של 4.7. כמו כן, השופט אליהו בכר קיבל ציון של 4.5, השופט קובי ורדי קיבל ציון של 4.3, והשופטים גלעד נויטל ודניה מאיר‏-‏קרת קיבלו ציון של 4.2.

השופטת שושנה אלמגור קיבלה את הציון הנמוך ביותר מקרב שופטי השלום בתל אביב - 1.6. ציונים נמוכים ביותר קיבלו גם השופטים ורדינה סימון וטל שחר - 1.9, והשופטת חנה ינון, שקיבלה ציון של 2.1. יצויין, כי השופטים סימון ושחר קיבלו ציונים נמוכים גם במשוב שנערך לפני שנה וחצי. ‏‎

השלום בירושלים, חיפה ובאר שבע

‎‏בקרב שופטי בית משפט השלום בירושלים, מובילים השופטים אורית אפעל‏-‏גבאי, יצחק ענבר, שמונה באחרונה לשופט בימ"ש מחוזי בירושלים, ורפאל יעקובי עם ציון של 4.4 כל אחד; השופטים נעם סולברג, אהרון פרקש, ודוד מינץ קיבלו אף הם ציון גבוה - 4.1; השופטת רחל שלו גרטל קיבלה את הציון הנמוך ביותר - 1.5; גם השופט יצחק מילנוב קיבל ציון נמוך - 1.9. ‏‎

‎‏בבית משפט השלום בחיפה מובילה השופטת יעל וילנר, עם ציון של 4.7. את הציון הנמוך ביותר קיבל השופט חנוך שילוני - 1.5. ‏‎

‎‏בבית משפט השלום בבאר שבע מוביל השופט אריאל ואגו, עם ציון של 4, את הציון הנמוך ביותר קיבל השופט דב מגד - 2.4. ‏‎

‎‏בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב מובילה השופטת לאה גליקסמן‏-‏כוכבי, עם ציון של 4.5; את הציון הנמוך ביותר קיבלו השופטים יצחק לובוצקי וחגית שגיא - 2.8. ‏‎

תגובת אהרן ברק למשוב השופטים

נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, הגיב היום על התוצאות: "עם פרסום המשוב, הייתי יכול להיות מרוצה שהרי מרבית השופטים קיבלו הערכות גבוהות, אך אני מודאג, שכן המשוב עלול לפגוע בעצמאות, באובייקטיביות השיפוטית ובניהול ראוי של מערכת בית המשפט.

"אם מעמדו של שופט בקהילה המשפטית ייקבע על פי המשוב, מדוע לא לתת לעורכי הדין לנהל את הדיון? צר לי על אחיותי ואחי שפניהם הולבנו ברבים, אך משום ששפטו לפי מיטב מצפונם והכרתם. יכול אני להבטיח לכל השופטים כי במסגרת השיקולים להארכת תפקידם לא אתחשב במשוב הפסול הזה.

"אנו נעשה הכל להגברת היעילות להבטחת הביקורת (אם בדרך של ערעור, או אם על ידי אובדסמן, שהצענו וחזרנו והצענו), ומעל הכל להבטחת משפט צדק במדינת ישראל - למרות המשוב".

נתונים כלליים לגבי המשוב

נענו 3,872 שאלונים, שהכילו כ-24,000 הערכות פרטניות לשופטים. 25% מעורכי הדין המופיעים בבתי המשפט הגיבו לשאלון, לעומת 5% עד 10% מממה שמקובל בסקרים בארץ ובעולם. בארה"ב נשרם שיעור השבה של 17%.

300 מתוך 720 שופטים קיבלו 26 הערכות או יותר, ורק לגביהם מתפרסמות הערכות פרטניות. עורכי הדין שהשיבו מהווים מדגם מייצג של עורכי הדין המופיעים בבתי המשפט בישראל.

במשוב נבדקו היבטים שונים ביחס לכל השופטים ובהם הכרת העובדות בתיק, בקיאות בדין הרלוונטי, רמת היעילות בדיון, יחס לעדים ולעורכי הדין, וכן התאמת הניסיון לפשר לנסיבות המקרה. ראש לשכת עוה"ד, עו"ד שלמה כהן, אמר כי המשוב מצביע על הערכה כללית טובה ממערכת המשפט, ואולם בצד זה ניכרת אי שביעות רצון של ציבור עוה"ד מלחצים תקפים מידי של שופטים על הצדדים להתפשר. לדבריו, רק בעניין זה מקבלת המערכת, ובעיקר בית המשפט העליון ובית הדין לעבודה, הערכות בינוניות.

