בשבוע שעבר חתמה המועצה הארצית בלשכת עוה"ד, על הכללים המסדירים עיסוקים נוספים לעורכי דין. הכללים, הממתינים לאישור שרי המשפטים והאוצר, הם בהמשך לתיקון שעבר בכנסת לפני מספר חודשים, אשר מסדיר את האפשרות לעיסוק נוסף של עורכי דין.
הכללים קובעים, כי עו"ד העוסק בעיסוק אחר, בנוסף לעיסוקו כעו"ד, לא יטפל במסגרת עיסוקו האחר בעניין שבו הוא מטפל כעורך דין, ולהיפך. כמו כן, נאסר עליו לטפל במסגרת עיסוקו האחר, במי שבו הוא מטפל כעורך דין, אם עלולים להתקיים במסגרת העיסוק האחר, יחסי תלות בעורך הדין; וכנ"ל אם יש יחסי כפיפות.
ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שנמנתה על הצוות שניסח את הכללים, מסבירה, כי הכלל מחייב שהעיסוק הנוסף יהיה נפרד. לדבריה, בארה"ב היה ויכוח גדול אם להתיר את העיסוק הנוסף במסגרת משרדו של עורך הדין, ואולם "אחרי פרשת אנרון כולם מבינים שיש דברים שלא יכולים ללכת יחד".
ההפרדה חייבת להיות קודם כל פיסית, כלומר, שהעיסוק הנוסף לא ייעשה במסגרת אותו משרד. וכן הפרדה מהותית, כלומר, היעדר ניגוד עניינים. זר-גוטמן: "למשל, עורך דין העוסק בתיווך דירות, לא יכול לעשות חוזה מכר לדירה שתיווך בה; עורך דין שהוא גם רופא, וטיפל בפציינט, אינו יכול לייצגו באותה פגיעה, מבחינה משפטית. ומה לגבי עורך דין שהוא גם רואה חשבון, וייצג לקוח בתביעת גירושין? האם הוא יכול לתת לו שירותי ראיית חשבון? כאן עולה השאלה, אם קיימים יחסי תלות או יחסי כפיפות".
זר-גוטמן צופה שלוועדה המיוחדת בלשכה, האמורה לקום על פי החוק, יגיעו שאלות רבות בכל הנוגע ליחסי תלות ויחסי כפיפות. שלא כמו לגבי האיסור על טיפול באותו עניין, שהוא די ברור וכמעט שאינו מעורר שאלות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