העתירה שכמעט טרפה את הקלפים

העתירה שהוגשה אתמול אחה"צ לבג"ץ בעניין משוב השופטים, בדרישה למנוע את פירסום תוצאות המשוב, טרפה את הקלפים. הכל כבר היה מתוכנן למסיבת עיתונאים ב-12 בצהריים, בה התכוון ראש הלשכה, שלמה כהן, להציג בחגיגיות את תוצאות המשוב. הוזמנו מקומונים מכל הארץ, צוותי טלוויזיה. זה היה אמור להיות היום של כהן. ואז הגיעה העתירה.

את העתירה הגיש יו"ר המועצה הארצית בלשכה, עו"ד ישראל כלוף. כלוף הוא אופזיציונר לכהן, ומתנגד בכלל לרעיון המשוב. בעתירתו טען, כי החלטת הוועד המרכזי של הלשכה, המבטלת החלטה קודמת שלו לגבי אופן פירסום תוצאות המשוב, היא בלתי חוקית. ההחלטה הקודמת, שהתקבלה לפני מספר חודשים, קבעה כי שבוע לפני שיפורסמו תוצאות המשוב, הן יימסרו לידי חברי הוועד המרכזי, ולידי נשיאי בתי המשפט, וזאת כדי שיוכלו למסור את התוצאות לשופטים לפני הפירסום הפומבי.

בסבב טלפוני שנערך ביום ראשון אחה"צ בין חברי הוועד המרכזי, הוחלט לבטל את ההחלטה ההיא, ולהביא לכך שהפירסום הראשוני יהיה במסגרת מסיבת עיתונאים. כלוף טען בעתירתו, כי ההחלטה הטלפונית התקבלה באופן בלתי חוקי וביקש למנוע את הפירסום היום.

מסיבת עיתונאים, טען כלוף, היא לא הדרך להודיע על תוצאות כאלה, הגורמות לביזויים של שופטים. זו לא סיבה למסיבה כלשהי.

מעבר לכך, טען, עד כניסתו של כהן לתפקיד ראש הלשכה, לא נהוג היה לאפשר קבלת החלטות במישאל טלפוני, במקרה שאחד מחברי הוועד המרכזי מתנגד לכך. עם כניסתו של כהן לתפקיד, טוען כלוף, הוא המציא נוהל חדש שאין לו עיגון חוקי.

בשעות הערב המאוחרות, קיבל כהן את החלטתו של שופט בית המשפט העליון, יצחק אנגלרד, המחייבת את הלשכה להשיב לעתירה עד היום בבוקר. עו"ד גיורא ארדינסט, "גוייס" לעניין, ובמהלך הלילה ניסח את תשובת הלשכה.

העתירה, טען ארדינסט בתשובה, מנסה לגרור את בית המשפט למקומות שאינו צריך להימצא בהם, ובמסווה של שמירה על נוהל תקין, ליצור מצב שיימנע פירסום מסודר של הדו"ח, כפי שצריך להיות. כמו כן, טען ארדינסט בתשובה, הצבעות טלפוניות נערכו הרבה פעמים בעבר, וקיים בעניין זה נוהל מסודר. כלוף לא הביע התנגדות לקיום המישאל הטלפוני, אלא לאחר שהתברר שתוצאותיו אינן לרוחו. בסופו של דבר, כצפוי, דחו השופטים את העתירה.

ללא ספק, כהונתו של כהן כראש לשכה, תזוהה בעיקר עם משוב השופטים. כהן החל לגלגל את הרעיון בסמוך לתחילת כהונתו. התנגדות השופטים היתה נחרצת. כהן, בניגוד לתחזיות, הלך עם זה עד הסוף.

המתכונת שנקבעה, היא להתחיל עם פיילוט, שיקיף את בתי המשפט בתל-אביב והמרכז. מתוך הטפסים שנשלחו לעורכי הדין - כ-10,000 במספר, השיבו 947. אלה, בתשובותיהם, סיפקו יחד כ-4,500 הערכות המתייחסות לכ-200 שופטים; 26 הערכות נקבעו כמספר סף להיכלל במשוב, כך ששופט שקיבל פחות הערכות, לא נכלל.

התוצאות, בגדול: שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, הנשיא אורי גורן, סגן הנשיא, ישי לויט, שפרש בינתיים, והשופטת הילה גרסטל - קיבלו את ההערכות הגבוהות ביותר; השופטות רות אליעז וורדה אלשיך, קיבלו את התוצאות הנמוכות ביותר; השופט שאול שוחט, מבית המשפט למשפחה ברמת-גן, קיבל אחד הציונים הגבוהים, והשופטים ורדינה סימון וטל שחר, קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר.

ראשי מערכת המשפט הגיבו בחריפות לתוצאות המשוב, ואם עד אז היה ניסיון לשכנע את כהן לרדת ממנו, הרי שמהנקודה הזו ואילך נפתחה מלחמה. השופטים ירו את כל החיצים. בין היתר הם גייסו את הסטטיסטיקאית ד"ר מינה צמח, כדי לערער את אמינות המשוב. זו חיוותה דעתה, שמתכונת המשוב אינה מהימנה, בין היתר בשל הרף הנמוך שנקבע לצורך גיבוש הערכה על שופט. כהן מצידו, תקף את צמח, ואף ציטט קטעים נבחרים מתוך פסקי דין שבהם מוטחת ביקורת על עבודתה ומהימנותה.

ביום עיון בנושא המשוב, שהתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, תקף ברק, בלי "כפפות", את המשוב, את הלשכה, ואת כהן. הוא לא נגד משוב, אמר ברק, אבל הוא מתנגד לפירסום השמי של התוצאות.

ואילו נציגות השופטים, בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מיכה לינדנשטראוס, איימה להחרים את הלשכה, או לפחות את הכנס השנתי שלה - עוד פרויקט בעל חשיבות רבה מבחינתו של כהן.

ברק ביקש להרגיע את העניינים. בפגישה שקיים עם נציגות השופטים, הוא התבטא באומרו, כי אינו רוצה להביא לקרע ביחסים בין השופטים לבין הלשכה. הוא הזכיר גם, שהיו"ר הנוכחי של הלשכה, כהן, אינו כמו קודמו, עו"ד דרור חטר-ישי, שעימו היה לשופטים נתק.

ברק נטל את ה"כפפה", והודיע ברבים, כי ההחלטות בעניין קידומו או אי קידומו של שופט, לא יושפעו מהציונים שיינתנו לשופטים במשוב. "יש חשש", אמר ברק בהודעתו, "שהמשוב עלול לגרור שופטים למירוץ אחר פופולריות, דבר שיפגע בעבודה השיפוטית האובייקטיבית; יש בה הלבנת פני שופטים ברבים, עם כל השלכותיה, בכלל זה היכולת לנהל הליך ראוי באולמו של בית המשפט. בנוסף לכל אלה יש בה ליקויים מדעיים השוללים את ערכה".

ברק ציין, כי הוא מצטער שהניסיון להגיע להבנה עם הלשכה נכשל וכי השופטים מצידם עשו הכל כדי להגיע להסכמה. הוא הגדיר את החלטת הלשכה להמשיך במשוב, כהחלטה "מצערת וגרועה".

ואיפה השופטים בתוך כל הסיפור? אתמול, למשל, בישיבת השופטים השבועית של שופטי המחוזי בתל-אביב, מספר אחד השופטים, מישהו הזכיר את המשוב, ו"זה היה לא יותר מאשר אייטם למשך שלושים שניות. לא מתרגשים מזה. במיוחד לא שופטי המחוזי. מה זה משנה איזו הערכה השופטים מקבלים במשוב? במילא, צריך לקרות נס כדי ששופט מחוזי ימונה לעליון, ומהצד השני, אף שופט לא יוזז מהתפקיד שלו בגלל שקיבל ציון נמוך במשוב. אלשיך, למשל, קיבלה ציון נמוך במשוב, ויושבת היום על כל התיקים הכלכליים. מישהו יזיז אותה מהתפקיד אם היא תקבל ציון נמוך?... שופט לא טוב, לא יכול להיות פתאום שופט טוב. מעבר לזה, הנשיאים יודעים בדיוק על כל שופט ושופט. לשופטי השלום זה יותר מזיז".

* אהרן ברק: לא אתחשב במשוב הפסול הזה

* עו"ד שלמה כהן: הניסיונות להידברות עלו בתוהו

* מיכה לינדנשטראוס: חשש לחיסול חשבונות

* מאיר שמגר: השופטים ייאלצו לרצות את עורכי הדין

* מערכת בתיהמ"ש: נזק בלתי ניתן לתיקון

* פרשנות: משחטת פרות קדושות, או זרז לרענון?